בוטל אישור לפרויקט תמ"א 38 בת"א בשל אי הצגת הרוב הדרוש

מדובר בפרויקט ברחוב שמעון התרסי בצפון הישן של ת"א ■ 3 מתוך 9 הדיירים בבניין הגישו ערר והצליחו לבטל את אישור הוועדה המקומית שניתן לקראת היתר הבנייה ■ "ללא הסכמתם של מעל שליש מבעלי הזכויות ברכוש המשותף, אין מקום לדון בבקשה בשל היעדר היתכנות קניינית"

בניינים בת"א / צילום: ניר אליאס, רויטרס
בניינים בת"א / צילום: ניר אליאס, רויטרס

האם יזם או קבלן המקדם תמ"א 38 יכול להגיש בקשה להיתר ואף לקבל אישור וועדה לקראת היתר מבלי להתייחס לשיעור בעלי הדירות שחתמו על הסכמה לביצוע הפרויקט? על פי ערר שהוגש לוועדת הערר המחוזית והחלטה של הוועדה נראה שכן. עיריית תל-אביב אישרה פרויקט תמ"א 38 במסלול חיזוק ותוספת לבניין קיים בבניין ברחוב שמעון התרסי בצפון הישן, וזאת ללא אישור רוב הדיירים הנדרש בחוק, כך עולה מהחלטת ועדת הערר לתכנון ובנייה בערר שהוגש על ידי דיירים בבניין. בשל אי הצגת הרוב הנדרש ועדת הערר עצרה את ההליך התכנוני.

חלק מדיירי הבניין ברחוב שמעון התרסי הגישו בקשה לחיזוק המבנה נגד רעידות אדמה כאשר הפרויקט כלל חיזוק סביב המבנה, חיזוק חדר המדרגות, בקומות הקיימות חיזוק בלבד ,תוספת 1.65 קומות ותוספת מעלית. חלק מהדיירים בבניין היו צריכים לותר על החניות הצמודות שלהם לטובת הפרויקט ולכן התנגדו והגישו ערר לבקשה באמצעות עורכי הדין ענת בירן ואור מור.

עורכת הדין ענת בירן, שייצגה את הדיירים בערר, אמרה בדיון כי "אי-אפשר היה להגיש את הבקשה משום שאין את הרוב הדרוש. שלוש מתוך תשע הדירות מתנגדות לפרויקט, ומלכתחילה הועדה המקומית לא הייתה צריכה לקלוט את הבקשה. אין סיבה שוועדות התכנון יבזבזו את זמנם ואת כספם של הנוגעים לדבר ושל הציבור, על בקשה שלא יכולה להגיע לכדי מימוש".

עו"ד בירן ביקשה מהוועדה בדיון כי "צריכה לצאת קריאה ואמירה ברורה מכם לוועדות המקומיות, שכאשר אין את הרוב הנדרש, במיוחד היום בכל הנושא של הבתים המשותפים, לא לשגע את הציבור הרחב בבתים שלא מצליחים להתארגן, ולא לגרור אנשים להוצאות והליכים מיותרים".

ועדת הערר, בראשותה של עו"ד הילה סירוטה-ליבנה, ציינה בהחלטתה כי היא סבורה שיש מקום לעצור את ההליך התכנוני. "יש מקום לעצור את ההליך התכנוני בשל היעדר היתכנות קניינית ועל כן דין הערר להתקבל", כך בהחלטה, "משהוגשה בקשה אשר בסופו של יום מבקשת לעשות שינוי ברכוש פרטי, ובנייה ברכוש המשותף, ללא הסכמתם של מעל שליש מבעלי הזכויות ברכוש המשותף, אין מקום לדון בבקשה בשל העעדר היתכנות קניינית", כך נכתב בהחלטה. כמו כן ציינה הועדה כי "אנו סבורים כי היה מקום לדחות את הבקשה לגופה גם משיקולים תכנוניים ולא היה מקום לאשרה כפי שהוגשה". עוד נטען בהחלטה כי החלטת הועדה המקומית לאשר את הבקשה בכפוף לתיקונה, במרכיבים מהותיים שבה מבלי לבחון את ישימות התיקונים הדרושים והשלכותיהם על יתר בעלי הזכויות בבניין לוקה בחסר ואינה סבירה וגם מסיבה זו דין הערר להתקבל". הוועדה הטילה על המשיבים הוצאות משפטיות בסך של 5,000 שקל.

מעיריית תל-אביב-יפו נמסר בתגובה כי "מדובר בבקשה שהגישו חלק מבעלי הזכויות בבניין. הוועדה המקומית עוסקת בעיקר בהיבט התכנוני ולא בהיבט הקנייני ובהקשר זה עמדה הבקשה בדרישות. ועדת הערר סברה כי לנוכח היקף המתנגדים לפרויקט, היתכנותו הקניינית נמוכה ועל כן לא היה טעם לאשר את הבקשה".