החרדים מאיימים, אבל רק אדם אחד יחליט אם הולכים לבחירות

חוק הגיוס ממשיך להסעיר את הממשלה והעם, הטמפרמנט החרדי נוסק לגבהים חדשים - והצהרות הפוליטיקאים בהתאם ■ עכשיו נשאלת השאלה האם על פיו תלך מדינת ישראל לבחירות ■ פרשנות

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: שאטרסטוק
ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: שאטרסטוק

יותר מדי אינטרסים ובעלי עניין בוחשים בסערת חוק הגיוס החדשה. חוסר האמון העמוק של ראשי סיעות הקואליציה חובר ללוח הזמנים העלום של היועץ המשפטי, ואפילו המיומנות העתיקה של נתניהו והחרדים לסגור דילים במחשכים הופכת הפעם חסרת ערך. בית המשפט העליון, שכבר פסל שני חוקי גיוס, בוחן כל צעד וכל הסכמה - בעוד מהאופוזיציה נושף יאיר לפיד. גם בין סיעות הקואליציה, מסתבר, אף אחד לא מתכוון לעשות לראש הממשלה חיים קלים.

מצד אחד ניצבים החרדים, הם מנופפים בהסכם הקואליציוני המבטיח חקיקת חוק גיוס מתוקן, ובהתחייבויות בעל פה לחוקק אותו מחדש אם ייפסל על ידי בג"ץ - מה שאכן קרה. מהצד השני ניצב ליברמן שר הביטחון ויו"ר ישראל ביתנו, שלא חתום על אותו הסכם קואליציוני. בשבתו בגלות האופוזיציה הוא התנגד לחוק הגיוס, וגם כעת - בתוך הממשלה, הוא מתעקש שזהו חוק השתמטות הפוגע בביטחון ישראל.

ביניהם ניצב שר האוצר משה כחלון. כחלון הולך על העמדה המורכבת: הוא יתמוך בחוק גיוס חרדי, אומרים אנשיו, אך תלוי איזה חוק ותלוי מתי. קודם כל נעביר את התקציב, ואז נראה מה אפשר לעשות. המפתח נמצא אצל נתניהו, שבטרם נכנס לחדרי החקירות ביום שישי ישב ארוכות עם ראשי המפלגות החרדיות. מחד הוא מחויב לחוק ולחקיקתו, ומצד שני הוא ער לנסיקתו של יאיר לפיד, ולקמפיין הסחטנות החרדית שהוא מבשל. היחיד שעומד בצד, משלב ידיים ולא מצליח להסתיר את החיוך, הוא שר החינוך נפתלי בנט.

נכון לעכשיו - שתי ההצעות שמונחות על השולחן, לקראת חקיקה אפשרית, מציבים את הממשלה בפני שוקת שבורה. כדי לעמוד על משמעות שתי ההצעות הנה סדר העניינים בקצרה: הממשלה הקודמת חוקקה את חוק הגיוס של לפיד, שגובש בוועדת שקד. לפי החוק הזה יוטלו סנקציות פליליות על מי שלא מתגייס, באם החרדים לא יעמדו במכסות אותם קבע המחוקק לתקופת "הסתגלות", עד לשוויון מלא בנטל הגיוס. לפיד הלך לאופוזיציה, והחרדים שבו לעמדות הכוח. על אף הציפייה שהם יבטלו את החוק לגמרי, הם הפתיעו והשאירו את החוק על כנו עם מקצה שיפורים: הסנקציות הפליליות הומרו בכלכליות, והמכסות - "יעדים" בלשון החוק - הפכו להיות גמישות יותר, ותלויות בשיקול דעתו של שר הביטחון.

התיקון הזה לא עבר את מבחן בג"ץ וזה פסל את החוק משני טעמים: חוסר שוויון כלפי שאר הצעירים המשרתים בצבא, וחוסר המשמעות של "תקופת ההסתגלות" שנקבעה בחוק. בשביל בג"ץ זה היה נראה כמו מס שפתיים, כשבתאכל'ס הצעירים החרדים ימשיכו שלא להתגייס לצבא. שופטי העליון העניקו לממשלה שנה עד לחקיקת חוק גיוס חדש, ואם לא - ישוב על כנו חוק הגיוס אותו חוקק לפיד. השנה הזו תסתיים בספטמבר הקרוב.

כדי להתמודד עם החלטת בית המשפט הציעו במפלגות החרדיות שני פתרונות אופציונליים: האחד - חקיקת חוק יסוד "לימוד תורה" ולצידו את חוק הגיוס, וכך להתמודד עם שאלת השוויון. מול ערך השוויון שבגללו פסל בג"ץ את חוק הגיוס, יוצב ערך "לימוד תורה" בחוק יסוד, והבעיה נפתרה. הפתרון הזה, על ידי חקיקת חוק יסוד, התקבל בסירוב מוחלט על ידי סיעות הקואליציה, ואפילו בכירים בליכוד הודיעו כי יתקשו לתמוך בו. הפתרון השני הוא חקיקת חוק גיוס עם "פסקת התגברות". "פסקת התגברות", המקובלת בכמה ממדינות העולם, לא מאפשרת לבית המשפט העליון לבטל את החוק (אם יצביעו בעדו 61 ח"כים) עד שנתיים מתום כהונת הכנסת שחוקקה את החוק.

באם במהלך השנתיים הללו הכנסת תאשרר את החוק שוב - בג"ץ לא יוכל לבטל אותו לעולם. לרוב הסיעות האופציה הזו נראית נהדר. מצידה של שרת המשפטים איילת שקד אפילו עלתה יוזמה לחוקק את חוק ההתגברות בנפרד מחוק הגיוס, כדי שישמש לחוקי נוספים בהם בג"ץ התערב. ליברמן יתנגד אך מה בכך - חוק הגיוס הקודם עבר בלעדיו, ומכחלון החרדים הוציאו הסכמה עקרונית. במפלגות החרדיות לא מהססים לספר גם על בריתות של מאחורי הקלעים עם חברי הכנסת הערבים, שמודאגים מחוק הלאום וחוק המואזין ולא להוטים להצביע בעד חוק שיכפה גיוס לצה"ל.

אז מה הבעיה? הבעיה, נכון לעכשיו, נעוצה בלוח הזמנים. כולם חוששים שנתניהו ילך לבחירות. נתניהו שומר את הקלפים קרוב לחזהו, וייתכן שכלל לא החליט, ובכל סיעות הבית מתנהלים כאילו הם יעמדו בפני מבחן הבוחר כבר בקיץ הקרוב. בגלל הסיבה הזו החרדים מתעקשים על הצמדת חוק הגיוס לחוק התקציב, ובגלל הסיבה הזו כחלון לא מוכן לדחות את התקציב למושב הבא של הכנסת. במפלגות החרדיות אומרים גם ששר הביטחון ליברמן מטיל קשיים שלא הטיל בעבר מסיבה דומה, ושאפילו נתניהו גורר רגליים כדי לא לתת נשק ללפיד. כך או כך, הטמפרמנט החרדי נוסק לגבהים חדשים - והצהרות הפוליטיקאים בהתאם.

האם זו תהיה הסוגיה שתפרק את הממשלה? יש רק אחד שיחליט, וזה ראש הממשלה עצמו. החרדים מצידם, בהצהרות שמשחררים דובריהם לתקשורת, מתעקשים שהם הולכים על זה לבחירות. גיוס תמורת תקציב - או בחירות עכשיו.

אך לפוליטיקה החרדית יש חוקים פנימיים משלה. ביום ראשון שעבר הגיע השר אריה דרעי לישיבת ראשי מפלגות הקואליציה להציג את הדרישה החרדית לחקיקת חוק הגיוס. להפתעתו, ליצמן וגפני - שני הבכירים החרדים מלבדו בוועדה - נעדרו מהישיבה והותירו אותו להתמודד לבד. ליצמן טען שהוא לא משתתף בשום פעילות פוליטית עד לתום הלווייתו של הרב אוירבך, מנהיג האופוזיציה החרדי שלווה למנוחות באותו בוקר, וגפני היה בוועדת הכספים. דרעי כעס. לקראת סוף השבוע האווירה השתנתה: דווקא סגן השר ליצמן עלה למתקפה, הותיר את שני חבריו מאחור ושחרר הצהרות לוחמניות.

אצל דרעי הופתעו: דווקא ליצמן, שהבריז מהישיבה הקריטית ביום ראשון, הוא זה שמאיים כעת? ההסבר, כך נראה, נעוץ בפוליטיקה הפנימית של בית האדמו"ר מגור, פטרונו של ליצמן. בבית רוחשים גורמים שמנסים להדיח את סגן השר הפופולרי, ועושים הכל כדי להבאיש את ריחו בעיני האדמו"ר. הפעילות הזו גורמת לו להפוך להיות לוחמני, אולי יותר מדי ממה שהיה מעדיף. זה מעולה בשביל דרעי, שלא מעט מבוחריו משרתים בצבא שירות מלא. ביום פקודה, הוא היחיד מבין החרדים שעלול לשלם על חוק גיוס יומרני מדי מחיר בקלפי.

■ אלי ביתאן הוא מגיש תוכנית הבוקר מנדי וביתאן ב"כאן"-מורשת. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988