מי יחליף את ערן יעקב כממונה על השכר במשרד האוצר?

ההתמודדות על תפקיד הממונה על השכר לא נפתחה רשמית, אך במסדרונות האוצר כבר עולים שמות מועמדים, ביניהם בכירים באגף וסגנית מנהל רשות החברות ■ יעקב נחשב למועמד המוביל למנהל רשות המסים הבא, וההכרזה על הבחירה צפויה בימים הקרובים

ערן יעקב / צילום: תמר מצפי
ערן יעקב / צילום: תמר מצפי

ההתמודדות על תפקיד הממונה על השכר באוצר לא נפתחה, אך באופן לא רשמי עוסקים בימים האחרונים באוצר במה שמכונה "בורסת השמות" של מועמדים אפשריים לתפקיד מתוך אגף השכר ומחוצה לו.

הממונה על השכר באוצר, ערן יעקב, שהציג היום את דוח השכר במגזר הציבורי לשנת 2016, נכנס לתפקידו רק לפני כשנה, אך הוא צפוי להתמנות בימים הקרובים לתפקיד חדש. יעקב שהגיע לאגף השכר מרשות המסים (שם הגיע למשרת משנה למנהל הרשות), הוא אחד משני המתמודדים הסופיים על תפקיד מנהל רשות המסים. ועדת איתור בראשותו של מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, המליצה לשר האוצר, משה כחלון, לפני עשרה ימים על יעקב ועל מירי סביון, המשנה הנוכחית של מנהל רשות המסים, משה אשר, שיסיים החודש את תפקידו. כחלון נפגש עם שני המועמדים בתחילת השבוע שעבר, אך בינתיים הוא שומר את החלטתו לעצמו. באוצר מעריכים כי כחלון מעכב את פרסום החלטתו עד לסמוך לישיבת הממשלה הקרובה שתתכנס ביום ראשון.

למרות שהחלטת שר האוצר טרם פורסמה, באוצר כבר עוסקים מספר ימים בהערכות על זהותו של יורש ליעקב. השמות שעולים בהקשר זה הם בעיקר של בכירי האגף הנוכחיים: יוסי כהן שמילא את מקומו של הממונה הקודם, קובי אמסלם, עד לכניסתו של יעקב לתפקיד וחזר מאז לתפקיד המשנה לממונה על השכר. כהן הצליח להביא לחתימת הסכמי שכר בתקופת הביניים והוא זוכה באמונו של יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן.

בכיר אחר באגף שצפוי להתמודד על תפקיד הממונה הוא קובי בר-נתן, סגן הממונה שאחראי על הטיפול בשכר המורים והשוטרים, עובדי החינוך וההשכלה הגבוהה. סגן נוסף הנחשב למועמד ריאלי, אם יחליט להתמודד הוא אפי מלכין, האחראי של שכר עובדי משרדי הממשלה, גופים נתמכים חברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים.

בימים האחרונים הצטרפה לבורסת השמות מתמודדת נוספת - סגנית מנהל רשות החברות יודפת אפק, העשויה ליהנות מרצונו של שר האוצר לקדם נשים. כרפרנטית הייתה אפק אחראית, בין היתר, על חברת החשמל וקודמה לתפקיד סגנית מנהל הרשות על-ידי אורי יוגב.

קידם הכנסת טכנולוגיות למגזר

כאמור, אף אחד מהמתמודדים האפשריים לא הכריז עדיין על כוונתו להתמודד, והעיקר, ההתמודדות עצמה לא תיפתח אם יעקב לא ימונה בסופו של דבר למנהל רשות המסים. אפשרות נוספת היא ששר האוצר יעדיף בסופו של דבר להביא לתפקיד מועמד מחוץ למשרד האוצר. בעבר מונו לתפקיד אישים מתוך האגף (כמו הממונה הקודם, קובי אמסלם), או אישים שהובאו מחוץ לאגף כמו מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי קוצ'יק, אלי כהן שהיה קודם לכן מנכ"ל משרד התיירות, ואילן לוין, שהיה ראש אגף כספים וחשב משרד הביטחון.

בתפקידו כממונה על השכר קידם יעקב הטמעת טכנולוגיות במגזר הציבורי באמצעות הסכם קיבוצי מיוחד שנחתם עם ההסתדרות בינואר השנה. יעקב, שרואה בהכנסת טכנולוגיות את הדרך העיקרית להעלאת הפריון במגזר הציבורי, סיכם כי ההסתדרות לא תנקוט בצעדים ארגוניים המעכבים הכנסת שינויים טכנולוגיים כל עוד שהשינויים האלה אינם מביאים לצמצום במספר העובדים או להגדלת שעות העבודה של העובדים.

בנוסף נחתם במהלך כהונתו של יעקב הסכם שכר חדש עם הסתדרות המורים, שההישג העיקרי בו, לדעת יעקב, הוא העלאת שכר הבסיס של מורים מתחילים ותשלום תוספת שכר אחידה שקלית - במקום תוספת אחידה באחוזים כפי שהיה נהוג עד כה.

תוספת אחידה שקלית מביאה לצמצום פערי שכר בין עובדים ותיקים וזוטרים, והיא הוכנסה לראשונה להסכם שכר עובדי המגזר הציבורי לדרישתו של שר האוצר, משה כחלון, ולמרות התנגדותו של יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן.