הנקראות ביותר

"הישראלים פאסיביים, אנחנו שולחים צ'קים בדואר"

אומרים שהצעדים הפופוליסטיים שלה יפגעו בציבור, אבל דורית סלינגר, המפקחת על שוק ההון והביטוח, לא נותנת לביקורת לעצור אותה ■ באוגוסט תיפרד מתפקידה, אבל בראיון ל"ליידי גלובס" היא מבטיחה: "אין אווירת סוף קורס. יהיו עוד מהלכים שאבצע" ■ מוסף "ליידי גלובס" יחולק הערב

דורית סלינגר / צילום: איליה מלניקוב
דורית סלינגר / צילום: איליה מלניקוב

היא מעוררת אנטיגוניזם, מייצרת קונפליקטים, עושה הרבה ולא הולכת בקונצנזוס, חוזרת בה מהסכמים, לא מקשיבה, פופוליסטית שמחפשת למצוא חן בעיני הציבור, חושבת שהיא מנהלת-על של הענף ולא מבינה שהיא המפקחת, פוזלת לפוליטיקה - אלו רק חלק מהאמירות שמשמיעים גורמים בשוקי הביטוח וההון על מי שאחראית עליהם מטעם המדינה, הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר.

בסוף אוגוסט הקרוב תסיים סלינגר את כהונתה, בתום חמש שנים בתפקיד, ותותיר מאחוריה כמויות אדירות של חוזרים, ניירות עמדה, תקנות וטיוטות על גבי טיוטות. מדובר במפקחת פעלתנית, אגרסיבית, אסרטיבית, שיודעת מה היא רוצה, ושממש לא מרגישה שהיא צריכה להתנצל בפני המפוקחים שלה.

אלא שהביקורת עליה לא עוצרת אצל המפוקחים, והיא נשמעת גם מכיוון צמרת האוצר, שם חשים שהיא אינה חלק אינהרנטי מהכוורת המובילה במשרד. דוגמה סמלית לכך התרחשה לאחרונה, כשהחניה של סלינגר במגרש החניה העמוס מאוד של האוצר 'עוקלה', והועברה במפתיע לדוברת המשרד. סלינגר גילתה זאת כשהגיעה בוקר אחד לחניה הקבועה, ומצאה שם שלט מאולתר, דף A4 שהודבק בסלוטייפ ועליו שם אחר. "זה סיפור הזוי שמצביע על הנתק בין מנכ"ל האוצר שי באב"ד לבין סלינגר", אומר גורם שמכיר את הפרטים.

תלונות על התחושות שסלינגר מעוררת נשמעו בעבר גם ביחס לקודמיה, אבל כעת הן נשמעות בחריפות רבה יותר. סקסיזם שמקל על הצמדת שמות תואר קשים לנשים, או תחושות אובייקטיביות שמגובות ברגולציה חריפה ותכופה מאוד? לשתי האמירות עשוי להיות בסיס, אך מה שברור הוא שסלינגר הביאה לשיא את ההליך של הפיכת אגף שוק ההון באוצר, כיום רשות שוק ההון, לרגולטור נשכני ואגרסיבי.

בראיון מיוחד ל'ליידי גלובס' מאותתת סלינגר לשוק שעדיין מוקדם לסכם את הכהונה שלה, ושנכונו עוד רפורמות ועוד הנחתות מירושלים. "ב-31 באוגוסט אסיים את תפקידי, אך אנו עובדים בפול המרץ ובטורבו מלא. אין אווירת סוף קורס וגם לא תהיה. זה ממש לא ראיון סיכום כהונה - יהיו עוד מהלכים שאבצע עד אז".

המינוי של סלינגר היה מפתיע, כמי שלא באה מביטוח אלא מתחום דירוגי החוב - היא ניהלה במשך שנים את חברת הדירוג s&p מעלות - שאינו בליבת הפעילות של האגף שעליו היא ממונה. מי שמינה אותה היה שר האוצר דאז, יאיר לפיד, שעל פי הדעה הרווחת התעקש למנות רק אישה. אגב, השם של סלינגר לא רץ בבורסת השמות מהתחלה והוא נודע רק בשלב מתקדם. "באותה נקודת זמן אפילו לא הכרתי את בורסת השמות, וגם לא הכרתי את לפיד לפני שהגעתי לאוצר. פנו אליי ושאלו אותי, והאמת היא שלא ראיתי את עצמי כמי שתלך לשירות הציבורי. אבל התייעצתי עם אנשים שהיו שם, וכל אחד מהם הגדיר את התקופה הזאת כתקופת שיא בחייו וביכולת להשפיע. למעשה, היכולת להשפיע היא הדבר הגדול בתפקיד, כי פיתויים גדולים אחרים אין שם.

"מדובר ביכולת לכוון שוק, לשנות ולתקן עוולות, במידה שאין לה מקבילה בשוק הפרטי. ניתן לעשות את זה בקנה מידה ענפי ולא ברמת חברה מסוימת, וזה מספק מאוד - סיפוק אדיר ובלתי רגיל. אני מאוד שמחה שהוא מינה אותי".

מתי את מרגישה הכי חיה?

"בכל פעם שאני עושה. מקבלת החלטות ומקדמת פעולות המסדירות את השוק, מעצימות את החוסך והמבוטח ופותרות בעיות. וכמובן - בסופי שבוע עם משפחה וחברים".

נאבקת בדחיינות

מאז המינוי סלינגר למדה להכיר לעומק לא רק את שוק ההון, אלא גם את הפקקים בעליות לירושלים, ובירידות לגבעתיים, עיר מגוריה. "אני לא אוהבת את הנסיעה לירושלים, שעתיים מדי יום, אבל בשירות הציבורי יש הרבה פלוסים, וגם משהו שלא נתקלתי בו בשוק ההון במרכז: גיוון תעסוקתי וחשיפה לאוכלוסיות השונות שמרכיבות את המרקם החברתי בישראל. זה מפרה, וזה מדהים. אני מציעה לסקטור העסקי לאמץ את הגיוון הזה, שמשפר את העבודה. זה גורם לכולנו להיות טובים יותר".

מה מוביל אותך כממונה?

"מה שקבענו לעצמנו הוא לדאוג לענייני המבוטחים, החוסכים והלקוחות, וזה אומר בעיקר לצמצם את פערי הכוחות בין הלקוחות הפרטיים לבין החברות. בנוסף, הפנסיה היא מוצר מסובך מלכתחילה, ואנשים לא נוטים להעמיק בה, מאחר שהם דחיינים מטבעם. גילינו כי השקיפות (המטרה שקידמו קודמיה של סלינגר, מתוך אמונה שגילוי יוביל את הציבור לקבל החלטות נבונות בעצמו, ר"ש) היא לא הגישה הנכונה, כי אנשים לא יודעים מה לעשות עם המידע, הם מוצפים במידע והולכים לאיבוד. לכן בחרנו לפעול בצורה אקטיבית, ועשינו אחידות בפוליסות ובתקנונים, כדי שיהיה לציבור מה שהוא צריך".

מדובר בשינוי תפיסתי - ממי שאמור לספק לציבור הרחב את הכלים לקבלת החלטה עצמאית, למי שמאכיל את הציבור בכפית ולמעשה בוחר עבורו.

"לכן עשינו את קרנות ברירת מחדל, איחוד חשבונות ועוד. לאורך השנים שינינו את הדגש: זה לא רק שקיפות וגילוי. אנחנו עושים פעולות לטובת הפרט בגלל ההימנעות שלו מלגעת בנושאים מורכבים, ומנסים לצמצם את פערי הכוחות. זה ה'נר לרגלינו'. למשל, עכשיו אנו שולחים לאנשים צ'קים בדואר של 1,350 שקל, כי הציבור שקיבל דיווח על הכספים הללו, ששוכבים ונאכלים על ידי דמי הניהול, לא משך אותם, וזה פגע בו".

הציבור צריך אח גדול כי אינו דואג לעצמו?

"לא יודעת אם זה אח גדול. אבל בגלל שהציבור לא עושה את זה עבור עצמו, אנחנו צריכים להמציא את המוצרים שהוא צריך לקבל. טוענים שאנו פוגעים ביצירתיות בשוק, אך לדעתי יצירתיות לא מתאימה לתחום הזה, כשפערי הידע בין היצרנים לצרכנים הם כה גדולים. החיסכון הפנסיוני הוא אחד המוצרים הכי חשובים של הציבור, ולכן עלינו להבטיח שכשהלקוח יפרוש לגמלאות יהיה לו את החיסכון שבמהלך חיי העבודה הוא היה אדיש לו, ולא לקח בחשבון".

"היכולת להשפיע היא הדבר הגדול בתפקיד, כי פיתויים גדולים אחרים אין שם". דורית סלינגר / צילום: איליה מלניקוב

ארבע הרגולטוריות

התפיסה הזו שמכוונת לטובת הלקוח כאן ועכשיו, גם בשווקים שרגילים לחשוב על מה יקרה בעוד 10-20 שנים, כמו גם שינוי הכללים הנהוגים בענף, והקביעה כי הוא פועל לעתים מזומנות באופן לא ראוי ביחס לאינטרס של הציבור, הוליד ביקורת חריפה נגד הממונה. יש הטוענים שמדובר בצעדים פופוליסטיים שדווקא יפגעו במצב הלקוח, בוודאי לאורך זמן. גם הקצב הגבוה מאוד של ההנחיות וההוראות שסלינגר מוציאה ממשרדה תרם לביקורת. לא אחת מתייחסים אליה בשוק כאל מי שמונעת מכוונות טובות, אך יוצרת דווקא בלגן.

כבר כמה שנים שבקרב מגוון 'מפוקחים' של סלינגר רווחת האמירה כי הצעדים הפרו-צרכניים וההתבטאויות שלה ממוקדי מטרה, ושהמטרה היא השלב הבא - הליכה לפוליטיקה. לא אחת גורסות השמועות שסלינגר תצטרף למפלגת 'יש עתיד' של לפיד, שמינה אותה. סלינגר מכחישה בתוקף. "בוודאי שאיני הולכת לפוליטיקה. לא באתי מהפוליטיקה, והטעימה שיש לי מהפוליטיקה היא מעניינת, אך לא מפתה. מי שמכיר אותי יודע שאני ופוליטיקה לא צריכים ללכת ביחד. אני רואה את עצמי בתחום הניהולי-מקצועי".

עם פרישתה, תהיה סלינגר מחויבת בתקופת צינון בטרם תשוב לשוק ההון.

את מתגעגעת לשוק הפרטי?

"באתי מהשוק הפרטי, ואני מניחה שאחזור אליו".

יש רק רגולטוריות פיננסיות נשים - את ברשות שוק ההון, ענת גואטה ברשות ניירות ערך, ד"ר חדוה בר בפיקוח על הבנקים שתחת הנגידה ד"ר קרנית פלוג, ועו"ד מיכל הלפרין, ברשות ההגבלים העסקיים. מה זה אומר?

"שינוי מרענן. כל ארבע הרגולטוריות נבחרו בשל מקצועיותן והתאמתן לתפקיד. גם בעולם העסקי לא רגיל לראות שולחן הנהלה של נשים בלבד, וזה בהחלט מרענן. עם זאת, עדיין אין מספיק מנהלות בכירות בגופים המוסדיים, בוודאי שלא כמו במערכת הבנקאית, ואני מקווה לראות שיפור במגוון גם בחברות האלה".

צריך לתת העדפה לנשים בתפקידי רגולציה?

"הבחירה צריכה להיות מקצועית. כך נבחרתי אני, וכך גם הקולגות שלי נבחרו".

יוצאי אוצר חוששים שרשות נפרדת תאבד גישה ישירה לאגפים אחרים באוצר וגם לחוק ההסדרים, מה שעלול להוביל לפגיעה בעוצמתה. מה דעתך, הרשות חזקה מהאגף שהיה חלק מהאוצר?

"הרשות החדשה יותר עוצמתית, ולשם זה נוצרה ההפרדה מהאוצר. בגלל היקף הפעילות הכה גדול שלנו, 1.6 טריליון שקל, ובגלל שלרשות אין השפעה ישירה על תקציב המדינה, היה נכון להפריד. החוק העניק לנו סמכויות, ומדובר בתהליך שלא הסתיים אך נמצא בשלבי התקדמות. זו החלטה מאוד אמיצה ונכונה של שר האוצר, משה כחלון, ושל סגן השר, יצחק כהן. הרי זה לא טריוויאלי ששרים מוותרים על אחריות וסמכויות".

אפרופו הפרגון לשר ולסגנו, סלינגר נחשבה למוערכת על ידי לפיד כשהיה שר האוצר, והחלפתו בכחלון בהמשך הדרך לא שינתה את מעמדה - לפחות בחלק הראשון לכהונתה. אלא שמאז, כאמור, המצב השתנה, ומעמדה בקרב הצמרת הפוליטית של המשרד לא כתמול שלשום. לא אחת מדברים גם על מתיחות עם ראשי האגפים המרכזיים האחרים באוצר.

סלינגר מתעקשת לשדר עניינים כרגיל. "יש תמיכה מלאה של האוצר ברפורמות וברשות, והקשר עם צמרת האוצר הוא טוב, כל אחד על פי תפקידיו. אין לנו הרבה ממשקים עם האגפים האחרים, ואיפה שצריך שיתוף פעולה הוא קיים, למשל בתחומי הבריאות ובאג"ח המיועדות".

"זה לא טריוויאלי ששרים מוותרים על אחריות וסמכויות". משה כחלון / צילום: רויטרס

לשנות את השוק

בשנים האחרונות נקלעה סלינגר לא אחת לעימותים עם חברי כנסת, שחלקם מייצגים עמדות שמשמיעים מפוקחים שלה. זה קרה, למשל, עם המוסד לבוררות - מהלך דגל שהיא מובילה, ושקיוותה להעביר באמצעות חוק ההסדרים, אך נבלם על ידי הח"כים. אלה בשורות בעייתיות עבורה, מכיוון שמהלך חקיקה רגיל נמשך הרבה יותר זמן. אגב, לא אחת סלינגר נמנעה מלהגיע לוועדות בכנסת ושלחה לשם את סגניה.

גם ראשי הגופים המוסדיים מבקרים אותך, ואומרים שבשם המחיר הזול את פוגעת בדברים חשובים אחרים, ודווקא מקשה על השוק, ושברשות אין קשב לעמדותיהם.

"אני פתוחה לשמוע כל הערה והארה לגבי מה שאנו עושים, אבל התפקיד שלי הוא לעשות. אז לומר שאני פעלתנית מדי? איני פעלתנית מדי. אם התהליכים היו שונים ממה שקיים במגזר הציבורי, כנראה שגם הייתי עושה הרבה יותר. מה גם שלענפים יש נטייה להמשיך לעשות את מה שעשו, ואף אחד לא אוהב שמזיזים לו את הגבינה כשטוב לו וכשהוא רווחי".

והטענות שהתכיפות והכמות של החוזרים מוגזמות?

"זה לא מוגזם. כל מה שנעשה בא לטפל בבעייתיות שקיימת בשוק, ואיננו יכולים להתעלם ממנה".

יהיה נכון להגיד שענף הביטוח נוקשה מדי ללקוחות, ואולי גם לא הוגן?

"מצאנו שבשנים האחרונות יש גידול בהיקף פניות הציבור אלינו ולבתי המשפט. בגלל המגמות הללו, ובגלל שראינו שיש פגיעה במיצוי זכויות הציבור, יזמנו את המוסד לבוררות, שנועד לאפשר לציבור למצות את זכויותיו. לדעתי הוא יביא בשורה לשוק, ויעודד אנשים שחוששים לפנות לבית המשפט. זה ישנה את השוק".

רמת השירות ללקוחות בשוק המוסדי כיום מספקת אותך?

"אנו משנים הרבה מאוד בפעילות בתביעות של המבוטחים והחוסכים. אני חוששת שחלק מהציבור פסיבי מדי, ומכאן נבע הרעיון של מוסד לבוררות. אנו פועלים לשפר את המצב גם בתחום הביטוח הסיעודי".

חלק ניכר מהביקורת על סלינגר מגיע מכיוון סוכני הביטוח, שרואים כיצד היא מתערבת במבנה העמלות ההיסטורי, תוך שהיא קובעת כי האופן שבו הם מתוגמלים אינו ראוי, ולעתים ממש לא עומד בהוראות החקיקה. ההתערבות מצדה הביאה את לשכת סוכני הביטוח להפעיל לובי בכנסת, בעיקר אצל חברי ועדת הכספים, בתקווה לחסום את היוזמות שלה. עם או בלי קשר, סלינגר יוצאת נגד המצב הקיים אצל הסוכנים באמצעות ניירות עמדה והבהרות - כלים שמחייבים את השוק, אבל לא צריכים אישור מהכנסת.

את הולכת לא מעט בכבישים עוקפי כנסת.

"אני משתמשת בכלים שניתנו לי. אני ממלאה את החוק בהתאם למה שנקבע, ולכן זה לא כביש עוקף - זה מימוש הסמכויות והאחריות שניתנו לי".

מה העתיד שאת רוצה לסוכני הביטוח?

"אנו רוצים לאפשר פעילות מתאימה לטעמים של כל אחד מהלקוחות. יש לקוח שרוצה ממשק ישיר ללא תיווך, יש כאלה שמרגישים צורך בייעוץ ובמלווה, אבל חשוב שאלה יהיו יועצים שרואים רק את טובתם של המבוטחים והחוסכים, ולצורך זה יש להפחית ופשוט לבטל את כל ניגודי העניינים בפעילות המתווכים למיניהם. זה אומר לשנות את מבנה התגמול של הסוכנים".

כלומר, לבטל את העמלות ולהפוך את הסוכנים ליועצים?

"לא לבטל. לשנות את מבנה העמלות, כך שלא יהיה תמריץ למכור מוצר אחד ולא אחר. המודל האופטימלי לעניות דעתי הוא שהלקוח משלם ליועץ, ורק הלקוח. אבל איני רואה פסול במודל של תגמול אחר, למשל על ידי היצרן עצמו, כל עוד אנחנו מנטרלים ניגוד עניינים שקיים כיום במודל של המתווכים שאינם יועצים, אשר לא רואים לנגד עיניהם רק את טובת הלקוח".

 

חברות הביטוח מאחור

אחת המטרות המרכזיות של סלינגר היא קידום ענפי הביטוח והחיסכון לטווח ארוך בכל הנוגע לשימוש בטכנולוגיה. היא כבר פרסמה חזון טכנולוגי, הצהירה שתסייע לחברות ביטוח דיגיטליות להיכנס לשוק (ולאחר מכן גיבתה במעשים), וכעת היא גם מספקת 'כתב אישום טכנולוגי'. "במאה ה-21 חברות הביטוח לא יכולות להישאר מאחור. הלקוחות רוצים מוצרים נגישים ואחרים, ובמחיר הזול ביותר שניתן למצוא, ולכן אנו מצעידים את החברות קדימה. חלק מהחברות הרימו את הכפפה".

ענף הביטוח מפגר מבחינה טכנולוגית?

"כן. מערכות הליבה הן עול על החברות, ומקשות להטמיע טכנולוגיה חדשה במלואה. יחד עם זאת, הן נדרשות לעשות זאת, וראוי שהקדמה תגיע גם אליהן. הרי מערכות הליבה שומרות על הזכויות של הציבור, ואם הן לא יישמרו כיאות, הזכויות עלולות להיפגע. אסור שזה יקרה".

את מעודדת חברות דיגיטליות ומיזמי הייטק, כולל הפחתת דרישות היציבות שדרשת עד היום מהשוק. מה את מצפה שיקרה?

"אני מצפה שיקומו חברות בפורמט אחר, עם תמחור סיכון בהתאמה ללקוח. אנחנו דנים בבקשות של שלושה גורמים, ושתי חברות צפויות להתחיל לפעול במחצית הראשונה של 2018. איני מאמינה בהקמת חברה חדשה בפורמט מסורתי, כי אם בפורמט דיגיטלי. אנו עובדים מול החברות הדיגיטליות ותומכים בהן, כולל בהון העצמי".

זה ישנה בכלל את מפת התחרות? נראה שבמקרה הטוב אלו יהיו חברות קטנות בשוק שבו יש יתרון לגודל.

"גם אם זה לא ישנה את מפת הריכוזיות בענף, זה יביא תחרות בתחומים מסוימים בשוק. ואני מאמינה בתחרות. לשחקנים קטנים יותר היכולת להשיג יותר גבוהה מאשר להפסיד, ולכן התחרותיות תבוא משם. לכן גם הפיתוח של הדיגיטציה - הקטנים ינערו את המודל בשוק".

לצד זאת גם הקמת אתרים ומחשבונים שאמורים לסייע ללקוחות לקבל החלטות מושכלות - למרות שאת טוענת שהציבור לא יודע להשתמש במידע.

"מבחינתי זה הישג, כי זה נותן אפשרות להשוות מחירים. יש את הלקוחות האקטיביים שמקבלים את הכלים הדיגיטליים, את המסלקה ואת הר הכסף, ולצדם יש את רוב הציבור שהוא פסיבי יותר, ושמשתמש בגורמים מתווכים הרבה יותר ממה שהוא משתמש במכשירים שיצרנו לטובתו. חלק מהחברות הרימו את הכפפה ויש מחירים תחרותיים, וזה משפיע. אני מצפה מהגורמים הטכנולוגיים בשוק, חברות ההייטק, שישתמשו במידע שיצרנו ושיציפו אותו אחרת - כך שהשוק ידע להשתמש בו".

 

מחכה לאקטיביזם

בשנים האחרונות מעסיק נושא מרכזי אחד את שוק הביטוח: חברות ביטוח גדולות מונחות על המדף, מחפשות בעלי שליטה חדשים, אך קונים מובילים שמעוניינים בהן - אין. מבחינת ראשי חברות הביטוח ובעליהן המציאות הזו ממחישה את טענותיהם נגד הרגולציה התכופה והמעמיקה - שמבריחה את הרוכשים.

סוג אחד של רוכשים בכל זאת יש: חברות סיניות, או כאלה שהן בבעלות סינית. אולם למרות שהרבה גופים כאלה התעניינו בהפניקס, בכלל ביטוח ובבית ההשקעות מיטב דש, עד כה לא נרשמה אפילו עסקה אחת. רבים מעריכים שגם לא תהיה, בעיקר משום שסלינגר לא מעוניינת לאשר לקונים כאלה לרכוש נתח מהחיסכון הפנסיוני של הציבור בישראל.

לשאלה 'למה לא סינים' סלינגר לא נותנת תשובה, כי לטענתה אין בכלל שאלה כזו. "אין לנו החלטה שלא לאשר בעל שליטה ממוצא זה או אחר. במקרים שהגיעו לפנינו זה לא הגיע לכלל היתר שליטה, בגלל הבחינות שאנו עושים. עד כה התהליכים לא הבשילו".

סלינגר מעדיפה לדבר על השינוי שהיא מייעדת לשוק המוסדי, שמורכב מהגופים שמנהלים את החיסכון לטווח ארוך של הציבור. המפקחת מעוניינת שהגופים האלה יהיו פעילים יותר, וידאגו שחברות עסקיות בישראל יהיו הוגנות יותר. "מבחינתנו קיימת ציפייה ברורה מגופים מוסדיים להיות אקטיביים בייצוג זכויות החוסכים בחברות שבהן הם משקיעים. מינוי נציגי ציבור יתרום להשגת היעד הזה".

אז כיום אין מספיק 'אקטיביזם מוסדי'?

"אני מצפה ליותר, בהחלט. אבל רואים שיפור - בבזק המוסדיים מעמידים דירקטורים שהם בחרו בהם. זו הדרך הנכונה - שהמוסדיים יציעו דירקטורים שייצגו את הציבור. אני חושבת שחוק החברות צריך להשתנות, כך שחובת הנאמנות של הדירקטורים לא תכלול רק את טובת החברות, כי אם גם את טובת כל הצדדים הקשורים (stake holders). בחברות הביטוח זה כולל גם את טובתם של החוסכים לפנסיה וזכויותיהם של המבוטחים".

אז המוסדיים עדיין לא מגדלור בשוק?

"עם המגמה של לבוא ולהציע דירקטורים מטעם הציבור בחברות, אני מאמינה שקבלת ההחלטות בחברות הציבוריות תשתפר".

במערכת הפוליטית מדברים על אפליה נגד נשים בפנסיה, ויוצאים נגד העלאת גיל הפרישה לנשים. מה את חושבת על זה?

"גיל הפרישה צריך להיות מותאם לתוחלת החיים, וזה נכון לגברים ולנשים כאחד. אם התוחלת משתנה יש להתאים זאת, אחרת הציבור נפגע. כמובן שצריך לטפל במקצועות שוחקים, או שבעייתי לעבוד בהם כל תקופת העבודה".

לציבור בישראל תהיה קצבה ראויה כשיפרוש לפנסיה?

"עולם העבודה מפגיש אותנו כיום עם פיצויי הפיטורים מספר פעמים במהלך הקריירה. כל משיכה כזו פוגעת בחיסכון הפנסיוני. אם החוסך לא ימשוך את הפיצויים, ויחסוך לאורך זמן, יחד עם הקצבה מביטוח לאומי, תהיה לו קצבה ראויה".

 

נכסים של 1.6 טריליון שקל

רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון הוקמה בנובמבר 2016. כממונה על הרשות אחראית דורית סלינגר על הגופים המוסדיים: 23 חברות ביטוח, 27 קרנות פנסיה ותיקות וחדשות, ו-73 חברות שמנהלות קופות גמל וקרנות השתלמות.

מדובר בקדקוד מרכזי בתחום הרגולציה הפיננסית, ובסכום א דיר של יותר מ-1.6 טריליון שקל מנכסי הציבור בישראל, שסלינגר אחראית שינוהלו כיאות.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות
לכתבה הקודמתאורלי וילנאי: "אני חשה שאני שואבת מאנשים את הכאב שלהם"