המשטרה מודה: חלק ממצלמות המהירות לא אמינות

במסמך פנימי הנחשף לראשונה, מודה המשטרה כי תו התקן שקיבלו מצלמות מהירות מסוג א3 אינו תקף ■ לאחר הפצת המסמך פנה המפכ"ל למנכ"ל משרד התקנים על-מנת שזה יפרסם מכתב המאושש את אמינות המצלמות, למרות שלא נבדקו כנדרש

מצלמות מהירות / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
מצלמות מהירות / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

המשרד לביטחון פנים והמשטרה מודים במסמך פנימי שנחשף כאן לראשונה כי קיימת בעיה חמורה באמינותן של מצלמות מהירות מסוג א3. זאת, לאחר שהתגלה כי בניגוד לטענות המקוריות, המצלמות לא עברו את הבדיקות הנדרשות על-מנת לקבל תו תקן של מכון התקנים הישראלי כפי שדורש החוק.

לאחר שהמסמך הועבר לצמרת המשרד לביטחון פנים והמשטרה, התקשר מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך אל פנחס שחר, שהיה באותה התקופה מנכ"ל מכון התקנים, כדי לבדוק מתי שחר מוציא מכתב המאושש את תקפות תו התקן של המצלמות. חשוב לציין כי אם יקבע שאמינות המצלמות מוטלת בספק, הדבר עלול להוביל לביטולם של דוחות מהירות רבים ואף לפגוע בתדמית המשטרה. בשיחה על "גלובס" אישר שחר את קיום השיחה עם המפכ"ל.

הפרשה החלה כאשר 20 נהגים ערערו על אמינות מצלמות מהירות מסוג א3, לאחר שנתבעו על-ידי המדינה על נהיגה במהירות מופרזת. במהלך הדיונים בבית המשפט העיד אילן כרמית, המכהן כיום כמנכ"ל מכון התקנים וקודם לכן עמד בראש מעבדה והיה אחראי על בדיקת המצלמות ומתן תו התקן, כי הבדיקות לתקינות המצלמות בוצעו במעבדה של מכון התקנים בהולנד בשם MMI.

כרמית אף טען בבית המשפט כי הוא עצמו היה נוכח באופן אישי בחלק מ-500 הניסויים שנעשו בשטח והצהיר בשבועה כי "הייתי ב-10 הניסויים הראשונים, ראיתי את הציוד והדברים, ואז אני חזרתי ונשאר העוזר שלי". מאוחר יותר הכחיש כרמית שאמר את הדברים בעדות.

בעקבות ההתעקשות של פרקליט הנתבעים, עו"ד תומר גנון, ההגנה לקבל את כל החומר הקשור לתהליך קבלת תו התקן למצלמות, יצאה משלחת של המשטרה להולנד למכון MMI. המשלחת הופתעה לגלות, שכלל לא נערכו ניסויים כאלה במכשיר וכי כרמית כלל לא היה במקום כפי שמסר בעדותו.

לטענת מכון המחקר ההולנדי, קבלת תו התקן הסתמכה על בדיקות שנעשו בגרמניה ב-2003, אך לא נמצא דוח של בדיקות אלה. בדיקה נוספת לאמינות המצלמות נעשתה בבלגיה ב-2009, אך הבדיקה לא הייתה מקיפה כנדרש בהנחיות של מכון התקנים הישראלי. לפיכך טענה בדיון פנימי ראש מערך התביעה באגף התנועה במשטרה נצ"ב שרית פילפסון כי "התקן שהעניק מכון התקנים למצלמות ריק מתוכן ולא ניתן להצביע על אמינות המצלמות בהסתמך על תקן זה".

שינו בדיעבד את התנאים

בתחילת 2017, כאשר נערכו דיונים על הדרכים להתמודד עם הבעיות הציבוריות והמשפטיות שמעוררת הפרשה, התרחש אירוע משמעותי נוסף. לפי "נספח תנאים מיוחדים" (נת"מ) של תקן מצלמות 5140, יש לבצע "בדיקות מלאות - בדיקות לפי כל סעיפי התוכן, עם כל שינוי בתוכן וכן כל 4 שנים, לפי המוקדם מבניהם". אלא שהנספח שונה ב-18.1.17, והושמט ממנו לחלוטין הסעיף שמחייב בדיקה כל 4 שנים.

שבוע לאחר מכן, כתב היועץ המשפטי המיוחד של מכון התקנים, עו"ד יורם סמואל, למחלקה המשפטית של המשטרה, כי "הואיל וחלק מהבדיקות בוצעו על-ידי מעבדות ה-PTB בגרמניה, אין למכון הסתגיות מכך, שכן גם זו היא מעבדה מהטובות והאמינות בעולם".

אחרי שניתן ההסבר על כך שמקור התקן הוא מ-2003 בגרמניה, הסביר עו"ד סמואל כי "באשר לנוכחות של נציגי המכון בבדיקת הדיוק - אכן לא היה נציג של המכון, ואף לא היה צריך להיות נוכח, ועדותו של אילן כרמית בעניין נבעה מטעות בתום-לב". עו"ד סמואל קיבל חוות-דעת מומחה לטכנולוגיות, דניאל רוזן, לפיה הטיפול בתו התקן היה תקין והמצלמות ראויות לשימוש.

בעקבות הדברים נמסר לצמרת המשרד לביטחון פנים והמשטרה מסמך סיכום ובו נכתב כי "מהבדיקה עולה כי מכון MMI הסתמך על בדיקות המכון הגרמני (PTB) מ-2003. בדיקות אלה בוצעו על מערכת שונה ובתנאים אחרים מהדרושים לזו הקיימת. כמו כן אין דוח רשמי לבדיקות אלה מלבד דוח אקסל שהמשטרה קיבלה.

"המשטרה נמצאת בבעיה בגלל התקן שלמעשה לא שווה הרבה. המשטרה תציע לבית המשפט לבצע בדיקות מטעמה, אך זה לא יעזור בעניין התקן".

המשטרה: "מדובר בפרויקט שיעילותו הוכחה"

המשרד לביטחון פנים מסר בתגובה כי "מאחר והנושא נדון בבית המשפט אנו מנועים מלהגיב בשלב זה".

משטרת ישראל מסרה בתגובה כי "מדובר בפרוייקט שיעילותו הוכחה ובמקומות בהן מוצבות מצלמות א3 קיימת ירידה בכמות תאונות הדרכים. כמו כן הוכח במחקר אובייקטיבי, כי באותם כבישים ישנה ירידה גם במהירות הנסיעה. לצד האמור, בכל עשרות הבדיקות שנערכו ונערכות באופן עצמאי על-ידי משטרת ישראל, הוכחו מעל לכל ספק אמינות המצלמות".

מכון התקנים מסר בתגובה כי "מערכת מצלמות המהירות עברה בדיקות מחמירות להתאמה לתקן והיא פועלת והוכיחה את עצמה בכל העולם. המערכת עמדה כבר בבחינת בית המשפט ובבדיקה של מומחה חיצוני שנשכר לבחון את הנושא לעומקו. מכון התקנים פעל על-פי הנהלים ולא נמצא כל דופי בפעילותו. אין קשר כלשהו בין ההחלטה על השינוי בנת"מ לבין ההחלטה להסתמך על בדיקות שבוצעו למערכת עבור משטרת גרמניה במסגרת בדיקת הדגם הראשוני.

אילן כרמית מסר בתגובה כי "עשינו את כל הבדיקות הנדרשות. הייתי מבולבל בעדות בבית המשפט ומנפחים את הטעות שלי מעל ומעבר. המשטרה הולכת להסתמך על דוח המומחה רוזן".

עו"ד תומר גונן מסר בתגובה כי "במסגרת פרשת התביעה לא הובא פרט לאילן כרמית כל מומחה ממכון התקנים שיעיד על אמינות המערכת, בהתאם לכללים הנהוגים והמחויבים ממכון תקנים לאומי, כמו דוחות ניסוי מפורטים, ועל עדותו של כרמית והסבריו עדיף לא להכביר מילים". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988