הפחתת מסים? כחלון צריך את הזיכרון של הבוחרים

שר האוצר פחות מתעניין בשיקולי המאקרו - מה שהוא רוצה להשיג בהפחתת מס נוספת הוא את הכרת תודה של הבוחר ■ סליחה האזרח הקטן

שר האוצר, משה כחלון / צילום: משה מילנר, לע"מ
שר האוצר, משה כחלון / צילום: משה מילנר, לע"מ

מיד לאחר פסח תתקבל החלטה על הורדת מסים הבטיח ביום רביעי שר האוצר, משה כחלון, לכתב גל"צ במהלך אירוע פרידה ממנהל רשות המסים משה אשר. הבוקר כבר מיהרו בסביבתו של כחלון לשפוך מים קרים. גורמים באוצר אמרו ל"גלובס" כי ההחלטה על הורדת מסים תתקבל סופית רק לאחר שייערך על כך דיון מקצועי - וזה ייקבע רק לאחרי חופשת חג הפסח. המועד הנוכחי - רגע אחרי אישור התקציב ורגע לפני חופשת פסח - אינו הזמן מתאים לדיון פיסקאלי מעמיק המתחייב מהצורך לקבל החלטה שקולה על הורדת מסים, החמישית או השישית במספר מאז נכנס כחלון ללשכת שר האוצר. בינתיים אמורים להגיע גם הנתונים הסופיים על הכנסות המדינה ממסים ברבעון הראשון של השנה - כחלון נהג להמתין בעבר לנתונים לפני שקיבל החלטה סופית.

כשיעלה הנושא לדיון אפשר להניח שהדרג המקצועי ישמיע גם הפעם הסתייגות רפה מהורדה נוספת במסים, כחלון ונתניהו דוגלים כידוע בתיאוריה כלכלית הגורסת כי הורדות מסים גורמות לגידול בהכנסות ממס. התיאוריה הזאת נשענת על המודל המוכר לכלכלנים כ"עקומת לאפר" - רק שלדעת רוב הכלכלנים הקשר בין הורדות המס לגידול בהכנסות ממס הולך ונחלש ככל שנמשכות הורדות המס. משום כך, להורדות הראשונות שביצעו נתניהו וכחלון בספטמבר 2015 במס החברות ובמע"מ יהיה בהכרח אפקט חזק יותר מהורדות מס שיבוצעו כעת.

מחוץ לאוצר יהיה קשה למצוא כלכלנים שתומכים בהורדת מסים נוספת. מנגד, צפוי בנק ישראל לדבוק בהתנגדותו להורדת מסים נוספת, אותה השמיעה הנגידה ד"ר קרנית פלוג בישיבת הממשלה לאישור תקציב המדינה בינואר. מה השתנה מאז? מעט מאוד. נתוני המקרו של המשק מתחילת השנה תואמים במידה רבה את התחזיות בתקציב, ובתחום גביית המסים אין הפתעות לטובה או לרעה.

לא פחות עניין תעורר התשובה לשאלות אלו מסים להפחית כעת ובכמה. בנושא זה מסתמן פער מעניין בין עמדתו של שר האוצר לעמדת ראש הממשלה. הגישה הרווחת במשרד ראש הממשלה היא שיש להוריד עוד ועוד את מס החברות ואת מדרגות מס ההכנסה. כפי שנחשף ב"גלובס", הכין ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, נייר עמדה שהוצג לראש הממשלה ובו הוא ממליץ על הפחתת מדרגות המס לבעלי שכר חודשי של 20 אלף שקל ומעלה. הנימוק העיקרי של שמחון הוא טובת המשק - חלק ניכר ממשתכרי השכר הגבוה הזה הם מהנדסים המועסקים בתעשיית ההייטק, ולרבים מהם יש הצעות עבודה קורצות במקומות אחרים. מה שפחות מודגש בהצעה של שמחון היא העובדה שגם עשרות אלפי עובדי מדינה וחברות ממשלתיות לא יעילות מרוויחים שכר ברמות האלה - ולהם אין שום סיבה להגדיל את הנטו.

נתניהו עצמו מוטרד בעיקר ממס החברות - כפי שהצהירו בעבר הוא וכחלון מהלך הורדת המס של טראמפ לא יוכל לעבור ללא תגובה ישראלית. גם כאן צפוי ויכוח מעניין עם הדרגים המקצועיים באוצר ובמועצה הלאומית לכלכלה, שאינם רואים בהורדת שיעור המס בארה"ב את החלק הבעייתי ביותר ברפורמה של כחלון. יצואנים ישראלים משלמים ממילא מס מופחת של 16% או 7.5% (אם הם פועלים בפריפריה), ויתר החברות - המשלמות את המס המלא שירד בתחילת השנה ל-23% - אדישות לגובה המס בארה"ב.

בכל מקרה, ההחלטה הסופית תהיה בידיו של איש אחד, משה כחלון, המחזיק כידוע בידיו את המכתב מראש הממשלה שמעניק לו (לפחות על-פי אחד הצדדים) סמכויות הכרעה מלאות בנושאים כלכליים. שר האוצר פחות מתעניין בשיקולי המאקרו - מה שהוא רוצה להשיג בהפחתת מס נוספת הוא את הכרת תודה של הבוחר, סליחה האזרח הקטן. הפחתת המע"מ הייתה בעיניו כישלון, משום שהכסף נשאר בידי הסוחרים והספקים וההנחה הקטנה התאפסה עד שהגיע לכיסיהם של הצרכנים. מבחינת כחלון, הפחתות המס שנכללו בתכנית משפחה נטו היו המודל המוצלח ביותר מכל הפחתות המס שבוצעו עד היום - נקודות זיכוי במס הכנסה משמען עוד כמה מאות שקלים לנטו בתלוש החודשי. הזיכרון של המצביעים אולי קצר, אבל מספיק בשביל לזכור את התלוש החודשי.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988