"בריאות דיגיטלית": מידע ותקציב יש - אך הביצוע יהיה מסובך

ממשלת ישראל אישרה אתמול (א') את התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית, בהיקף של 922 מיליון שקל. התוכנית כוללת מספר רכיבים שהשילוב ביניהם אמור להפוך את ישראל למעצמת בריאות דיגיטלית, ולשפר את הבריאות של תושבי ישראל בפרט ואת הבריאות העולמית בכלל. זוהי תוכנית שאפתנית, והביצוע הנכון שלה יהיה מסובך יותר מעצם ההכרזה והתקצוב, אולם יש לו פוטנציאל משמעותי.

התוכנית כוללת כמה רכיבים: הראשון הוא שיפור התשתית של המידע הדיגיטלי הרפואי בישראל, כך שכל חוקר באקדמיה או בתעשייה יוכל להפנות אל המידע הזה שאילתות מחקריות בקלות (למשל, "מה מאפיין את בדיקות הדם ואת הגנטיקה של מי שמעשן אך לא חלה בסרטן"). כדי לאפשר זאת, יש לבצע אינטרגציה של המידע מכל המקורות (קופות חולים, בתי חולים, קליניקות פרטיות), ניתוק המידע מהמאפיינים המזהים אותו עם אדם ספציפי, וחקיקת חוקים שיאפשרו לבצע מחקר במידע שאיננו מזוהה, גם ללא בקשת הסכמה מן החולים.

 מה צריך לעשות

הרכיב השני הוא חיזוק תעשיית הבריאות הדיגיטלית בישראל, על ידי מתן תמריצים להקמה של סטארט-אפים, לשיתופי פעולה של סטארט-אפים וגורמים רפואיים, להשקעה של חברות בינלאומיות בסטארט-אפים בארץ וכן להכשרה של כוח אדם בתחום. לרכיב זה של התוכנית יוקצו 223 מיליון שקל.

רכיבים נוספים בתוכנית נועדו להוסיף עוד מידע למאגר, וכוללים בין היתר תוכנית להקמה בנק דגימות דם ודגימות רקמה (ביופסיות) וכן תוכנית להקמת מאגר מידע גנטי. שני המאגרים הללו יאספו נתונים ממטופלים רק בהסכמתם.

חלקים רבים מהתוכנית המוצגת היום כבר החלו בשנים האחרונות להתפתח בשטח, או במסגרת תוכניות ממשלתיות נקודתיות. כך למשל, מאגרי המידע מכל הגופים הרפואיים כבר עוברים בשנים האחרונות תהליך של אינטגרציה בניהולו של משרד הבריאות, אם כי ישנם גורמים הטוענים כי המערכת עדיין אינה מכילה מידע רב מספיק, בין היתר בשל הרצון של בתי החולים לרצות לשמור את רוב המידע קרוב לחזה.

כמו כן, קופת חולים מכבי כבר החלה לעבוד על בניית בנק דגימות דם ורקמה, ובמקביל הוקם המיזם הממשלתי פסיפס, לאיסוף מידע גנטי. כך שגם בתחומים הללו המדינה מבססת את תוכניתה על התחלות קיימות.

היתרון של ישראל: מידע רב זמין

למרות היוזמות מן השטח, המעורבות הממשלתית קריטית משום שהתועלת הרפואית הרבה ביותר יכולה לנבוע מחיבור כל המידע יחד - נתונים קליניים (קרי, באילו מחלות חלה המטופל לאורך חייו), יחד עם נתונים גנטיים, נתוני בדיקות דם, תמונות מבדיקות הדמיה וכן נתונים גנטיים.

בעתיד אולי ניתן יהיה להוסיף למאגר גם נתונים התנהגותיים ממכשירי הטלפון של המטופל וכן נתונים ממכשירים לבישים המנטרים את הבריאות בזמן אמת.

המיזם מהווה הזדמנות עבור ישראל, שנהנית מידע רב רלוונטי למיזמים בתחום הבריאות הדיגיטלית: התמחות במכשור רפואי, בעיבוד תמונה (ידע שנבע ממקור ביטחוני), באלגוריתמיקה ובהגנה על מידע (סייבר). ישראל יחודית בכך שרוב המידע הרפואי בה ממוחשב אצל מספר קטן יחסית של גופים, וכן שניתן לזהות כל מטופל באופן חד ערכי, באמצעות מספר הזהות.

העובדה כי כבר קיימת למעשה רשומה רפואית דיגיטלית בישראל, היא התשובה של הממשלה לכך שהמידע יכול לזלוג. לדברי הממשלה, דווקא מאגר המידע למחקר יהיה נטול זיהוי של המטופלים וכן מוגן בהגנות סייבר מיוחדות בתמיכת הממשלה, לעומת המאגרים של הגורמים הרפואיים היום, שהם מזוהים, והינם מוגנים בשיטות הידועות להגנה על מידע רפואי, אך לא מעבר לכך.

דאגה יותר רלוונטית יכולה להיות כי הממשלה, בהיותה למעשה מבטח הבריאות שלנו, תשתמש במידע כדי לסמן אנשים שאינם 'כדאיים' רפואית ותקצה להם שירותי בריאות בהתאם. דאגה זו, אף שאינה זניחה, נראית קטנה יחסית לעומת התועלות שיכולות לנבוע מניתוחי ביג דאטה בתחום הרפואי הן למשל: הבנת הרכיב הגנטי של מחלות שונות; התאמה נכונה יותר של תרופות לפלחים מאוד ספציפיים של האוכלוסיה (רפואה מותאמת אישית); פיתוח בדיקות סקר לא פולשניות לאבחון מוקדם מאוד של מחלות; איתור מוקדם של תופעות לוואי של תרופות; גילוי שימושים חדשים לתרופות קיימות.

הרווח הכלכלי למדינה, אותו היא מעריכה בכ-12 מיליארד שקל, אינו צפוי להגיע מדמי השימוש במאגר שישלמו חברות מסחריות (אם כי ייתכן שיגבה תשלום כזה) אלא מהשיפור בבריאות הציבור, ייעול מערכת הבריאות וכן התפתחות אקו-סיסטם של חברות ישראליות שיתמחו בתחום הבריאות הדיגיטלית בישראל כשיתרונן היחסי הוא מאגר המידע הזמין.

לדברי ד"ר יאיר שינדל, מייסד ושותף בקרן הון הסיכון aMoon המתמחה בתחום הביומד, שהיה מיוזמי התוכנית בתפקידו הקודם כראש ארגון הממשלתי "ישראל דיגיטלית", אך אינו מעורב בה היום: "התוכנית הזו היא פורצת דרך וחדשנית בעולם. אין עוד הרבה ממשלות שהחליטו להמר כך על תחום הבריאות הדיגיטלית - או על תחום בכלל, למעט הסייבר שהיה קודם כל צורך בטחוני, ורק אחר כך הזדמנות כלכלית. לגבי תחום הבריאות הדיגיטלית, המדינה זיהתה שוק שהוא פוטנציאלית הגדול ביותר בעולם, ולישראל יש בו יתרון, והחליטה לפעול לטפחו. ההבדל בין הצלחה לכישלון יהיה, לדעתי, במידה בה יתייעצו בממשלה עם גורמים נוספים - חברות, קופות ובתי החולים, המגזר השלישי והגורמים הנכונים בחו"ל. בינתיים, אני רואה נכונות מצד הממשלה לעשות זאת".