הפרטת עידן פלוס: סלקום, פרטנר וטריפל סי ישתתפו במכרז?

לאחר עיכובים פורסם היום המכרז להפרטת המערך שמאפשר לקלוט 9 ערוצים מרכזיים ללא עלות ■ עד כה הופעל עידן פלוס ע"י הרשות השנייה בעלות של 25 מיליון שקל בשנה, כשבחלק מהאזורים בארץ נרשמו בעיות קליטה ■ הרוכש יידרש להשקיע בהפקות מקור בהתאם לנתח השוק או לרף ההכנסות שאליו יגיע

סלקום TV מועמדת בולטת, כיוון שנסמכת כבר כיום עלה מערך
סלקום TV מועמדת בולטת, כיוון שנסמכת כבר כיום עלה מערך

המדינה פרסמה היום (ב') את המכרז להפרטת מערך השידורים עידן פלוס. מדובר במהלך שאושר עוד בחוק ההסדרים הקודם, בסוף שנת 2016, שנועד להעביר לידיים פרטיות את המערך שנושא כיום על גבו 9 ערוצי טלוויזיה ו-14 תחנות רדיו, שאותן ניתן לקלוט באמצעות אנטנה, ללא תשלום דמי מנוי חודשיים.

כיום מופעל המערך על-ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, לאחר שהמדינה השקיעה בו כ-130 מיליון שקל, ועלות אחזקתו השנתית מוערכת ב-25 מיליון שקל. במשרד האוצר טענו לאורך השנים כי הפרטת המערך תשפר את יעילותו ותביא לשיפור הכיסוי והקליטה, לשיפורים טכנולוגיים ולהגברת התחרות בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית.

על-פי לוח הזמנים שמוצג במכרז, המועד האחרון להגשת הצעות יהיה ה-14 ביוני, והזוכה אמור להיבחר תוך חודשים ספורים. לאחר מכן, על-פי הערכות, יידרשו לו בין 9 חודשים לשנה כדי להתחיל בהפעלת המערך.

המועמדת הבולטת להשתתפות במכרז היא סלקום, ששירות הטלוויזיה שלה, סלקום TV, מסתמך כבר כיום על מערך עידן פלוס כדי להעביר ללקוחותיו את ערוצי הברודקאסט שהעיקריים שבהם הם קשת, רשת וערוץ עשר. שלושת הערוצים המסחריים לא מעבירים כיום את שידוריהם באיכות HD על גבי המערך (הגוף היחיד שעושה זאת הוא תאגיד כאן), עובדה שפוגעת בצופי סלקום. העברת ערוצי הברודקאסט באיכות HD על גבי האינטרנט היא אפשרית, אך כרוכה בתשלום גבוה לבזק - על בסיס כמות המידע המועבר - שהיא בעלת התשתית, כך שמהבחינה הזאת השימוש בתשתית עידן פלוס מהווה יתרון. בנוסף לסלקום, מי שצפויים לגלות עניין בהשתתפות במכרז הם פרטנר, שמפעילה את פרטנר TV, וייתכן שגם חברת טריפל סי, שמפעילה כיום את שירות הטלוויזיה סמארט.

לפי המכרז, שנוסח בעבודה משותפת של של ועדה בין-משרדית של האוצר והתקשורת שנעזרה באודי הכהן כיועץ לנושאי ההנדסה והטכנולוגיה - הקריטריון המשמעותי ביותר לבחירת הזוכה נוגע לשיפור הקליטה של שידור המערך ברחבי הארץ, כשבנוסף יינתן ניקוד לפריסה שתאפשר לשידורים להיקלט בישובים מרוחקים בפריפריה. המכרז גם יעניק ניקוד לחברה שתציע תוכנית שתתמרץ בעלי ממירים ישנים, שאינם יכולים לקלוט את שידורי המרבב הנוסף (T2), להחליף את הציוד שברשותם.

קריטריון נוסף שלפיו ייקבע הזוכה נוגע לגובה דמי ההפצה שהוא יגבה מהערוצים. כיום משלמים קשת, רשת וערוץ עשר 3.7 מיליון שקל בשנה עבור ההפצה (באיכות SD), ובחוק נקבע, כחלק מההטבות שניתנו לערוצים, שהסכום המקסימלי שניתן יהיה לגבות מהם יעמוד על 1.5 מיליון שקל. במכרז מצוין שהמתמודדים השונים יזכו לניקוד בהתאם לגובה ההנחה שיציעו על הפצת הערוצים באיכות HD ו-SD.

המפעיל הפרטי יוכל להוסיף על גבי המערך גם מספר ערוצים מטעמו, שיוכלו להיות ממומנים באמצעות פרסום (במקרה כזה הוא יאלץ לוותר כליל על דמי ההפצה מערוצי הברודקאסט) או באמצעות דמי מנוי. בכל מקרה, הוא יהיה מחויב להמשיך ולהעביר בחינם עבור כלל הצופים את הערוצים שאותם ניתן לקלוט כיום דרך המערך, כשהציפייה היא, כאמור, שטווח הכיסוי ואיכותו ברחבי המדינה תשתפר.

נושא נוסף שהוכנס לחוק לאחר שאושר בכנסת בסוף 2016, ומופיע כעת במכרז, נוגע להפקות המקור. כיום סלקום ופרטנר אינן מחויבות רגולטורית להשקיע בהפקות כאלה, ובחוק נקבע כי מי שירכוש את המערך יידרש להשקיע בתחום לפי "מדרגות" שונות בהתאם לנתח השוק או לרף ההכנסות שאליו יגיע.