הנקראות ביותר

"משרד הרווחה הפריט שירותים חברתיים והתרשל בפיקוח עליהם"

כשהוא מתקרב לגיל 80 ועם רזומה של שיקום עסקים במשבר, נכנס לפני שנה אביגדור קפלן לתפקיד מנכ"ל משרד הרווחה ■ לדבריו, 80% מתקציב המשרד, העומד על 10 מיליארד שקל בשנה, מועברים למיקור חוץ, אך הפיקוח על הגופים שמקבלים את הכסף מאוד רופף

"משרד הרווחה הוא משרד ענק, ולצערי רמת ההתייחסות אליו במשך הרבה שנים הייתה מאוד נמוכה - שרים לא חפצו בו, חוץ מהשר הנוכחי חיים כץ, וחבטו בו, דבר שבא לידי ביטוי גם במחסור של תקציבים", אומר מנכ"ל משרד העבודה והרווחה אביגדור קפלן ל"גלובס" בראיון ראשון מאז נכנס לתפקיד לפני שנה וחודשיים. "אני חושב שבשלוש השנים האחרונות, נעשתה עבודה משמעותית בנוגע להגדלת תקציבי הרווחה, שגדלו בקצב מהיר יותר מאשר התקציב והתוצר", הוא מוסיף.

כניסתו של קפלן לתפקיד מנכ"ל המשרד נחשבת לצעד לא שגרתי. לאחר 20 שנים בשוק הפרטי, למעט שנה בבית חולים הדסה, וכשהוא מתקרב לגיל 80 נכנס קפלן למשרדו החדש בירושלים לשמש כמנכ"ל של משרד ממשלתי.

במהלך השנים ביצע קפלן תפקידים במגזר העסקי והציבורי. עד סוף 2016 שימש כמנכ"ל קבוצת אלון, לשם נקרא כדי להוביל הסדרי חוב ומימוש נכסים, ובתקופתו הגיעה רשת השיווק מגה לפשיטת רגל ונמכרה על ידי הנאמנים שמינה בית המשפט. לפני כן היה במשך כשנה מנכ"ל בית החולים הדסה, שגם הייתה אז בתהליך הבראה. קפלן החליט לעזוב את בית החולים מיד לאחר שנחתם הסכם ההבראה מכיוון שהמדינה התעקשה למנות לו חשב מלווה. קודם לכן שימש כיו"ר וכמנכ"ל כלל ביטוח במשך שנים ארוכות, ולפני כן היה מנכ"ל קופת חולים כללית. הרזומה שלו כולל שיקום של חברות וניהול משברים, ויש לו מוניטין של מי שיודע לחתוך גם בבשר החי כשצריך.

אביגדור קפלן / צילום: הדס פרוש, פלאש 90

בישראל, שבה הפערים החברתיים הולכים וגדלים וקרוב ל-2 מיליון איש נמצאים מתחת לקו העוני, המשרד נחשב לאחד החשובים, המבוזרים והמורכבים שיש בממשלה, וכניסתו של קפלן לתפקיד המנכ"ל עוררה סקרנות רבה.

"במקרה של שירותי הרווחה לא צריך לחתוך בבשר החי. אין עודפי אנשים, אלא להיפך - יש מחסור במערכת הרווחה כולה. כיום עובדים כ-4,000 במשרד עצמו ו-6,000 אנשי רווחה ברשויות המקומיות. יש למשל חוסר עצום של משאבים לטיפול באזרחים ותיקים, ואנחנו מדינה מזדקנת. בתקציב של 2019 הקצינו חלק מהתקציב להגדלת מספר העובדים הסוציאליים שיטפלו באוכלוסייה זאת".

שר העבודה והרווחה ומנכ"ל משרדו מכירים כ-50 שנה, מתחילת דרכם בתעשייה האווירית. שניהם הגיעו בסופו של דבר לתפקידים בעלי השפעה בחברה - כץ כיו"ר ועד העובדים וקפלן כמשנה למנכ"ל. "כשכץ ביקש ממני לקחת את התפקיד, לא היססתי אפילו לדקה, ובגיל די מתקדם אמרתי - יאללה, אני בא. לא בשביל המשכורת, ואני גם לא מינוי פוליטי. באתי לעשות לטובת אותו ציבור - אנשים שזקוקים לסיוע של המדינה, מטופלי משרד העבודה והרווחה".

"אנחנו מעבירים את זרוע הרווחה שינוי ארגוני רדיקלי - למשל הקמנו מנהל מוגבלויות כתוצאה מאיחוד של שלושה אגפים - השירות לטיפול באנשים עם מוגבלים שכלית התפתחותית, עם אוטיזם וכן אגף שיקום ורווחה - ושינינו תפישה, במקום לטפל במוגבלות, הסתכלות על האדם עצמו; גייסנו כמה בכירים למטה המשרד כדי לחזק אותו ולהפוך אותו לממוקד מטרה; אנחנו משקיעים במחשוב המערכת של המשרד ובחיבור שלהן למערכות הרשויות המקומיות. עד היום ההשמות של ילדים במסגרות השונות התנהלו באופן ידני. אנחנו גם עושים רפורמות נוספות, כמו למשל בפנימיות ובתהליכי פיקוח ובקרה".

החיבור בין עבודה לרווחה לא היה קיים במשך למעלה מ-10 שנים, מכיוון שב-2003 עבר הטיפול בתחום העבודה למשרד התעשייה והמסחר (היום משרד הכלכלה). עם הקמת הממשלה הנוכחית חזר התחום לאחריותו של שר הרווחה. "זה היה ניתוק מלאכותי במשך כל השנים", אומר קפלן, "אם רוצים לעזור לעניים לצאת ממעגל העוני, ובטח לבני הדור השני של המעגל, אז המפתח הוא למצוא להם עבודה. בזרוע העבודה יש מינהל עבודה ואוכלוסיות מיוחדות - חרדים, מיעוטים, אתיופים, וצרכני שירותי רווחה. יש שם גם אגף להכשרה מקצועית והכשרה טכנולוגית. אם אתה מאפשר להם למצוא עבודה ולשפר את פרנסתם - עשית המון. בניגוד למשרד הכלכלה, אנחנו יודעים לעבוד עם הרשויות המקומיות באופן הדוק. זה מאפשר לנו להגיע לאנשים ולכוון אותם למקום הנכון.

"קח לדוגמה את הטיפול בילדים בסיכון. המטרה היא להעניק להם כישורי חיים ולהוציא אותם לחיים עצמאיים. משרד החינוך יצא במסע פרסום של חינוך טכנולוגי כמו הנדסת תוכנה או ביוטכנולוגיה, אבל זה כדי להקל על תלמידים בלימודים האקדמיים. מה עם אותם שני שליש שלא מגיעים בכלל לאוניברסיטה? הרבה מהם מגיעים ממשפחות עניות, ובהם אנחנו צריכים לטפל. לצערי, המדינה ניוונה את לימודי המקצוע של הילדים בגלל החשש מהסללה. היום יש הסללה הפוכה - 8200. אנחנו צריכים ליצור מערכת שעוזרת לילדים לחלום וליצור סינרגיה בין הכשרה מקצועית לבין הפנימיות".

"אנחנו מפעילים 12 אלף מסגרות - מסגרות חוץ ביתיות, מרכזי חירום לילדים, מקלטים לנשים מוכות וכו'. התקציב השנתי שלנו עומד על 10 מיליארד שקל - 7 מיליארד שקל לזרוע הרווחה ו-3 מיליארד שקל בזרוע העבודה. 80% משירותי הרווחה שלנו הם במיקור חוץ, שירותים אותם אנחנו קונים מאלפי עמותות, וגם מחברות פרטיות. כשנכנסתי לתפקיד מצאתי שהפיקוח על כל השירותים האלו מאוד מאוד רופף".

כיצד זה בא לידי ביטוי?
"הגעתי לביקור פתע במעון - וילה במבשרת ציון - בו גרים 14 נערים הסובלים מכך שהמוח שלהם איבד את היכולת לשלוט בתחושת השובע, והם מסוגלים לאכול עד שהם נחנקים. המעון היה לא ראוי לחיי אדם, לא מבחינת ניקיון ולא מבחינת בטיחות. במעון אחר של ילדים עם מוגבלות שכלית היה ריח של שתן, כי מי שאחראי על המקום לא דאג להחלפת החיתולים".

"בדרך הזאת נגיע להפרטה של בתי ספר"

קשה להיות מופתע מהדברים שאומר קפלן. בעשר השנים האחרונות נשמעה ביקורת רבה על תהליכי ההפרטה שעובר משרד הרווחה, ועל כך שהוא לא מספק את שירותיו בעצמו. משרד הרווחה עורך מכרזים אך הזוכה בהם הוא לא מי שהציע את המחיר הנמוך ביותר, אלא המשרד עצמו קובע מחיר לשירות באמצעות מחלקת התמחיר שלו, מגדיר את התשומות שנותן השירות צריך להעמיד - כמות עובדים סוציאליים, מדריכים, פקידים וכו' - ומי שרוצה ניגש למכרז. כך מנסים למנוע מצב בו המדינה מנסה לחסוך על חשבון מקבלי השירותים. אך כדי לוודא שלא מתקיים חיסכון מצד נותני השירותים - אותן עמותות וחברות פרטיות - המשרד נדרש לפקח על איכות השירותים ולראות שהם לא מעמידים פחות תשומות, דבר שלא תמיד קורה.

"בסקטור הפרטי, כשרוצים להניע תהליכים, מדברים על תפוקות, ואילו בשירות המדינה השיח הוא על תשומות, מכיוון שקשה למדוד תפוקות. אנחנו צריכים לוודא שאנחנו לא משלמים מחיר מופקע, וגם שאנחנו מקבלים את המקסימום על כל שקל שמושקע", אומר קפלן.

יש נותני שירותים שמתלוננים שאתם משלמים סכומים נמוכים מדי.
"יש לנו מחלקת תמחיר שלמה, הקובעת את השכר של כל אחד ויודעת לתמחר. אם המחיר לא נראה למישהו - שלא ישתתף במכרז. עם זאת, כשבמקלטים לנשים מכות הרימו קול זעקה, בדקנו את הנושא פעם נוספת. אם פועלים איתנו בשקיפות ומראים לנו את הספרים, ויש סיבה - אז אנחנו מעדכנים את התעריפים".

כיצד שיפרתם את הפיקוח על נותני השירות?
"היו 250 מפקחים אבל הם פעלו בצורה ספורדית ולא תחת הכוונה מקצועית. פיקוח ובקרה מתחלקים לכמה חלקים: הדרכת המפעיל ובדיקה כי הוא אכן נותן את השירות הסוציאלי הכי טוב; בדיקה כי המתקן ראוי וגם תהליך השירות (למשל, הזנה או שירותי רפואה) ניתנים בצורה תקינה; בדיקה האם המתקן הפיזי ראוי לחיי אדם.

"הבאנו סמנכ"לית חדשה לפיקוח ובקרה, תמר פלד אמיר, ואנחנו נקבע להם תורת פיקוח. אנחנו לא רוצים לחסוך תקציבים, אלא לוודא כי המטופלים מקבלים מקסימום שירות תמורת הכסף שאנחנו משלמים".

מצאתם עד כה רשלנות?
"כן, המשרד במשך הרבה מאוד שנים לא פיקח על כל ספקיו בצורה נאותה. השר ואני נותנים לנושא הפיקוח עדיפות עליונה".

אפשר להגיד שהביקורת על ההפרטה היתה מוצדקת?
"היו מצבים שלא היה צריך להפריט, והיו כאלה שכן היה צריך. חסות הנוער, למשל, זאת הפרטה שלא היתה במקומה. אתה לא יכול לתת לגורם חיצוני לטפל בילדים ששללת את חרותם. היתה גם פסיקת בג"ץ שאי-אפשר להפריט בית סוהר. למה לא להפריט גם את משרד המשפטים ואגף התקציבים? למה שירותי אומנה נכון לעשות במיקור חוץ? הפריטו כמעט כל דבר שזז בשירותים החברתיים - צריך לחשוב אם זה נכון, אם אפשר אחרת ובאיזה תנאים. בדרך הזאת נגיע גם להפרטה של בתי ספר, של הכל".

אולי יש להחזיר את הדברים לאחור?
"לא יודע אם אפשר להחזיר אחורה הפרטות כי זה קשור ליחסי עבודה ותקנים, אבל יש הפרטות שלא נמשיך לקדם אותן. אני חושב שיש מצבים שהיה צריך לבטל את ההפרטות ולהחליף אותן בשירות שניתן על ידי עובדי מדינה. אבל, בתנאי אחד - שיהיה אפשר להכניס לשירות המדינה צורת העסקה גמישה ויכולת לנייד עובדים בצורה יותר גמישה, ולא כמו היום - כשיש קביעות. אם הייתי יכול להעסיק מדריך, שהוא לא עיסוק לכל החיים - בחוזה לחמש שנים - מחר הייתי עומד על כך שהשירות יולאם מחדש".

מי יחליט אם לטפל במטופל גוסס?

אחד הדברים שמעסיקים את בכירי משרד העבודה והרווחה בחודשים האחרונים היא ההפרדה שקיימת בשירות המדינה בין סמכות ואחריות, לדבריהם. ההגדרה נשמעת יבשה ומשעממת, אך לפי קפלן, יש לנושא משמעות גדולה ליכולת התפקוד של המגזר הציבורי. "השירות הציבורי בנוי היום לצערי על הפרדת סמכות מאחריות. זה נובע מהרעיון ששומרי הסף צריכים לשמור שמינויים פוליטיים לא יעשו שטויות, אבל זה הגיע לגוזמאות. יש לי תלות מוחלטת בגורמים כמו נציבות שירות המדינה, חשב כללי, אגף תקציבים, יועץ משפטי לממשלה והממונה על השכר. אי אפשר לזוז בלי אישורים שלהם, ולא של אלו שעומדים בראש האגפים, אלא של פקידים זוטרים יחסית".

"כשרצינו למנות סמנכ"ל תשתיות ולוגיסטיקה, אמרה לי פקידה זוטרה בנציבות שירות המדינה: 'לך תלמד איך המערכת עובדת במשרד המשפטים ותעתיק את זה'. משרד המשפטים מפעיל מטבחים? קונה חיתולים? למה שאני אשווה אליו? אני מסכים עם פיקוח ברמת המקרו, לוודא שהמשרד עומד בתקציבים, אבל אי-אפשר לפגוע בקידום עובדים, למשל".

היית בהדסה, היה שם חופש פעולה - זה עשה טוב למקום?
"היו דברים אובייקטיביים שדרדרו את המקום, לא רק הניהול. הדירקטוריון כנראה נרדם בשמירה, אבל שם יש גופים מפקחים. כשבא האוצר, ואמר - 'אני הולך למנות חשב מלווה', זאת היתה הפרדה קלאסית בין סמכות לאחריות, ולכן החלטתי לעזוב לאחר שנה.

"נניח שקודמי בבית החולים לא תיפקד כמו שצריך, הצעד הנכון היה לשלוח אותו הביתה ולהביא מנהל שמשקם אותו, בלי חשב מלווה לצדו. הפיתרון לתפקוד לא נכון של מנהל זה לא בלקיחת הסמכות ממנו, זה לשלוח אותו הביתה. "גם בכלל לא נכון לשים בבית חולים מישהו שיכול לפסול החלטה של מנהל. אני אתן לך דוגמא: הגיע רוכב אופניים שנדרס ונמצא בין חיים למוות. צריך מיליוני שקלים כדי לנסות להציל אותו. חשב מלווה היה עלול לחרוץ את דינו למוות".

קפלן על קבוצת אלון: "קיבלתי את הלימון כבר סחוט"

בתפקידו האחרון, לפני שהגיע למשרד העבודה והרווחה, שימש אביגדור קפלן כמנכ"ל קבוצת אלון, שאליה הגיע במקומו של דודי ויסמן, בעיקר כדי לטפל בחוב של הקבוצה שעמד על 2 מיליארד שקל.

במשך שנתיים הוביל קפלן הסדר חוב ומכירת נכסים. "קיבלתי את הלימון כשהוא היה סחוט", אומר קפלן, לאחר שלא הצליח למנוע את קריסת רשת השיווק מגה שהייתה בבעלות קבוצת אלון ובסופו של דבר נמכרה ליינות ביתן לאחר שהגיעה לפירוק.

"החברה הייתה במצב אנוש, אבל הפצצה המתקתקת - 6,000 עובדים ו-230 חנויות - לא התפוצצה, והעובדים לא נזרקו הביתה. מכרנו חנויות, הנאמנים מכרו את היתרה ועד היום הרשת קיימת.

"קבוצת אלון מונפה בצורה מטורפת והתבצעו בה ארבעה הסדרי חוב בשנתיים. האפשרות היחידה הייתה לשרת את החוב באמצעות דיווידנדים, אך אלו לא היו מספיקים. בקבוצת אלון היו עשרות עסקים כושלים, כמו כפר השעשועים ועדן טבע מרקט", מסביר קפלן.

אחת החברות שמכר קפלן בקבוצת אלון הייתה 'אלון רבוע כחול', שהחוב שלה עמד על מיליארד שקל. הרוכש הוא איש העסקים מוטי בן משה, ששילם תמורת החברה 113 מיליון שקל והתחייב להעביר 600 מיליון שקל נוספים. בן משה נחשב לאחד המרוויחים מקריסתה של קבוצת אלון, מכיוון שמהרכישה עד היום כבר הספיק לרשום על השקעתו רווח של עשרות אחוזים - דבר שמעלה את השאלה אם קפלן וקבוצת אלון מיקסמו את שווי נכסי קבוצת אלון.

"בן משה עשה עסקה מצויינת", מאשר קפלן. "לאלון רבוע כחול היו נכסים לא נזילים, ולכן לא הייתה יכולה לעמוד בפירעונות החובות שלה. אילו קבוצת אלון היתה מזרימה כסף, היא הייתה יכולה להציל את אלון רבוע כחול, אבל שרגא בירן והקיבוצים (ששלטו במניות קבוצת אלון - ע"ז) לא רצו להזרים כסף", טוען קפלן.

אביגדור קפלן (78)

מצב משפחתי: נשוי + אב לשלושה וסב לשבעה

תפקיד: מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

השכלה: תואר ראשון בכלכלה סטטיסטיקה ומנהל עסקים; תואר שני בהנדסת תעשייה וניהול; תואר שלישי במדעי הבריאות

תפקידים קודמים: מנכ"ל קבוצת אלון, מנכ"ל בי"ח הדסה, יו"ר ומנכ"ל כלל ביטוח, מנכ"ל קופ"ח כללית, משנה למנכ"ל התעשייה האווירית



רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות