גידול של 246 מיליון שקל בהתחייבויות הפנסיוניות של בנק ישראל לעובדיו ב-2017 - כך עולה מתקציב בנק ישראל לשנת 2018 ותוכניות העבודה שפורסמו היום (ה'). הגידול נובע ממספר שינויים בהנחות המשמשות לצורך חישוב החוב האקטוארי ולא מתוך החלטה להגדיל את הפנסיות. כך, למשל, הוכנס לראשונה לחישוב ההתחייבות סכום של 84 מיליון שקל בגין פדיון ימי מחלה עתידיים של העובדים.
בבנק ישראל, כמו בשאר שירות המדינה ניתן לפדות ימי מחלה בלתי מנוצלים אחרי גיל 50, אך האפשרות שעובדי הבנק יחליטו לפדות את הכספים לא נכללה עד כה בחישובים. סכום נוסף של 162 מיליון שקל נובע משינויים בהנחות לגבי המדדים עתידיים וריביות. בין היתר מתברר כי קצב עליית השכר המוערך של עובדי הבנק עומד כעת על בין 1.89% ל-4.81% לעומת קצב עליית השכר עד כה שעמד על בין 1.5% ל-3% לשנה. מדובר בהתחייבויות לפנסיה תקציבית לה זכאים עובדי הבנק שנקלטו לעבודה לפני שנת 2002. היקף המחוייבות האקטוארית הכוללת של הבנק לעובדיו עומד על 6.334 מיליארד שקלים גידול של 178 מיליון שקלים לעומת 2016.
בנק ישראל פרסם היום את תקציב הבנק ותכניות העבודה ל-2018 כפי שאושרו על-ידי המועצה המנהלית של הבנק בראשות פרופ' שוקי שמר. בהתאם לחוק בנק ישראל, נהנה הבנק מעצמאות תקציבית מוחלטת, והוא אינו נזקק לאישור מאף גורם ממשלתי או פרלמנטרי. בתגובה לביקורת על עיתוי הפרסום ערב החג אמרו בבנק כי התקציב אושר רק ביום שני השבוע ופרסומו התעכב בשל פרסום דוח בנק ישראל על מצב המשק אתמול.
מאזן הבנק המרכזי גדל השנה בכ-7 מיליארדי שקל (2%) והסתכם בסוף השנה בכ-401 מיליארדי שקל. הגידול בצד הנכסים נזקף ברובו לעלייה ביתרות מטבע החוץ שנבעה בעיקרה מרווחים, משערוך נכסים ומרכישות מטבע חוץ שביצע בנק ישראל. את אלו קיזזו חלקית הפרשי שער שליליים על השווי השקלי של היתרות, בעיקר כתוצאה מייסוף השקל מול הדולר.
בשנים האחרונות הגדיל הבנק בהדרגה את שיעור יתרות מטבע החוץ המושקע במניות, והדבר השפיע משמעותית על תשואת תיק היתרות. אולם הרווחים מעליית שווין של המניות אינם נכללים בדוח הרווח וההפסד של הבנק כל עוד הם אינם ממומשים, והם נזקפים לחשבונות השיערוך. ב-2017 רשם הבנק רווח מפעילותו הפיננסית של כ-140 מיליון שקל. הרווח הפיננסי נבע מהגידול בהכנסות מיתרות במטבע חוץ ומקיטון ההוצאות על הפרשי שער. בשנים האחרונות עלו הרווחים מיתרות מטבע החוץ על ההוצאות בגין הכלים המוניטריים. מגמה זו נמשכה גם השנה, בעיקר עקב הצטמצמות פערי הריבית בין ישראל לבין המשקים שבהם מושקעות היתרות, ועקב עלייה ברווח ממרכיב המניות בשל העליות שנרשמו בשווקים ובשל עלייה במשקלן ביתרות מטבע החוץ.
ההפסד השנתי נבע בעיקר מהפסדים מהפרשי שער שליליים עקב היחלשות הדולר מול השקל. אולם את רוב הפרשי השער השליליים קיזזו חשבונות השיערוך (שנצברו בעקבות היחלשות השקל בשנים קודמות), והם לא באו לידי ביטוי בדוח הרווח וההפסד; זאת בהתאם לכללי החשבונאות הנהוגים בבנק ישראל והמקובלים בבנקים מרכזיים בעולם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
