דבורים רובוטיות וקרן לשיגור חלליות: מהפכה בחקר החלל

נאס"א הודיעה על השקעה ב-25 פיתוחים יוצאי דופן, שעשויים להתגלות כפורצי דרך בחקר היקום

Shapeshifter / צילום הדמיה: נאס"א
Shapeshifter / צילום הדמיה: נאס"א

סוכנות החלל האמריקאית נאס"א מחפשת דרכים חדשות, ובחלקן מאוד לא שגרתיות, לחקור את היקום הסובב אותנו. בסוף השבוע שעבר הודיעה הסוכנות כי תשקיע ב-25 טכנולוגיות הנמצאות בפיתוח ראשוני, ומציעות גישות מסקרנות לעריכת ניסויים מדעיים בחלל.

בשלב הנוכחי מפתחי כל טכנולוגיה יקבלו סכום לא גדול, 125 אלף דולר שייפרסו על תשעה חודשים, כדי להוכיח שהקונספט שלהם ישים. מי שיעשו זאת בהצלחה עשויים לזכות בשלב הבא להשקעה גדולה יותר מצד הסוכנות.

כמה מההצעות שהועלו מתבססות על פיתוח רובוטים יוצאי דופן. Shapeshifter, למשל, הוא קונספט שבמסגרתו צי של רובוטים קטנים יתחברו יחד לרובוטים גדולים יותר בצורות שונות - בדומה לרעיון המוצג בסרט "שישה גיבורים" של דיסני. הם יוכלו להפוך לכלי טיס לצורך משימות בגובה רב, לכדור שיתגלגל על הקרקע או לטורפדו עבור משימות שבהם הרובוטים יצטרכו לשחות בנוזל. הם אמורים לחקור את טיטאן, אחד הירחים של כוכב שבתאי, הידוע כירח היחיד במערכת השמש שמכיל אטמוספירה, וכן מים, חנקן ופחמן.

רובוטים מסקרנים אחרים הם Marsbee - רובוטים קטנים ומעופפים המדמים דבורה, שאמורים לסייע לגשושיות על מאדים; SPARROW - רובוטים המונעים בקיטור שאמורים לחקור גופי מים; ו- Biobot, רובוט שיהיה מעין "נושא הכלים" של המטען שאסטרונאוטים זקוקים לו בחלל.

פיתוחים אחרים מציעים כיוונים מפתיעים לא פחות. יוזמי פרויקט PROCSIMA מעוניינים לפתח קרן לייזר המשולבת בקרן חלקיקים נייטרליים, שתאפשר מסע במהירות של 10% ממהירות האור לפרוקסימה קנטאורי - הכוכב הקרוב ביותר אלינו מחוץ למערכת השמש. מסע כזה, אגב, עדיין יארוך 42 שנה. בנוסף תשקיע נאס"א בין היתר בפיתוח חיישנים קלי-משקל שיתאימו לאטמוספירה של כוכב נגה, במערכת לחקר אסטרואידים ובבלוני מחקר המותאמים לקרקעות קשות לצליחה.

עד כמה זה באמת סביר שאנחנו (או תושבי כוכבים אחרים, אם יש כאלה) נראה את הרעיונות האלה הופכים מתיאוריה למציאות? סביר מאוד להניח שגם אלה מביניהם שיצלחו את המשוכה הראשונית יתקשו להפוך לטכנולוגיות ישימות. ואולם, גם אם רק אחד או שניים מהם יאפשרו לחקור את החלל בדרכים שלא הכרנו עד כה, עדיין יהיה מדובר בהצלחה טכנולוגית מרשימה.

בלון מחקר שאמור לתפקד גם על קרקעות קשות לצליחה / צילום הדמיה: נאס"א
 בלון מחקר שאמור לתפקד גם על קרקעות קשות לצליחה / צילום הדמיה: נאס"א