האוליגרך הרוסי-יהודי, אלכסנדר סמולנסקי, רצה לענוד על אצבעו טבעת יוקרתית, כזו שתהלום את מעמדו ותשדר אותו לכל העולם. אז הוא עלה על המטוס הפרטי שלו, טס לישראל ונחת היישר בבורסה ליהלומים ברמת-גן, כשהוא מצויד במיליון שקלים שתכנן להוציא על הטבעת המיוחלת. פה, בארץ הקודש, שני יהלומנים ישראלים סיפקו לו טבעת יוקרתית למראה, משובצת יהלום ירקרק-צהבהב במשקל כולל של 2.78 קראט. סמולנסקי היה מרוצה, שילם עבור הטבעת לא פחות מ-280 אלף דולר (כמיליון שקל) וטס חזרה לרוסיה. אולם זמן קצר לאחר מכן, כאשר ביקש להפריד בין "היהלום היוקרתי" לטבעת הזהב הפשוטה יחסית שעליה הוא שובץ, התברר לו כי מדובר באבן זולה ופשוטה, שאינה שווה ולו חמישית מהסכום ששילם.
כך מתאר סמולנסקי את ההונאה לכאורה שלה נפל קורבן, כאשר ביקש לרכוש טבעת יוקרתית משני יהלומנים ישראלים הפועלים מהבורסה בר"ג. כעת, הוא תובע אותם על נזקיו בסך כמיליון שקל, הגם שהשניים כבר החזירו לו את כל כספו בחזרה.
באמצעות עוה"ד שרון נהרי ואייל חריף ממשרד שרון נהרי ושות', טוען סמולנסקי כי מדובר במעשה הונאה ומרמה שביצעו שני יהלומנים ישראלים תוך ניצול חוסר בקיאותו בענף היהלומים, ואת האמון הרב שרכש להם בהיותם אנשי עסקים מכובדים, חברי הבורסה ובעלי רישיון צורפות.
וכך מסכם סמולנסקי את "העקיצה", שלטענתו ביצעו הנתבעים כלפיו: "התובע שילם לנתבעים את מחיר היהלום בהתאם למשקלו וצורתו, בעלות כוללת של 280 אלף דולר. היהלום נמכר לתובע כשהוא משובץ בתוך טבעת זהב פשוטה, יחד עם אבנים קטנטנות וצבעוניות מסביבו. התובע תכנן לפרק את היהלום מהטבעת נוכח הצגת היהלום כיהלום נדיר ואיכותי. מחירה של הטבעת היה זניח ביחס להיקף העסקה". לדברי סמלונסקי, כך התברר לו כי "המדובר היה באבן זולה ופשוטה, שאינה שווה ולו חמישית מהסכום ששולם". לטענתו, הערכה המצויה בידו מעלה, כי שוויה האמיתי של האבן שנמכרה לו היא כ-45 אלף דולר לכל היותר - פחות מ-160 אלף שקל.
לטענת סמולנסקי, הנתבעים נאלצו להשיב לו את כספו, ולקבל את הטבעת עם היהלום חזרה לידיהם, אך הם עשו זאת תוך משיכת זמן ולאחר שגרמו "להשפלתו ממש, בפני מכריו, יועציו, עובדיו ובני -משפחתו הקרובה".
"מילה של כבוד"
סמולנסקי, יהודי בעל אזרחות רוסית כיהן בעברו כיו"ר בנק "SBS אגרו", אחד הבנקים הגדולים ברוסיה טרם התמוטטותו במשבר הפיננסי במדינה ב-1998. הוא היה אחד האוליגרכים שמימנו את קמפיין הבחירות של הנשיא לשעבר, בוריס ילצ'ין, ב-1996 ונחשב לאחד מעשרת האוליגרכים העשירים והחשובים בעולם. ככזה, סמולנסקי הוא בעל קשרים בינלאומיים ענפים, בעל מעמד מהגבוהים בעולם, ולפי התביעה, הוא נפגש באופן קבע עם מלכים, ראשי ממשלה, נשיאים ופקידי ממשל בכירים ברחבי העולם. סמולנסקי, נכתב בתביעה, "מאופיין ומוכר כאדם אמין ביותר, בעל מילה של כבוד וחזות של מי שכל היוצא תחת ידיו הינו מוצק ומשוכלל מהרמה הגבוהה ביותר, וכך הוא נוהג בעסקיו עם מכריו, חבריו ולקוחותיו".
הנתבעים הם סוחרי יהלומים, הפועלים מהבורסה הישראלית ליהלומים ברמת-גן. לטענת סמולנסקי, השניים הציעו לו לרכוש מהם יהלום באיכות גבוהה ביותר, היכולה להתאים ולהלום את מעמדו וצרכיו.
באותה תקופה ביקש סמולנסקי מחברת "בושרון" העולמית, שמקום מושבה בשווייץ, לבנות עבורו תכשיט נדיר, בהזמנה אישית ומיוחדת, המורכב מאבני אמרלד מפריז. הוא גם רכש אבני חן יקרות נוספות לשם בניית תליון מיוחד וייחודי עבורו. סמולנסקי מציין בתביעה, כי הוא אינו יכול להרשות לעצמו, "במעמדו", להתהדר בתכשיט שאינו אמיתי, אותנטי והניתן לבחינה של מקצוענים אשר יאשרו כי המדובר הוא בתכשיט יוקרתי ומיוחד.
וכאן, על פי הנטען בתביעה, כשלו הישראלים. לטענת סמלונסקי, מאחר שהוא אינו תושב ישראל ואינו דובר את השפה באופן שוטף, הוא נעזר באנשי שטח לשם התנהלות שוטפת בארצות זרות. לדבריו, הוא היה בטוח כי הנתבעים, הם כאנשי סוד שלו, אשר נוכח מעמדם הייחודי כחברי הבורסה ליהלומים ייעצו לו עצות הוגנות ואמינות. אלה, נטען בתביעה, השניים הציגו לו אבן גדולה במונחים של יהלום הנראית ירוקה עם גוונים של צהוב במשקל כולל של 2.78 קאראט.
לפי התביעה, "על-פי התעודה שהייתה ליהלום, המדובר הוא ביהלום בעל צבע צהוב דומיננטי עם גוון של ירוק, כאשר הצבע הירוק הינו המבוקש והיקר, הרבה יותר מהצבע הצהוב לאין ערוך. עוד ייאמר כי על-פי התעודה האמורה של ארגון ה-GIA, אופי הברק של האבן הינו ירוד ביותר בעל עמימות ועננים בעת בחינה על ידי מכשיר ייעודי לכך".
בנסיבות אלו, טוען סמולנסקי, "הנתבעים כשלו כשל חמור ביותר, עת בחרו להציע לתובע אבן זולה ופשוטה בהרבה מזו שדובר עליה, במחיר מופקע, משל המדובר הוא ביהלום, כיאה למעמדו של התובע, התואם מחיר של יהלום נדיר".
הפתעת פריז
לטענת סמולנסקי, הוא גילה את התרמית לכאורה כאשר ביקש להפריד את היהלום מהטבעת, ולשבץ אותו בטבעת אחרת. על-פי הנטען, לאחר שיצא מישראל ועשה דרכו במיוחד לפריז על-מנת לשבץ את האבן בתוך תכשיט ייחודי בעל אבני אמרלד, כשהיהלום אמור היה להיות משובץ במרכזו של אותו תכשיט, "נחרד לשמוע מאת בעלי רשת שאיתה הוא נמצא בקשרים מסחריים מזה עשרות שנים, כי המדובר הוא ביהלום זול יחסית וכי אין מקום לשבץ את היהלום הזול במרכז התכשיט, כאשר הוא פוגם בייחודו וברמתו של התכשיט הייחודי שנבנה".
עם ההערכה של חברת "בושרון", שלפיה האבן שרכש, שווה רק 30-45 אלף דולר (כ-100-150 אלף שקל בלבד) פנה סמולנסקי לנתבעים (באמצעות מתווך) ודרש את כספו בחזרה. לטענתו, "הנתבעים טענו משך תקופה ארוכה שהם מוגנים ואינם מחויבים להשיב את היהלום בתום 24 שעות מהרכישה, וכן סירבו משך תקופה ארוכה להשיב את כספו והציעו להחליף יהלום ביהלום זול אחר".
בסופו של דבר, נטען, ורק לאחר שנשיא הבורסה ליהלומים, יורם דבש, התערב בסיפור, ולמעלה מחודש ימים של פניות ליהלומנים הישראלים, הושב היהלום לידי הנתבעים, ואלו השיבו לסמולנסקי את מלוא הכסף ששילם עבורו. לטענת סמולנסקי, "די בכך כדי לראות בכך כהודאה רבתי של הנתבעים כי היהלום אינו כפי שהוצג לתובע וכי בעצם המדובר היה בתרגיל מרמה והונאה".
לטענת סמולנסקי על שני הישראלים לפצותו על הנזקים הנוספים שנגרמו לו, ובין היתר ההוצאות שהוציא כשהגיע פעמיים לארץ במיוחד על-מנת להשיב את היהלום ולקבל את כספו חזרה. לדבריו, עלות הטיסות במטוסו הפרטי בליווי צוות מקצועי הייתה כ-200 אלף שקל. כן הוא תובע את הוצאותיו עבור שירותי יהלומנים שסייעו לו להשיב את כספו חזרה; אובדן הכנסתו במשך השהייה בארץ, כאשר לטענתו הכנסתו היומית מגיעה לעשרות אלפי דולר ואובדן הכנסותיו מגיע לכדי כחצי מיליון שקל; מימון מלון עבורו ועבור הצוות המלווה; אובדן ההנאה בתקופת הסכסוך סביב טבעת המריבה וכן אובדן עסקאות אותן היה אמור לבצע ברוסיה, לטענתו.
תגובה
"לא רמיתי. אני המרומה"
אחד החשודים מסר בתגובה: "לא ידוע לי על הגשת תביעה נגדי. לא קיבלתי לידי כל כתב תביעה. בכל מקרה, אלכסנדר סמולנסקי קיבל את כל כספו בחזרה. המדינה היא זו שעיכבה את החזר הכספים אליו, בשל דרישות שהוצגו בפני, וברגע שיכולתי החזרתי לו את כספו.
"מעולם לא רימיתי אותו, ולא הייתה כאן כל הונאה. אני יצאתי המרומה מכל הסיפור הזה. נפלתי קורבן לנוכלים שרוצים להרוויח ולרמות אנשים - המתווכים שהביאו את סמולנסקי אלי. סמולנסקי הוא אדם הגון ואין לי שום מחלוקת מולו.
"אני לא מודאג, כי האמת תתברר והצדק ינצח.
"באשר לאחי, הוא כלל לא היה מעורב בעסקה. הוא אינו קשור, ואם התביעה הוגשה גם נגדו - זאת טעות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.