נתניהו הותיר את תושבי דרום תל-אביב ללא מענה

24 שעות: זה מה שלקח לראש הממשלה בנימין נתניהו לבצע זיגזג מפואר, ולסגת מההסכם עם האו"ם בנוגע לאוכלוסיית מבקשי המקלט בישראל. בכך נתניהו התקפל בפני הביקורת מהצד הימני של המפה הפוליטי, ובראשם שר החינוך נפתלי בנט ושר האוצר משה כחלון.

אתמול בלילה הודיע נתניהו על השעיית ההסכם עד שייפגש הבוקר עם תושבים מדרום תל-אביב, שהתנגדו להסכם. הבוקר, עם פתיחת הפגישה, אמר נתניהו: "שמעתי בקשב רב הערות רבות על ההסכם. בעקבות זאת, ולאחר שערכתי מאזן מחודש של היתרונות והחסרונות, החלטתי לבטל את ההסכם. למרות המגבלות המשפטיות והקשיים הבינלאומיים שהולכים ונערמים, אנחנו נמשיך לפעול בנחישות למצות את כל האפשרויות העומדות לרשותנו להוצאת המסתננים".

במהלך הפגישה הבטיח נתניהו לנציגי התושבים מדרום תל-אביב לחזור למתווה הגירוש הקודם שאושר על ידי הממשלה. הבעיה: במתווה הקודם הוצגו שתי מדינות, רואנדה ואוגנדה, כ"מדינות שלישיות" שיקלטו את מבקשי המקלט, אך כיום אין לישראל יעד חדש אליו היא מתכוונת לגרש אותם ולכן ההבטחה בשלב הזה אינה ברורה.

ההסכם, שנחתם עם נציבות האו"ם לפליטים, היה אמור לכלול העברה של 16 אלף איש למדינות מערביות והסדרת המעמד של מספר דומה של תושבים. לכ-6,000 איש נוספים היה צריך למצוא פיתרון. כמו כן, נתניהו ושר הפנים אריה דרעי הודיעו על הקמת מנהלת לשיקום דרום תל-אביב.

אתמול כינסו נתניהו ודרעי מסיבת עיתונאים שבה התגאו בהסכם, ציינו את יתרונותיו והדגישו שהוא ישפר את פניהן של שכונות דרום תל-אביב. שש שעות לאחר מכן נעלמו ההסברים המנומקים והפרגמטיות לטובת הסתה מחודשת של נתניהו נגד גורמים בשמאל, וראש הממשלה הודיע על השעיית ההסכם, שהפך היום לביטול סופי.

נציבות הפליטים של האו"ם טרם הודיעה כיצד תתייחס לביטול ההסכמות. ל"גלובס" נודע שהמשא-ומתן מול האו"ם נמשך מזה שבועות ארוכים, לפחות מאז חודש פברואר, אז נודע שרואנדה אינה מתכוונת לקלוט מהגרי עבודה שיוצאו מישראל בניגוד לרצונם.

מה השתנה בשש שעות?

שש שעות עברו מסיום מסיבת העיתונאים שערכו נתניהו ודרעי ועד שראש הממשלה הודיע כי הוא משעה את ההסכם. מה השתנה בתמונת המציאות באותן שעות? כלום מלבד היחלשותו של נתניהו בקרב קהל מצביעיו.

התוכנית עליה הודיעה אתמול המדינה הייתה דומה להצעות של המתנגדים לגירוש, ובהם עמותות ופעילים חברתיים. אם נתניהו הציג תוכנית כזאת לציבור - הוא כנראה חשב שהיא התוכנית האידיאלית בשלב זה. למעשה, במסיבת העיתונאים אתמול נשמע נתניהו מפוכח, מודה לראשונה כי תוכנית הגירוש המקורית הייתה מובילה ליציאתם מהמדינה של 14 אלף איש בלבד - פחות מאלו שאמורים לצאת במסגרת ההסכם. מדובר באוכלוסייה שהייתה אמורה להיות מגורשת בשלב הראשון - רק גברים בוגרים ללא ילדים. לכן לא ברור איך חזרה למתווה המקורי תיטיב עם דרום תל-אביב.

כמו כן, אם מספר המגורשים הריאלי בתוכנית המקורית עמד על 14 אלף איש בלבד, אז למה נתניהו לא תכנן צעדים נוספים לשיקום דרום תל-אביב. במקום להודות בכך ולפעול לפיזור יתר מבקשי המקלט ברחבי המדינה, העדיף ראש הממשלה להשלות את תושבי דרום תל-אביב ולהסתפק בתוכנית גירוש חלקית. המנהלת שקמה אתמול היתה צריכה לקום כבר לפני כמה שנים.

במהלך השעות שלאחר מסיבת העיתונאים ספג נתניהו ביקורת רבה מצד גורמים בימין. בציוץ בטוויטר תקף שר החינוך נפתלי בנט בחריפות את ההסכם: "זוהי קריאת כיוון למיליוני מהגרי עבודה פוטנציאליים להגיע לישראל. שיטת 'אקזיט' חדשה",האמינות של ממשלת ישראל מוטלת כאן על הכף, לצד חובתנו המוסרית כלפי תושבי דרום תל-אביב החיים כ'מדינה בתוך מדינה'. אני קורא לראש הממשלה להביא את המתווה לדיון בממשלה ולאישור/דחייה שלה כבר בישיבה הקרובה".

בנט בעצם טען שההסכם מהווה תקדים שמייצר משוואה לפיה מסתנן בלתי חוקי שמצליח להיכנס להארץ, זוכה בפרס. בעקבות ההסכם בנט צפה 'בהלה לזהב' של מהגרי עבודה מכל מדינות האזור החלשות, שצפויים להיכנס לישראל דרך הירדן, הים או תוך חציית הגדר. כמו כן, הוא חשב כי המתווה מלא חורים, וכי לא ברור מה יהיה מעמד האוכלוסייה שתישאר בארץ בעתיד. בנט הדגיש כי ההסכם "מהווה כניעה מוחלטת לקמפיין השקרי שהופץ בתקשורת בחודשים האחרונים".

בנוסף, תושבי דרום תל-אביב העלו חששות כי לאחר פיזור האוכלוסייה ברחבי הארץ, יחזרו מבקשי המקלט לשכונות דרום תל-אביב שם אפשרויות התעסוקה שלהם רבות ומגוונות יותר.

מה יהיה עכשיו?

מדינת ישראל נשארה בלי מדינה שלישית אליה יועברו מבקשי המקלט, ולכן אין לה אופציות מעשיות, שעומדות בקני מידה משפטיים. במהלך השנים נפסלו שוב ושוב צעדי מדיניות של הממשלה על ידי בג"ץ. הפעם האחרונה שנדרש בג"ץ לסוגיית גירוש מבקשי המקלט הייתה לפני שבועיים, אז הקפיא את הגירוש בעקבות שתי עתירות שהוגשו בנושא.

העתירות עסקו בין היתר בכך שהמדינה לא מספקת פרטים על הסכם הגירוש עם המדינה השלישית, בגלל "חיסיון" ועל רקע הכחשות של מדינות שלישיות באפריקה כי יש עמן הסכם בנושא. אתמול אמר נתניהו כי המדינה השלישית - רואנדה - לא עמדה בהסכמים, ולכן לא נותרה ברירה אלא לחתום על הסכם עם האו"ם. לא מן הנמנע כי נתניהו חישק את עצמו מבחינה משפטית, וכי דבריו עוד יעלו בדיוני בג"ץ בעתיד, אם יידרש פעם נוספת לאופציית גירוש חדשה.

מה שהמדינה יכולה לעשות היא לשחזר צעדים אותם ביצעה בעבר במטרה לפגוע בתמריצים של מבקשי המקלט להישאר בישראל - אך זה אינו פיתרון מקיף ואמיתי. כך, המדינה יכולה לחוקק שוב חוק שיאפשר לשכן את מבקשי המקלט במתקן שהייה. ואולם מתקן חולות זכה לביקורת בינלאומית נוקבת, וגם עולתו התקציבית הייתה גבוהה במיוחד - עלות הקמתו עמדה על 300 מיליון שקל ועלות תפעולו הגיעה ל-240 מיליון שקל בשנה - וכל זאת, ל-2,000 שוהים בלבד בזמן נתון.

המדינה גם ניסתה לפגוע במבקשי המקלט על ידי חוק הפיקדון, שנועד כדי ליצור חיסכון למבקשי המקלט ליום שיעזבו את המדינה, אך כלל ביורוקרטיה רבה ואיפשר למדינה לגזול חלקים ממנו.

בכל מקרה, למרבית מבקשי המקלט יש עדיין אישור שהייה בישראל, שכולל גם אישור עבודה. לכמה אלפי איש נשללו אישורי השהייה מכיוון שהיו אמורים להיות מגורשים, אך קשה להאמין שהמדינה תשאיר אותם בארץ, מבלי יכולת כלשהי להתפרנס. כמו כן, בהיעדר פיתרון מעשי אחר, המדינה צפויה להמשיך להאריך להם את אישורי השהייה הזמניים.