תיק שיכון ובינוי: רוית ברניב הגישה בקשה לשחרור רכוש תפוס

מדוע המשטרה מחלטת נכסים של חשודים 3 שבועות אחרי פרוץ החקירה, והאם מדובר במהלך חוקתי? זו השאלה עליה מתבקש לענות בית המשפט בימים אלה, במסגרת בקשה לשחרור רכוש תפוס שהגישה יו"ר שיכון ובינוי לשעבר, רוית ברניב, מהחשודים בפרשת השוחד לכאורה של שיכון ובינוי באפריקה.

במסגרת החקירה הוציאה המשטרה צווים לתפיסת רכושה של ברניב בהיקף של קרוב ל-20 מיליון שקל, וביניהם וילה ברחוב רומינלי 29 בצפון תל-אביב, שני נכסים בגבעתיים, קרקע בעמק חפר, רכב מסוג קרייזלר מודל 2015, חשבונות בנק וחשבונות פיננסים אחרים.

לטענת ברניב, תפיסת הרכוש שלה נעשתה באופן לא חוקתי, כ-3 שבועות לאחר חקירתה במסגרת פרשת שיכון ובינוי, ללא כל הצדקה, באופן לא מידתי ולאחר שבית המשפט הביע את עמדתו בנוגע לחולשת הראיות לביסוס החשדות כנגדה.

חקירת החשד למתן שוחד לעובד ציבור בחו"ל על-ידי חברת הנדל"ן שיכון ובינוי מקבוצת אריסון עברה לשלב הגלוי שלה ב-20 בפברואר השנה, אז עוכבו לחקירה 4 עובדים של חברה שווייצרית בשם SBI International Holdings AG, שהיא חברה-נכדה זרה של חברת שיכון ובינוי בע"מ, בחשד שהיו מעורבים במתן שוחד לעובד ציבור זר במסגרת פעילות של חברות-נינות של שיכון ובינוי בע"מ במיזמים באפריקה. גל מעצרים נוסף התרחש יומיים לאחר מכן (ביום 22.2.2018).

במסגרת הפרשה חוקרת המשטרה חשד, שלפיו בכירים בחברת שיכון ובינוי שילמו שוחד לעובד זר בקניה, בתמורה לקידום פרויקטים במדינה האפרקיאית. בסבב המעצרים הראשון נחקרו יהודה אלימלך, לשעבר מנכ"ל שיכון ובינוי SBI; מחליפו, רוני פאלוך; ומנהל סניף קניה בקבוצה, אלכסנדר ישיש.

בסבב המעצרים השני נחקרו רו"ח רובי לזרוב, שותף בכיר בפירמת ראיית החשבון BDO-זיו האפט; מנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר, עופר קוטלר; וחשודים נוספים; החשודים בביצוע עבירות של מתן שוחד לעובד ציבור זר, רישום כוזב במסמכי תאגיד, קבלת דבר במרמה ועבירות על חוק איסור הלבנת הון.

ברניב, שהייתה נושאת משרה בחברת שיכון ובינוי מיולי 2007 ועד יוני 2012, זומנה לחקירה בסבב החקירות השלישי, ביום 25.2.2018. לטענתה, אחרי כשעה אחת של חקירה בלבד פנתה המשטרה לבית המשפט בבקשה להורות על מעצרה למשך 9 ימים. בית המשפט דחה את הבקשה לעצור את ברניב והורה על שחרורה למעצר-בית בתנאים, תוך שהוא מציין כי המסמכים שלכאורה ביססו חשד כנגד המבקשת "אינם חד-משמעיים", וכי עוצמת החשד אינה מספיקה להארכת מעצרה. יומיים לאחר מכן נחקרה ברניב שוב במשטרה במשך כ-4 שעות, ובתום החקירה שוחררה לביתה.

בבקשה שהגישה לשחרור הרכוש התפוס שלה, באמצעות עו"ד מיכל רוזן-עוזר, טוענת ברניב כי רק ביום 7.3.2018 קיבלה, במעמד צד אחד, את צווים לתפיסת רכושה. מספר ימים לאחר מכן הופעלו הצווים, ורכושה של ברניב נתפס בפועל, ובכלל זה נכסי נדל"ן, חשבונות פיננסיים וחשבונות בנק, לרבות חשבונות משותפים למבקשת ולבן זוגה.

לטענת ברניב, "מדובר בתפיסה בלתי חוקתית, נעדרת עילה וחסרת בסיס. מכאן בקשה דחופה זו לשחרור התפוסים".

בבקשת השחרור, שהוגשה בערבו השני של חג הפסח, נטען כי המשטרה "ביקשה את הוצאת צווי התפיסה כ-3 שבועות אחרי תחילת השלב הגלוי של החקירה וכ-10 ימים אחר חקירתה (ושחרורה) של המבקשת (ברניב, א' ל"ו). זאת ועוד, גם אחרי שצווי התפיסה החתומים היו בידיה, התמהמהה המשטרה 7 ימים נוספים בטרם הפעילה את הצווים".

עוד נכתב בבקשה כי ברניב לא ביצעה דיספוזיציה בנכסיה - על אף שיכולה הייתה לעשות כן - לא במשך החודש מאז החלה החקירה הגלויה וגם לא בשבועיים ומחצה שחלפו מאז שנחקרה והתבקש מעצרה. "בנסיבות אלה, הדרישה לתפוס את הנכסים, אגב גרימת נזקים של ממש למבקשת ולבן זוגה, אינה מידתית ואינה מוצדקת", נטען.

עוד מוסיפה ברניב כי התפיסה הפוגענית והגורפת של נכסיה צורמת במיוחד אל מול ריחוקה מהמעגלים שנחשדים במתן השוחד; היעדר התשתית הראייתית; היעדר קשר בין כספה ונכסיה לבין העבירות הנטענות; התנהלותה של ברניב בכך שלא ביצעה דיספוזיציה כלשהי בכספים או בנכסים (לאחר החקירה ולמרות שיכולה הייתה לעשות כן); הנזקים הנובעים מהמשך התפיסה והתנהלותה של המשטרה, שמלמדת כי היא עצמה אינה חוששת מ"הברחת נכסים" מצד ברניב.