לא עובר יום בלי שנקרא משהו על בזק. חקירות, עדי מדינה, תביעות ועוד. לא פחות מרתק הוא המאבק על מבנה הדירקטוריון של בזק, ששיאו מתוכנן באסיפת בעלי המניות שזומנה ל-26 באפריל. על הפרק עומד מינוים של דירקטורים חיצוניים (דח"צים), דירקטורים בלתי תלויים (דב"תים) ודירקטורים שאינם מוגדרים דח"צים או דב"תים (דירקטורים רגילים). במאבק השתתפו החברה (ובמידה מסוימת בעל השליטה בה), מוסדיים ישראליים, קרן אליוט האקטיביסטית ורוכשים פוטנציאליים של קבוצת בזק (שכנראה נטשו את רכישת החברה עקב המאבק).
האסיפה כונסה גם לדרישת גופים מוסדיים, שהוגשה על ידי אנטרופי. לענייננו, עומדים על סדר היום של האסיפה הנושאים הבאים:
מבנה דירקטוריון בזק: הצעת החברה היא שיכול שיכהנו (כך במקור) 13 חברים (שלושה דח"צים מכהנים ושני דח"צים שייבחרו באסיפה; שני דב"תים; דירקטור העובדים; וחמישה דירקטורים רגילים). ההצעה המוצגת כ"נגזרת" מדרישת המוסדיים היא שיכול שיכהנו 15 חברים. מוסדיים מעדיפים ככלל להקטין דירקטוריונים וטענו כי דרישתם הוצגה באופן מטעה. הם דורשים יותר דח"צים חדשים (שלושה) במקביל לפיטורי שניים מהדח"צים המכהנים (עד תחילת 2019), כך שהוויכוח אינו גודל הדירקטוריון אלא זהות הדח"צים.
מינוי דירקטורים שאינם דח"צים: החברה הציעה שישה דירקטורים רגילים. החברה הציעה גם שני דב"תים. בשתי הקטגוריות, אין מועמדים חלופיים ונדרש לבחירתם רק רוב רגיל של מצביעים. בעל השליטה מחזיק כ-26% מהמניות וסביר שיצביע בעדם. הדירקטור מטעם העובדים, שהתנגד כדירקטור בבזק לעסקאות הנחקרות, צפוי לזכות לתמיכת המוסדיים.
מינוי דח"צים: המוסדיים הציעו שישה מועמדים, להם הוסיפה החברה שניים, כך שיש שמונה מועמדים לשלוש (או שתי) משרות. לבחירת דח"צ יידרש רוב מכלל המצביעים ורוב מקרב הציבור (בלעדי בעל השליטה).
בעל מניות התומך במועמד מסוים יצביע בעדו, וכדי לשפר את סיכויו עשוי להצביע נגד האחרים. על כן, בעל השליטה בבזק יכול להצביע בעד שני מועמדי החברה ונגד האחרים. כך, יתחילו האחרים ממינוס 26% של הקולות המצביעים ותידרש הצבעה של יותר קולות מהציבור בעדם כדי להיבחר. ככל שההצבעה תתפרש על יותר מועמדים, עולה ההסתברות שמועמדי המוסדיים לא ישיגו את הרוב הנדרש. אם יצביע רוב הציבור נגד מועמדי החברה לכהונת דח"צ, לא ישיגו אלה את הרוב לבחירתם. מניות הציבור מפוזרות עד-דק בקרב המוסדיים בישראל ובחו"ל ולשיעור השתתפות הציבור בהצבעות יהיה משקל חשוב.
במצב הנוכחי, יכול שיבחרו כלל מועמדי החברה לכהונה כדירקטורים רגילים, דב"תים ודירקטור העובדים. עיקר המאבק צפוי להתנהל על מינוי הדח"צים וייתכן שלא ייבחר אף דח"צ ובמיוחד לא ממועמדי המוסדיים. ככלל, לבעלי שליטה בחברות ציבוריות אינטרס לגיטימי להיות מעורבים גם הם בבחירת דח"צים. בנסיבות היחודיות של בזק, בעל השליטה יכול להיות מרוצה מהכנת האסיפה על-ידי החברה.
למרות המאבק הייחודי שניהלו המוסדיים, הם נמנעו משימוש בחלק מהכלים שעמדו לרשותם. עדיין נותר להם כלי חשוב, "הודעות עמדה". עד 16.4.2018, יכולים המוסדיים להפיץ לבעלי המניות ולגופי הייעוץ להצבעה (כגון ISS) הודעה על הצבעתם הצפויה ונימוקיהם. הודעת עמדה מוקדמת תקרא לבעלי המניות להצטרף לבחירה. אם יסתמנו מועמדים בולטים, ייתכן שאחרים יפרשו. כן יתעורר דיון בתהליך, שעשוי למקד הצבעות עצמאיות של בעלי מניות, בלי שיופר האיסור על המוסדיים לתיאום הצבעות (מחשש שיחשבו "מחזיקים יחד" כקבוצה).
דילמת האסיר בתורת המשחקים מתייחסת למצב בו נחקרים שני אסירים בחדרים נפרדים, כשאין ראיות נגדם. לכל אחד מהם מוצע מאסר קצר אם יודה ויפליל את חברו ומאסר ארוך אם לא יודה אך האחר יעשה זאת. בהיעדר מידע האחד על החלטת האחר, בוחר כל אחד להודות ולהפליל את האחר ושניהם נשלחים למאסר. אילו היו שניהם שותקים, היו יוצאים יחדיו לחופשי. גם כאן, היעדר המידע על הצבעתם המתוכננת של המוסדיים יכול להביא לפיצול ההצבעה ולאי-בחירת המועמדים שהם הציעו. כמאמר פרנסיס בייקון, ידע הוא כוח!
■ הכותבת היא שותפה במשרד עורכי הדין רון גזית, רוטנברג ושות'.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
