הנקראות ביותר

איפה הנשים במכון לדמוקרטיה

למרות שמו המחייב, המכון הישראלי לדמוקרטיה עדיין נמצא בתת-ייצוג במינויי נשים ובני מיעוטים

נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה יוחנן פלסנר / צילום: איל יצהר
נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה יוחנן פלסנר / צילום: איל יצהר

חג החירות חלף לו ויום העצמאות כבר עומד בשער, זמן טוב להיזכר במשמעות הימים האלה ולדבר על תפקידם כערך במדינה דמוקרטית. שני עקרונות יסוד אנו נושאים עמנו בעקבות אותם מאורעות היסטוריים - חירות ושוויון - אולם נראה שבמרוצת השנים הם קצת התעקמו בדרך, או שסתם משמעותם נשחקה מעט. אז כדי לרענן מעט את הזיכרון ביקרתי באתר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שבו עקרונות אלה, חשבתי בתמימותי, לבטח יבואו לידי ביטוי ביתר שאת. חירות ושוויון הלא משלימים זה את זה, ומקבעים יחד את היסודות עליהם נשענת חברה דמוקרטית. "בתכניותיו ובמפעליו המכון חותר לחזק את מוסדות הדמוקרטיה המתהווה בישראל ולגבש את ערכיה " - בפומפוזיות ההיפרבולית הזו מוצג פועלו של המכון הישראלי לדמוקרטיה בפרסומיו הרשמיים ובכנסים והאירועים שנערכים ביוזמתו ובחסותו. חזון ראוי בהחלט, ורלוונטי מתמיד לימים אלו, בהם נמצאת הדמוקרטיה הישראלית בכרסום מתמיד על ידי שלטון ארכי-מושחת שעסוק בעיקר בסימון מתנגדיו. ומה ראוי יותר ממכון מחקר עצמאי ורציני, השם לעצמו למטרה לשמור על ערכים אלה, להזהיר מפני מי שמבקש לפוררם ולהציע דרכים שונות לפעולה? ובכן, זה תלוי איפה מחפשים את התשובה.

כנגד ארבעה מנהלים דיבר המכון - נשיא ושלושה סגנים. כולם גברים. כולם יהודים. כולם מקבלים בשמו החלטות כבדות משקל על אישור מחקרים, הקצאת תקציבים ופיתוח פרויקטים שונים. אישה או בן מיעוטים לא תוכלו למצוא שם. טוב, הבה נתחכמה להם ונחפש את הגאולה בוועד המנהל, שהרי ההנהלה כפופה לו. שם בהחלט ניתן לראות התקדמות - בין 11 חברי הוועד המנהל נמצאות שלוש נשים (במכון אומרים שהמספר אמור לעלות בקרוב לארבע), ושני בני מיעוטים, דרוזי וערבי. ללא ספק, פנים רבות לה לחברה הישראלית.

ככל שצוללים מטה בהיררכיה של הארגון, אל מנהלי המרכזים, ראשי התוכניות והחוקרים - או אז ניתן למצוא יחס שוויוני יותר בין גברים לנשים. ערבים, לעומת זאת, לא תמצאו כלל בעמדות בכירות במכון, למעט אשה אחת המכהנת כמנהלת התוכנית ליחסי יהודים־ערבים, עוד עמית בכיר ושני חוקרים.

המשך נבירה באתר המכון מגלה כי "המכון שם לו למטרה לקדם בישראל שיח ציבורי מבוסס ידע בנושאים שעל סדר היום הלאומי". נשמע מצוין בתיאוריה, אולם בפועל הנושאים המוגדרים ככאלה על פי המכון מתאימים לסדר היום בעת יציאת מצרים ולא במאה ה-21. מגדר, למשל, לא נכלל בהם. העיסוק בנושא מסתכם בחוקרת אחת הכותבת על שילוב נשים בצה"ל ובמעט נתונים וסטטיסטיקות המתפרסמות אחת לשנה, באופן מפתיע בסמיכות ליום האישה הבינלאומי, החל ב-8 במארס. בשבוע שעבר אפילו חגג המכון את השקת "שער הדמוקרטיה הישראלית" וחידש את החתימה על מגילת העצמאות במעמד שנראה מביך יותר מטקס החתימה המקורי. בין החותמים אז לפחות היו כמה מזרחים וגם שתי נשים, ולא רק גברים אשכנזים.

אמנם, במכון אומרים כי הם פועלים בשנים האחרונות ביתר שאת לשילוב נשים ובני מיעוטים וכי התהליך ארוך, קשה ולא תמיד מצליח, אבל חבל שבשנת 2018 אנחנו מגיעים מלכתחילה למספרים כאלה.

קיראו עוד ב"גלובס"


דמוקרטיה היא לא רק חוקה ומינהל תקין. טקסים מעושים ודיונים בשינוי שיטת השלטון אולי מעניינים כמה אקדמאים טרחנים, אבל ביכולתם לתרום מעט מאוד לחיזוק העקרונות עליהם מבוססת חברה דמוקרטית חזקה - חירות, שקיפות ושוויון אמיתי ומלא לכולם ולכולן, הן בהזדמנויות והן בייצוג. ראוי שגם במכון הישראלי לדמוקרטיה יפנימו זאת ויבצעו את יציאת מצרים שלהם.

הכותבת מומחית לקיימות וחברה במועצת הביטוח הלאומי. 

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
לכתבה הקודמתאל תזרקו אשמה, תקבלו אחריות