האם הערבות ההדדית תצליח להחזיק את זקני הקיבוץ בפנסיה?

בעוד לרוב הציבור אין באמת יכולת לדעת מה יהיה גובה קצבת הפנסיה בעת פרישה לגמלאות, בקיבוצים הוודאות גדולה הרבה יותר בגלל הסולידריות הפנימית שלוקחת אחריות על החברים • מהם המודלים השונים הקיימים בקיבוצים ובאיזה גיל פורשות הקיבוצניקיות? • הקיבוצים והכלכלה הישראלית, פרויקט מיוחד

מפעל שום של חברת דורות, קיבוץ דורות. יוצאות לפנסיה מאוחרת / צילום: רפי קוץ
מפעל שום של חברת דורות, קיבוץ דורות. יוצאות לפנסיה מאוחרת / צילום: רפי קוץ

הקיבוצים היו מאז ומתמיד רשת סוציאלית תומכת עבור החברים בהם, מלידה ועד מוות. לכן, למרות שלאורך השנים בחלק מהקיבוצים הרשת הזו הפכה למלאת חורים, אין פלא שעדיין מדובר, בין היתר, ברשת הביטחון היחידה בישראל שנותנת הבטחה מספרית לקצבת זיקנה מינימלית לגמלאים, ושאינה פנסיה תקציבית או ותיקה שהיא שריד לעבר נדיב ולא יציב מבחינה כלכלית. עם זאת, זה לא אומר שמדובר בפועל בקצבאות גבוהות מאלה שנהוגות בשוק "הרגיל", שם נצברת קצבה בהתאם לשכר המבוטח.

■ לכל הכתבות בפרויקט הקיבוצים והכלכלה הישראלית

במה מדובר? בתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש) נקבע כי סכום הגמלה הפנסיונית המינימלית בקיבוצים יהיה "40% מהשכר הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי", כאשר לצד זה נקבע ש"הקיבוץ יבטיח את הספקת צורכי חבריו שבגיל פרישה באופן שערכם הכולל לא יפחת מגובה סכום הגמלה הפנסיונית". עוד על פי התקנות, "הקיבוץ רשאי לנכות מהסכומים הקבועים בתקנות כל סכום שנצבר על שם החבר או שהוא זכאי לו או שהוא מקבל כגמלה או כתשלום אחר בעל אופי פנסיוני, ולמעט קצבאות הביטוח הלאומי".

מה זה אומר? שמעבר לקיבוצם השיתופיים שדואגים למלוא הצרכים של חבריהם מלידה ועד מוות, בקיבוץ המתחדש יש פנסיה מינימלית שנגזרת כשיעור מהשכר הממוצע במשק, ובכך היא למעשה מבטיחה פנסיית מינימום שמתווספת לקצבת הזיקנה של ביטוח לאומי - ממנה נהנה כל תושב ישראל. מהו השכר הממוצע הרלבנטי? זה שנקוב בחוק הביטוח הלאומי, כך שב-2017 הסכום המינימלי של ה-40% עמד על 3,817 שקלים, אליהם יש להוסיף עוד 1,535 שקלים לחודש מקיצבת הזיקנה ליחיד הבסיסית בביטוח לאומי (קיצבת הזיקנה המינימלית לזוג הינה 2,307 שקלים לחודש).

הקיצבה המינימלית לחברי הקיבוצים אינה סוף פסוק וזאת מאחר שישנם קיבוצים רבים שנותנים לגמלאים יותר מהמינימום. עם זאת, ההתייחסות לחובה לפיה מחושבת הפנסיה שונה מקיבוץ לקיבוץ. כך למשל, ישנם קיבוצים שאומרים לחבריהם 'אני חייב לך מה שאני חייב לך מהמועד שבו נהיית חבר ועד מועד ההפרטה של הקיבוץ - מועד שממנו ואילך תדאג לעצמך', במובן זה שהם מורים לחבריהם להעביר לקיבוץ את הפנסיה שנצברה לו מעבודתו והקיבוץ כבר מעביר לו על פי חלקו.

מנגד יש מודל נוסף והפוך לפיו הזה הקיבוץ חייב לחבר ממועד הפיכתו לחבר ועד למועד ההפרטה - כשזה חוב של הקיבוץ כלפי החבר, ואילו ממועד ההפרטה ואילך כל חבר לעצמו. כמו כן, ישנם גם קיבוצים שמה שצבר החבר שייך לו, ויש כאלה שלוקחים גם את הפנסיה ומחלקים.

גיל הפרישה אצל גברים דומה ברוב הקיבוצים לזה שקיים מחוצה להם, בכל ישראל - 67. גיל זה מהווה גיל פרישה ב-85% מהקיבוצים, בעוד שב-12% מהקיבוצים גיל הפרישה הינו 65. היתר נחלקים בקבוצות גיל מתקדמות יותר.

בקרב הנשים בקיבוצים התמונה מורכבת יותר. למרות שגיל הפרישה לנשים במדינה עומד 62, רק 17% פורשות בגיל זה. 19% פורשות בגיל 64 - שהיה אמור להיות גיל הפרישה לנשים, עד שהכנסת הקפיאה זאת אשתקד. בנוסף, ב-32% מהקיבוצים גיל הפרישה לנשים הוא בכלל 65 כשב-29% מהם מחמירים אפילו יותר, וגיל הפרישה זהה לגברים - 67.

לכל קיבוץ חישוב משלו: חלק נדיבים וחלק פחות

מהנתונים של הקיבוצים עולה כי רק 1% מהקיבוצים נותנים לחבריהם התחייבות לפנסיה מינימלית בגובה של עד המינימום המחויב- 40% מהשכר הממוצע כאמור, לא כולל קצבת הזיקנה של ביטוח לאומי. 46% נותנים לחבריהם הגמלאים את ההבטחה למינימום- 40% כאמור, שנקראת "פנסיית הרשם". 23% נותנים הבטחה לפנסיה חודשית של עד 45% מהשכר הממוצע במשק, לא כולל קצבת הזיקנה של ביטוח לאומי. ב-16% מהקיבוצים ההבטחה היא עד 50% מהשכר הממוצע, ו"רק" ב-14% מעניקים לחברים הגמלאים הבטחה לפנסיה מינימלית שגבוהה מ-50% מהשכר הממוצע במשק.

ואולם, ההתחייבות לפנסיה מינימלית אינה סוף פסוק. אמנם ב-34% מהקיבוצים אין תוספת שכזו, אבל, הנתונים מגלים כי ישנה תוספת פנסיה ליחידים ברוב הקיבוצים. איזו תוספת? ב-12% מדובר בעד 25% מפנסיית הרשם, ב-33% התוספת הינה בגובה 25% מפנסיית הרשם, וב-21% התוספת גבוהה מ-25% מפנסיית הרשם - כלומר בלפחות עוד כ-950 שקלים לחודש.

אגב, נתוני התנועה הקיבוצית מגלים כי לרוב הקיבוצים - 51% מהם - יש גרעון אקטוארי פנסיוני "מהותי" - כזה שמסתכם במעל ל-10 מיליון שקלים. זאת בעוד שב-26% מהקיבוצים אין קרן מילואים, ושב-10% מכלל הקיבוצים אין קרן לעזרה הדדית.

מה כל זה אומר לגבי האקזיטים? החובה למינימום קצבה היא חוב של הקיבוצים כלפי החברים, כך שככל שמצב הקיבוץ טוב יותר הוא עומד ב"חוב" טוב יותר, ויכול להיות נדיב יותר עם חבריו, כולל גמלאיו. אין ספק שהאקזיטים מסייעים בהיבט זה.