הנקראות ביותר

ניטרליות הרשת בוטלה - והעולם שותק

בלי ששמנו לב, תם עידן בעולם האינטרנט: הכללים החדשים, שלא מחייבים עוד את הספקיות לנהוג בגולשים ובאתרים באופן שווה, נכנסו לתוקף בארה"ב ● ישראל לא צריכה לאמץ אותם

מפגינים בעד ניטרליות הרשת/ צילום: Yuri Gripas רויטרס
מפגינים בעד ניטרליות הרשת/ צילום: Yuri Gripas רויטרס

אתמול, בקול ענות חלושה, תם עידן בעולם האינטרנט. הדממה הזו די מפתיעה לאור המשמעויות שעלולות להיות לכניסתה הרשמית לתוקף של הרגולציה המבטלת את עיקרון ניטרליות הרשת בארצות הברית.

העיקרון הזה ליווה את התפתחות האינטרנט מימיו הראשונים ועד למה שהוא היום - תשתית המידע והתקשורת החשובה ביותר עלי אדמות. הוא קובע שספקיות גישה לרשת יעניקו שירות זהה לכל סוגי המידע המוזרם דרכם, ללא תלות כלשהי בסוג האתר המכיל את המידע הזה, גודלו, יכולותיו הכלכליות, מיקומו הגיאוגרפי, מטרותיו והתוכן שהוא מייצג. העיקרון הזה תקף גם בצד המשתמש: הוא יקבל יחס זהה בלי קשר למיקומו, מאפייניו הדמוגרפיים או מטרת השימוש.

עד אתמול אילץ עיקרון הניטרליות את הספקיות בארצות הברית להעניק שירות זהה לחנות ענקית למסחר אלקטרוני, אמזון למשל, ולמתחרה קטנה שלה המוכרת מוצרי נישה לכמה אלפי לקוחות. רשת המדיה CNN ואתר זעיר, המשרת חובבי זואולוגיה טרופית, קיבלו אותו רוחב פס ואותה איכות גישה. על הספקיות נאסר לגבות תעריפים שונים בהתבסס על סוג התוכן או המשתמשים, לתת עדיפות לאתרים או משתמשים מסוימים, להאט או להאיץ תכנים - וכמובן, גם לא לחסום אף אחד. העיקרון הזה, שעוגן כחוק בארה"ב ובעקבותיה במדינות רבות נוספות, אפשר מתן הזדמנויות שוות, ויצר תחרות חופשית והתפתחות מואצת בעולם האינטרנט המקוון כמו שאנחנו מכירים אותו היום. ואז דונלד טראמפ נכנס לתמונה.

סכנה לתחרות ולחופש הביטוי

עם כניסתו של ממשל טראמפ לוושינגטון בתחילת שנת 2017, החל ה-FCC, הרגולטור המסדיר את תחום התקשורת בארצות הברית, לטפל באחת מהבטחות הבחירות של הנשיא החדש - הפחתת הרגולציה והתערבות השלטון בשווקים. פחות משנה לאחר מכן, בדצמבר, כבר הוגשה בפני ה-FCC הצעה להצבעה תחת הכותרת "מחזירים את החירות לאינטרנט". הצעה הזאת מבטלת את הגדרת הגישה לאינטרנט כתשתית ציבורית, שנכנסה לתוקף ב-2015, ובכך מבטלת את הניטרליות. הגולשים מחו נגדה בהמוניהם, הקומיקאי ג'ון אוליבר התגייס, אבל שום דבר לא עזר. שלושה מחברי ה FCC- תמכו בביטול הניטרליות, שניים התנגדו, והפור נפל.

חברת ה-FCC ג'סיקה רוזנוורסל, שהייתה בדעת מיעוט, אמרה בעקבות ההחלטה מילים קשות: "זו הוכחה לכל מה שרקוב בוושינגטון. ה- FCC אכזב את הציבור האמריקאי, נכשל בתפקידו להאזין לצורכי הציבור והפנה עורף לאמונה העמוקה של הציבור, שהפתיחות באינטרנט חייבת להיות מעוגנת בחוק. ה-FCC עצם את עיניו אל מול שחיתויות, החל מהתערבות הרוסים בבחירות ועד לתוכן מזויף וזהויות גנובות. כתוצאה מהבלגן שהסוכנות הזו מייצרת, ספקיות אינטרנט יוכלו עכשיו לחסום אתרים, להאט תנועה לשירותים שונים ולצנזר תוכן מקוון. ה-FCC בחר בצד הלא נכון של ההיסטוריה".

עכשיו, אחרי שהרוחות נרגעו, ההחלטה הזאת נכנסת לתוקף. מה יהיו השפעותיה? האופטימיים שבינינו יאמרו שהשוק החופשי והכלכלה החופשית יודעים טוב יותר מכל רגולטור, ולכן אין צורך להסדיר את כללי התעבורה ברשת. אבל לטענה הזו קשה לעמוד במבחן המציאות: בעבר היו ניסיונות של ספקיות בארה"ב לתעדף סוגים שונים של תוכן ותעבורה, לגבות מחירים שונים ואפילו להאט עד כדי חסימה תעבורה של מתחרים או של תכנים שלא היו מספיק רווחיים עבורן. AT T הגבילה בעבר את השימוש ב-FaceTime (אפליקציית תקשורת הווידאו של אפל) למנויים ששילמו עבור שירות אינטרנט משודרג. קומקאסט האטה משמעותית שירותי P2P כמו ביטורנט. ואילו Verizon הואשמה בהאטה מכוונת של סרטים שמקורם ביוטיוב ובנטפליקס.

כל האירועים האלה וגם אחרים, שנחקרו ונבלמו בידי ה-FCC, הופכים כעת להוכחת היתכנות ליכולות שיש בידי ספקיות האינטרנט בארה"ב, ולמרבה הצער גם במדינות רבות אחרות שעלולות לאמץ את הגישה החדשה. בסופו של דבר, האינטרס הכלכלי הברור של הספקיות הוא לתעדף את בעלי הממון ולנקוט אמצעים שיתרמו לרווחיהן, אך יחסמו את התחרות ויפגמו באופן קשה בדמוקרטיה האינטרנטית כפי שאנחנו מכירים אותה היום. מה הסיכוי של אתרים קטנים לשרוד במצב כזה? כיצד יוכלו מיליוני אתרים ברחבי העולם לספק תוכן תחרותי ואיכותי, כשגם כיום הם בתחרות כמעט בלתי אפשרית מול ענקיות האינטרנט? ומה לגבי חסימה, או שירות מנוון וקלוקל למשתמשים שידם אינם משגת לשלם עבור שירותי פרימיום שמעתה ניתן לתמחרם, לפחות בארצות הברית, לפי קריטריונים של תועלת כלכלית גרידא?

ועכשיו תוסיפו לזה תעמולה פוליטית של בעלי ממון, היכולים להטות את תעבורת הרשת כרצונם, ככל שידם משגת. חישבו על קונצרנים כוחניים שיכולים להשתלט לגמרי על השיח המקוון בזכות כוח הקנייה שלהם ויכולתם להזרים כספים למטרות הראויות בעיניהם. מה כל זה עלול לעשות לתחרות החופשית, להזדמנויות ולכלכלת האינטרנט הפתוחה? ועוד לא דיברנו על הפגיעה האפשרית בחופש הביטוי וביכולת להביע את עצמך בעולם שבו, אם לא שילמת מספיק, הסיכוי שישמעו את קולך הולך וקטן.

פגיעה זוחלת בגולשים ובאתרים

ובתוך כל זה, יש גם חדשות טובות. למרות הדממה הציבורית, ברמה הפוליטית המלחמה בניטרליות הרשת מתחזקת: מדינת ניו יורק הגישה תביעה נגד ה-FCC, ומדינות אחרות שוקלות אמצעים משפטיים או חקיקה עצמאית שתחייב ניטרליות בתחום שיפוטן. חברות רבות הודיעו שהן שוקלות לנקוט צעדים משפטיים. ארגונים להגנה על זכויות האזרח והצרכן מתגייסים גם הם.

ואולם, הסיכוי למחאה רחבת היקף נראה כרגע נמוך, שכן לא תהיה כאן מהפכה בן לילה. אובדן הניטרליות ברשת יתפתח כנראה לאיטו, באופן מזדחל, עד לרמה שבה הציבור יחוש בפגיעה אמיתית וכואבת. ייתכן שיעברו חודשים ארוכים, אולי אפילו שנים, עד שמיליארדי גולשים ברחבי העולם יפנימו שהרשת היא כבר לא מה שהייתה פעם עבורם, ואז כבר יהיה קשה להחזיר את הגלגל לאחור. צריך לקוות שמדינת ישראל, שבה הונהגה ניטרליות רשת מבחינה חוקית, לא תמהר לאמץ את ההחלטות שהתקבלו מעבר לים.

■ יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות