הפרקליטות: לא חיפשנו את ראשו של דנקנר; העונש מאוד מקל

(עדכון) - נמשך הדיון בביהמ"ש העליון בערעורו של נוחי דנקנר על הרשעתו בהרצת מניות אי.די.בי ושליחתו לשנתיים מאסר • הפרקליטות: "כל הזמן ביהמ"ש אומר שצריך להחמיר בענישה, אבל זה לא קורה; ביהמ"ש עשה את כל מה שביהמ"ש הכלכלי אומר לא לעשות" • השופטים: "אולי השקר של שלג מטה את הכף נגד עדותו?"

נוחי דנקנר / צלם: תמר מצפי
נוחי דנקנר / צלם: תמר מצפי

הבוקר (ד') נמשך הדיון בבית המשפט העליון בערעורו של איש העסקים נוחי דנקנר על הרשעתו בהרצת מניות אי.די.בי ושליחתו לשנתיים מאסר בפועל. לאחר שביום שני השבוע טענו באריכות באי-כוחו של דנקנר כנגד ההרשעה, הגיע תורה של הפרקליטות לפרוש את הסיבות להותרת ההרשעה על כנה, וכן לטעון מדוע יש להחמיר את העונש שהוטל על דנקנר ל-3 עד 4.5 שנות מאסר בפועל.

התובעת, עו"ד חנה קורין, המשיכה להציג את עמדת המדינה בנוגע לפרשה (בהמשך לדברים שהפרקליטות הציגה בסוף יום הדיונים הראשון בערעור), ומחתה על הטענות שהעלו הסנגורים בפרשה, לפיהן הפרקליטות חיפשה את נוחי דנקנר. "כבודכם, אני מוחה. לא חיפשנו את הראש של דנקנר, אבל מדובר במי שהיה יו"ר חברת ההחזקות הגדולה ביותר במשק הישראלי, ולכן אנחנו מחפשים את השלייקס, למרות שדי בחגורה בכדי להחזיק את המכנסיים", אמרה.

עוד הוסיפה התובעת כי "במרכז התיק שלנו עבירת השפעה בתרמית על שערי ניירות ערך. השפעה הייתה כאן - אין מחלוקת. השפעה גדולה מאוד. עסקאות מלאכותיות, משחק סכום אפס, מצג שווה שעולה בבירור. כסף ומניות מחליפים ידיים".

עו"ד קורין התייחסה לטענות של סנגוריו של דנקנר כי היה מדובר בעסקאות אמיתיות, ולכן אין סביב ההנפקה של אי.די.בי שעומדת בלב האישומים עבירה של השפעה על מניות ותרמית, וציינה: "גם עסקאות אמתיות יכולות להיות תרמיתיות. הן תרמית כאשר הכוונה בלב הסוחר היא תרמיתית". במקרה הזה, טענה עו"ד קורין, "נוצר מצג-שווא, כאילו כלפי חוץ מדובר בעסקאות תמימות, כאשר למעשה מטרתם האמיתית להביא לשינוי בעשר המניה. בשוק ההון פעולת מסחר שנעשית בכוונה להשפיע על השער היא פעולת תרמית".

עוד הוסיפה התובעת כי "מה שמבחין בין פעילות לגיטימית ללא, זו הכוונה הפסולה של המניפולטור, להפיק רווח מהעלייה שהוא גרם לה להבדיל מכוחות השוק".

התובעת התייחסה גם למוטיבציה של המשקיעים להשקיע באי.די.בי, ולמניע של איש שוק ההון איתי שטרום, שהורשע יחד עם דנקנר בהרצת המניות. "ברור שמי שקונה מניה רוצה בעליית השער, כי שם הרווח. כשעליית השער נגרמת מהדרך שבה פועל הסוחר, זו תרמית. לאף שחקן רציונלי אין סיבה לקנות ביוקר, גם אם למישהו יש אינטרס בעליית השער. ולכן, כששטרום העיד - שטרום ולא עדי שלג - שהוא החליט לקנות בבוקר ה-21 בפברואר 5 מיליון שקל מניות באגרסיביות, תוך שהוא מודע שהוא צריך לשלם 'פרמיית מיידיות' הנהוגה בשוק במחזור מסחר כזה גדול - שטרום לא הצליח להסביר את הסיבה למהירות הזו, ומה שהוא הסביר נשלל על-ידי בית המשפט כבוב. והוא נתן הסברים סותרים". 

"עיקר תכליתו של דנקנר הייתה לעוות את המסחר למטרות רווח"

עוד השיבה התובעת לטענת באת-כוחו של דנקנר, עו"ד מיכל רוזן-עוזר, אשר טענה בפני שופטי העליון כי "מה שמבדיל בין התנהגות לגיטימית להשפעה בדרכי תרמית היא כוונת האדם. על הפער הזה בין התנהגות שהיא עבירה להתנהגות שאינה עבירה, אמר בית המשפט שההבדל הוא דק מן הדק" - על כך אמרה עו"ד קורין: "חברתי אומרת שההבדל הוא דן מן הדק, ואני אומרת הוא לא דק. הוא ברור מאוד, והוא ידוע לשחקנים בשוק. דנקנר תרם לעליית השער, ועיקר תכליתו הייתה לעוות את המסחר למטרות רווח".

עוד הוסיפה קורין כי "עם זאת, אנחנו מדברים כאן על כוונה שבלב, ואין לנו את הרנטגן שיציג אותה. וכן לפעמים אנו חותמים הסכם עד מדינה על-מנת שיוכל להעיד על אותה כוונה שבלב"; אבל גם ביקשה להבהיר כי "בידינו היו חקירות טובות מאוד, טרם חתימת הסכם העד מדינה". 

השופט הנדל: "לא מתרגש מכך ששטרום היה האדם שדנקנר דיבר איתו הכי הרבה ביומיים לפני ההנפקה"

במהלך הדיון הקשה השופט ניל הנדל עם התובעת ושאל אותה את שאלת השאלות שהעלו הסנגורים של דנקנר ושטרום - האם יש הסבר לגיטימי למעשים של השניים, שאינו מעיד דווקא על הרצת מניות. "האם אין הסבר אחר למעשיהם?", תהה הנדל, ועו"ד קורין השיבה: "זו גם התשובה למוטיבציה לחתום על ההסכם עד מדינה. יש סוגיה של מטרות מעורבות - משמע גם לעשות עסקה כלכלית, וגם להשפיע על השער".

לדבריה, "היה מניע רציני - אשר לשטרום, שטען שהיה מניע כלכלי, כי הוא חשב שהשער יעלה אחרי ההנפקה, אנחנו אומרים שב-2012 לשאת חן בעיני דנקנר זה היה מניע כלכלי. אנחנו הבאנו את המפיצים, שחלקם הגדול העידו כי היקף שער המניה היה אחד מהשיקולים שלהם להגדיל את הרכישה. גם קשרים עם דנקנר ולשאת חן בעיניו היו שיקולים.

"שטרום אינו שונה. שטרום ודנקנר אכן חברים, אבל הקשר נוצר על רקע עסקי, וזה נותר שלוב בזה. שטרום עמד לקבל עמלה, והוא כיוון על-מנת שיקבל עמלה זו, ופעל שהעסקאות הבאות יהיו שלו ולא של אנשים אחרים. שטרום ניסה להסביר את אסטרטגיית ההשקעה, והוא כשל. הוא לא הצליח להסביר אותה, וזה לא שכנע את בית המשפט המחוזי שדן בכך ארוכות. שלילת האסטרטגיה מוכיחה את כוונת התרמית".

עוד הוסיפה התובעת כי "נכון, אפשר לטעון שאלה עסקאות אמתיות. זה דברים שבלב. אבל לא תמיד צריך להאמין למה שהנאשם אומר... בית המשפט לא השתכנע".

התובעת התייחסה גם לטענתם של דנקנר ושטרום שהכול היה שקוף ונעשה מול הרדאר, לא הייתה לכאורה הסתרה, ואין תחכום במעשים - עובדות המוכיחות לטענת ההגנה, כי דנקנר ושטרום לא התכוונו להריץ את מניות אי.די.בי. "למרות טענת השקיפות של הסנגוריה, שטרום לא היה שקוף".

עו"ד קורין הפנתה לריבוי השיחות בין שטרום לדנקנר, בימים הכי לחוצים של דנקנר, ולעובדה שדנקנר נחלץ לעזרתו של שטרום להשיג אשראי מהבנקים לטובת הפעילות סביב ההנפקה. השופט הנדל המשיך להקשות על התובעת, וציין כי הוא "לא מתרגש מכך ששטרום היה האדם שדנקנר דיבר איתו הכי הרבה ביומיים של לפני ההנפקה". על כך השיבה עו"ד קורין כי דנקנר אמר בהקשר של שטרום, "כי שטרום עדכן אותו בדבר המבצע שלו".

עוד הפנתה התובעת להודעות של דנקנר במשטרה, אשר שם, לטענתה, יש ראשית הודאה. "דנקנר אמר בצורה מפורשת שהפעילות של שטרום עזרה לו", טענה. "חמשת המחלצים שהופנו לשטרום בשביל לעשות רכישה של מניות בשוק... הקשר איתם באותם ימים היה סביב ההנפקה, ודנקנר ביקש מהם להשתתף בהנפקה. דנקנר אמר: סובייקטיבית חשבתי שהם לא ישתתפו בהנפקה. דנקנר אמר את זה. הוא חשב שזו הבטחה על הקרח".

הנדל: "יכול להיות מצב כזה, לא?"

עו"ד קורין: "למה שהוא יפנה אותם לשטרום? למה שהוא לא יחשוב שהוא טועה, והם כן ישקיעו בהנפקה ויכניסו כסף לחברה שלו. למה דנקנר היה צריך לוותר על מי שלשיטתו אמר לו שאולי הוא ישתתף בהנפקה. איך בסוף הפגישות האלה כולם קונים משטרום? דנקנר אמר לחוקר, 'בסנריו תיאורטי נניח שאין מסחר, ויש כסף של אנשים, וצריך להחליט לאן זה ילך, ברור שמבחינתי אני מעדיף שהכול ילך לחברה.

"אבל יש מסחר, ומי שעושה לו את המסחר זה שטרום... יש כמה פעמים שדנקנר אומר במשטרה 'שמחתי על', ואני חושבת שזה במשמע 'סמכתי על'. אי-אפשר לטעות בין לסמוך לשמוח. הוא סמך על הפעילות של שטרום, ולכן הפנה אליו את האנשים, כי הכסף שלהם חשוב להנפקה יותר מאשר בקופה של החברה".

השופטים: אולי השקר של עד המדינה מטה את הכף נגד עדותו?

בהמשך התייחסה התובעת גם לתקיפה של עדי שלג, עד המדינה, על-ידי דנקנר ושטרום. לדבריה, בית המשפט ראה בה רק ראיה מחזקת. עוד היא הוסיפה כי "לגבי המהימנות של שלג, בית המשפט קבע אותה לא רק בגלל הדרך שבה התרשם מעדותו, אלא בגלל המסרונים וגרסתו של שטרום שנדחתה והעובדה שחלקים מעדותו של שלג עלו בקנה אחד עם עדותו שטרום. דנקנר נכנס לתיק, כי שטרום אמר לשלג שמי שמביא את הקונים שירכשו מניות מחוץ להנפקה, זה הוא ודנקנר".

עד המדינה עדי שלג היה אחד מן האדנים שעליהם נשען כתב האישום נגד דנקנר ושטרום, בעיקר בשל עדותו על פגישות שקיים עם שטרום, במסגרתן חשף בפניו לכאורה שטרום את התכנית התרמיתית. ואולם, ההגנה טוענת כי הצליחה להפריך את גרסתו של שלג, באופן פשוט - על-פי איכוני מכשיר הטלפון של שלג, הוא בכלל לא היה היכן שטען שהתקיימו הפגישות, בשעה שטען שהתקיימו.

במהלך חקירתו הנגדית של עד המדינה התברר כי נתוני האיכון סותרים את עדותו בדבר הפגישה עם שטרום במשרדי ISP ביום 21.2, שלפי הנטען במהלכה הנחה אותו שטרום להעלות את שער מניית IDB במסחר. לפי הנתונים, באותו יום שטרום לא שהה במשרד.

השופטים התעכבו על שאל המהימנות של שלג.

השופטים ניל הנדל וג'ורג' קרא: "איך השקר של שלג לגבי הפגישה שהתקיימה או לא, השפיע על פסק הדין? מדובר כאן על פגישה שלא הייתה, ואולי זה מטה את הכף נגד עדותו של עד המדינה?"

עו"ד קורין: "העובדה שהוא סיפר על הפגישה הזו, הובילה אותנו לחשוב אולי שלג טעה אולי, הוא לא זכר נכון. כשהגיעו ממצאי האיכון, אמרנו שלא נלחם על זה, כי זו ראיה מדעית, אבל אנחנו לא נגיד שעד המדינה שיקר ומעבר לשאלה של הפגישה אם הייתה או לא הייתה, כל הפעילות של המסחר הייתה, ומדובר בפעילות שאושרה".

הנדל וקרא לא הרפו מהנקודה הזאת ושאלו את התובעת שוב: "איך זה משפיע על בית המשפט לקבוע את ממצאי המהימנות של עד המדינה כשיש לו עדות כזו, ואין אימרה האם הוא טעה או שיקר? ואיך זה משפיע על מהימנותו? אין דיון בעניין הזה על ידי בית המשפט המחוזי"; ועוד" קורין השיבה: "המסרונים זה שיח שמשתלב עם עדותו של עד המדינה שעמד לפני בית המשפט ונחקר חקירה ארוכה ביותר. בית המשפט מציין את התרשמותו שלו מעד המדינה וגם הנתונים האובייקטיבים שהיו שם - נתוני המסחר, המסרונים, היה שיח מוכוון מטר מווכן שער, וזה משתלב בעדות עד המדינה". 

עו"ד קורין הפנתה את בית המשפט למסרונים שהועברו בין דנקנר לויליגר, אותו שכנע דנקנר להשקיע. "היו מסרונים שהצליחו לשחזר מהפלאפון של ויליגר, והם כמעט כל התיק. דנקנר שולח לו SMS ואומר לו 'תודה על הבוקר'. איך דנקנר יודע על הבוקר? כי שטרום עדכן אותו. ואז שואל אותו, 'האם אתה יכול להגדיל דרך איתי?' (שטרום, מ' ש' ו-א' ל"ו). ויליגר אומר לו, 'הזמנו חמישה-שישה בהנפקה'. מה דנקנר אומר? 'הוא מבלף אותי. הוא לא הזמין'. מה ויליגר שואל? א'תה מעדיף שאני אקנה אותם בשוק?'. ויליפוד הוא ספק של שופרסל. שום דבר שם לא תמים. דנקנר עונה לו, 'אם אפשר, זה מאוד יעזור'. למה? למי יעזור? לשטרום? ויליגר עונה לו 'טוב'. ודנקנר משיב לו 'תודה אתה ענק'".

"מעשים אנטי-חברתיים"

בהמשך הדיון טען הפרקליט הנוסף מטעם המדינה, עו"ד יוני לבני, בנוגע לבקשת המדינה להחמיר את עונשי המאסר של דנקנר ושטרום: "עוצמת המעשים האנטי-חברתיים שנעשים על-ידי גוף כזה ועל-ידי מי שבכירי שוק ההון מקשיבים לו (נוחי דנקנר) - זו השפעה על כלל המסחר בשוק ההון, ואדם שהוא בעל שליטה ויודע את ההשפעה הגדולה שלו. במקום לפעול בדחילו וריחמו, הוא דורס ברגל גסה את השוק".

לגבי שטרום, טען עו"ד ליבני, החלק הארי של העבירות נעשו על-ידי שטרום ודנקנר בצוותא. "שטרום היה הגורם בלעדיו אין", טען הפרקליט והוסיף: "אנחנו לא מבקשים להגדיל את העונש בשנים רבות... הרטוריקה שנקט בית המשפט הייתה רטוריקה מאוד חמורה. ניתן הרבה דוגמאות למעשים ספציפיים, והיה מצופה שילווה לאמירות אלה עונש חמור.

"כל הזמן בית המשפט אומר שצריך להחמיר בענישה, אבל זה לא קורה. אנחנו חושבים שזה היה המקום להחמיר, ולא בגלל שאנחנו רודפים אחרי בן אדם כזה או אחר. בית המשפט קבע מתחמים מאוד נמוכים וקבע את רף הענישה ברף התחתון. בית המשפט עשה את כל מה שבית המשפט הכלכלי אומר לא לעשות". 

"עונש מאוד מקל"

עוד הוסיף עו"ד ליבני כי "מדובר בגיוס הון של 321 מיליון שקל. יגידו שזו הייתה הנפקת חברים... אבל איך הגענו לזה, כי דנקנר ניסה לפנות לכולם, ורק לאחר שניסיונותיו העלו חרס, הוא פנה לחבריו. וגם נזכור את הפגיעה החמורה באמון הציבור בשוק ההון, כי דווקא נוחי שאין אדם שלא יודע מי זה, עשה מה שעשה. ובוא נחשוב מה היה קורה אם המוסדיים היו משתכנעים וקונים בהנפקה".

השופט הנדל: "זו התגובה שלך לעניין הנזק?"

עו"ד לבני: "מי שלא מכר לפני שהפסיקה התרמית הפסיד כספים מאוד גדולים. למעשה כל מי שקנה בהנפקה. כי הוא חשב שהירידות הם נמוכות, ויומיים אחרי הייתה ירידה של 10%. הנזק משתכלל. חברותיי (הסנגוריות של דנקנר ושטרום) קצת זלזלו ואמרו 'נזק קונספטואלי'. אבל לא! זה נזק ממש רציני לשוק ההון, מעבר לאותם הפסדים קונקרטיים של אנשים...

"אם מדובר בהנפקת חברים, מדוע דנקנר הקיז דם בשבילה? היה כאן אינטרס ברור לשמר את השליטה של דנקנר. אנחנו יודעים שעבירות כלכליות הן עבירות רציונליות. זו לא סיטאוציה שקוראת פעם ב-100 שנים. סיטאוציה של בעיה בחברה קוראת חדשות לבקרים. אנו רוצים שאנשים יידעו שאל מול פעילות עבריינית כלכלית, עובר העבירה, בטרם יעבור אותה, יידע שיש תג מחיר לפעולה הזו".

השופט הנדל: "האם החלוקה נראית לך של העונש בין שטרום לדנקנר?" (על דנקנר הוטלו שנתיים מאסר בפועל ועל שטרום שנה).

עו"ד לבני: "אנחנו סבורים כי מדובר לגבי שניהם בעונש מאוד מקל... אנחנו חושבים שצריך להחמיר עם שני המערערים. גורם אחד מרכזי וגורם אחד שיזם פעולות. צריך לזכור ששטרום היה איש הביצוע הקונקרטי".

"הנפקת החברים" 

יו"ר קונצרן אי.די.בי לשעבר, נוחי דנקנר, ואיתי שטרום הורשעו ביולי אשתקד בהרצת מניות אי.די.בי החזקות ערב הנפקת החברה בפברואר 2012, שהייתה קריטית לצורך שיפור מצבה התזרימי החונק. כמו כן הורשעו השניים בעבירות דיווח והלבנת הון. גם החברות אי.די.בי של דנקנר וקלוז טריידינג של שטרום הורשעו בעבירות אלה.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע כי לקראת מועד הנפקה קשרו דנקנר ושטרום קשר, במסגרתו ביצע שטרום, לבקשתו של דנקנר, רכישות מסיביות של מניות אי.די.בי, אותן מכר מחוץ לבורסה, ושב לרכוש מניות חדשות. הכול - כך קבע כבוב - כדי להשפיע באופן בלתי חוקי ומעושה על שער המניה ערב ההנפקה, זאת בכדי להבטיח את הצלחתה. וההנפקה אכן עלתה יפה, ואי.די.בי גייסה באמצעותה 321 מיליון שקל.

לפי הכרעת הדין, לצורך ביצוע התוכנית הורה שטרום לסוחר בניירות ערך עדי שלג - שהיה זמן קצר קודם להנפקה שותפו של שטרום בחברת ISP והפך בהמשך לעד המדינה בפרשה - לרכוש באמצעות חשבונות ISP שבבעלות שטרום מניות של אי.די.בי החזקות. שלג, כך נפסק, פעל בהתאם להוראות של שטרום ורכש מניות עד לניצול מלוא מסגרת האשראי שהייתה קיימת בחשבונות ISP בבנק הבינלאומי.

דנקנר הורשע בעבירות על חוק ניירות ערך (תרמית מניות, הכנסת פרט מטעה בתשקיף והפרת חובת דיווח) ובעבירה על חוק איסור הלבנת הון, ונידון לשנתיים מאסר; ואילו שטרום נידון לשנת מאסר. השניים, כאמור, הגישו ערעור לבית המשפט העליון הן על ההרשעה והן על העונש. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988