המעבר לסליקה יומית: כרטיסי האשראי של הבנקים וכאל ירוויחו

המעבר מתשלום של פעמיים בחודש לבתי העסק לתשלום יומי יביא לכך שיווצר פער תזרימי בשוק כרטיסי האשראי בהיקף המוערך בכ-15 מיליארד שקל בחודש, מה שמייצר עלות מימון שנתית המוערכת בעשרות מיליוני שקלים • הבנקים יוכלו בקלות לספוג את הפער הזה, אך הכרטיסים החוץ-בנקאיים יתקשו להעניק את ההטבה הזו • ניתוח גלובס

חדווה בר / צילום: תמר מצפי
חדווה בר / צילום: תמר מצפי

אתמול הודיעה רשות ההגבלים העסקיים על החלטה דרמטית בעולם התשלומים: מעבר לסליקה יומית החל מיולי 2021.

כיום שיטת התשלום המרכזית בכרטיסי אשראי היא חיוב נדחה - הלקוח מחויב אחת לחודש בגין הוצאותיו. מדובר באשראי בממוצע ל-17 יום, כאשר מי שמסבסד אותו הוא בית העסק. ברשות ההגבלים ביקשו להפסיק את התופעה, ולחייב את חברות כרטיסי האשראי להעביר את התשלום בתוך יום לבתי העסק.

השאלה הגדולה היא מה יקרה ללקוח - האם הוא ימשיך לקבל מסגרת אשראי כזו בחינם ומי יממן אותה? כמה נקודות על השלכות המהלך של הרשות.

1. יתרון לכרטיסי האשראי הבנקאיים: המעבר מתשלום של פעמיים בחודש לבתי העסק לתשלום יומי, בעוד הלקוח מחויב אחת לחודש, יביא לכך שיווצר פער תזרימי בשוק כרטיסי האשראי בהיקף המוערך בכ-15 מיליארד שקל בחודש, מה שמייצר עלות מימון שנתית המוערכת בעשרות מיליוני שקלים.

לחברות כרטיסי האשראי בישראל הון עצמי של פחות מ-6.5 מיליארד שקל, לעומת הון של כ-100 מיליארד שקל לבנקים. הבנקים יוכלו בקלות לספוג את הפער שייווצר. אם ירצו, הם אף יעניקו את האשראי הזה בחינם ללקוחות, וסביר כי בשלב הראשון יעשו זאת, בכדי לשמר את השימוש שלהם בכרטיסי האשראי הבנקאיים.

התוצאה היא שייווצר יתרון ברור בכרטיסי האשראי הבנקאיים על פני החוץ-בנקאיים, שיתקשו להעניק את ההטבה הזו.

כיום הכרטיסים החוץ-בנקאיים מהווים 30% מהשוק. אחת המטרות בחוק שטרום היא שחלקם יוסיף ויצמח על חשבון הכרטיסים הבנקאיים. אלא שבמעבר לסליקה יומית, הבנקים שיודעים להיות אגרסיביים כשהם רוצים יציעו מוצר עדיף על פני הכרטיסים החוץ-בנקאיים. גם אם חברות כרטיסי האשראי יצליחו לשמור על שיטת החיוב הנדחה ללקוחותיהם, הדבר יגזול מהן משאבים, ויבוא על חשבון צמיחתם בפעילות האשראי הצרכני.

2. יתרון לכאל בכרטיסים החוץ-בנקאיים: כאמור לחברות כרטיסי האשראי יהיה קשה יותר להתמודד עם הפער בתזרים בכרטיסים החוץ-בנקאיים. אלא שגם כאן יש הבדל בין החברות - כאל ממשיכה להיות בבעלות בנק דיסקונט, ולכן תמשיך ליהנות ממקורות נזילות זולים מהבנק, ותוכל להרשות לעצמה לספוג את עלויות המימון הרבה יותר בקלות לעומת ישראכרט ולאומי קארד אחרי שאלו יופרדו מהבנקים. התוצאה היא שכאל תוכל להציע מועדוני אשראי חוץ-בנקאיים אטרקטיביים ורווחיים יותר לשותפיה.

כאל כבר עשתה קפיצת מדרגה משמעותית בתחום כשחברה אשתקד למועדון של שופרסל. יתרונה בתחום הנזילות צפוי לחזק אותה עוד יותר עם המעבר לסליקה יומית. 3. הפגיעה בפעילות הפקטורינג: חברות כרטיסי האשראי ייפגעו מהמעבר לסליקה יומית בצורה נוספת - פגיעה בפעילות הפקטורינג שלהן (ניכיון לבתי עסק). מדובר בפעילות המניבה לחברות בענף רווח של כ-25 מיליון שקל בשנה.

עם המעבר לסליקה יומית, חלק לא מבוטל מהפעילות הזו יתייתר, שכן בית העסק יקבל את התשלום לאחר יום ולא יצטרך את הקדמת התשלום. שחקן מרכזי נוסף בתחום זה הוא חברת גמא, אולם שם לפי הערכות צפויה פגיעה מינורית יחסית, שכן עיקר הפעילות של גמא היא בתחום העסקאות הגדולות המתבצעות במספר תשלומים - ובעסקאות אלו השוק לא עובר לסליקה יומית.

3. הפגיעה בפעילות הפקטורינג: חברות כרטיסי האשראי ייפגעו מהמעבר לסליקה יומית בצורה נוספת - פגיעה בפעילות הפקטורינג שלהן (ניכיון לבתי עסק). מדובר בפעילות המניבה לחברות בענף רווח של כ-25 מיליון שקל בשנה. 

עם המעבר לסליקה יומית, חלק לא מבוטל מהפעילות הזו יתייתר, שכן בית העסק יקבל את התשלום לאחר יום ולא יצטרך את הקדמת התשלום. שחקן מרכזי נוסף בתחום זה הוא חברת גמא, אולם שם לפי הערכות צפויה פגיעה מינורית יחסית, שכן עיקר הפעילות של גמא היא בתחום העסקאות הגדולות המתבצעות במספר תשלומים - ובעסקאות אלו השוק לא עובר לסליקה יומית. 

4. תגובת הנגד: הן בחברות כרטיסי האשראי והן בבנק ישראל לא אהבו את המהלך של רשות ההגבלים, בטענה שהוא יטלטל את השוק שממילא עומד בפני לא מעט זעזועים בעקבות רפורמת שטרום. בשני הגופים בוחנים כעת את תגובת הנגד. בענף כרטיסי האשראי בוחנים ברצינות עתירה לבית הדין להגבלים עסקיים כנגד ההחלטה. בבנק ישראל ציינו בעבר כי אם השוק יעבור לסליקה יומית, הם יבחנו מחדש את מתווה העמלה הצולבת (העמלה המהווה את מחיר הרצפה בעמלות הסליקה של בתי העסק).

ההערכות הן שבנק ישראל לא ימהר להודיע כעת על שינויים במתווה הפחתת העמלה הצולבת, אלא יעריך את המצב יותר קרוב למועד השינוי (בשנת 2021). פתיחה מחדש ובמיוחד העלאת העמלה, עלולה לגרום לביקורת ציבורית, ולכן נראה כי בנק ישראל והמפקחת על הבנקים חדוה בר, נוטים לדחות את ההחלטה. הבעיה בכך היא שהדבר מוסיף אי וודאות לשוק.

5. תשלום מיידי לכולם? הצעד של הרשות נועד לשפר את מצבם של בתי העסק. אולם ראוי לציין כי כלל לא בטוח כי כל בתי העסק אכן יקבלו את כספם יום לאחר העסקה. רשות ההגבלים קבעה כי מנפיק כרטיס האשראי יחויב להעביר את התשלום לסולק יום לאחר העסקה, אך היא לא חייבה את הסולק לבצע את ההעברה לבית העסק - הדבר יוסדר כחלק מההסכם הפרטני של הסולק מול בית העסק.

גורמים בענף התשלומים מעריכים כי בעסקאות בהן הלקוח לא מקבל את המוצר באופן מיידי כמו ברכישת ריהוט או מוצרי חשמל מסוימים, גם ההעברה לא תהיה מיידית, והסולק יותיר בידיו סכומים ככרית ביטחון למקרה בו העסקה בוטלה או הסחורה לא סופקה כנדרש.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988