עבירות מס: רוח גבית מביהמ"ש העליון להחמרה בענישה

שופט בית המשפט העליון ג'ורג' קרא דחה בשבוע שעבר (ה') בקשת רשות ערעור שהגיש עבריין המס דניאל אריאלי על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, שקבע כי יש להחמיר בעונש שגזרה עליו הערכאה הדיונית, וכי על אריאלי להישלח למאסר בפועל.

המשמעות המעשית: אריאלי יישלח לכלא ל-10 חודשים בפועל. זאת, חרף העונש המקל שהושת עליו בערכאה הדיונית, שהסתפקה בעונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות.

תזכורת: אריאלי הורשע בחודש יולי אשתקד על-ידי בית משפט השלום, יחד עם חברה אותה ניהל, בכך שבשנים 2006-2008 דרשה החברה (באמצעות אריאלי) במסגרת דוחותיה התקופתיים מס תשומות (מס ערך מוסף ששילם בעל עסק בגין רכישת שירותים או מוצרים שביצע עבור העסק). זאת, מבלי שהיו ברשות החברה חשבוניות מס כדין.

בית משפט השלום באשדוד (השופטת ש' חביב) קבע כי בפעולות אלה, החברה ואריאלי דאגו שלא כדין להקטנת סך המס שהיה עליהם לשלם לרשויות המס.

נוכח קביעתו זו, הורשעו אריאלי והחברה ב-115 עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך ו-21 עבירות של מסירת ידיעה כוזבת, המהוות עבירות לפי חוק מס ערך מוסף, כאשר הסכום הכולל של החשבוניות בהן הורשעו עמד על למעלה מ-2 מיליון שקל, וסך המס שנוכה שלא כדין עמד על 281,404 שקל במונחי קרן.

חרף העבירות הרבות שביצע אריאלי, בית משפט השלום גזר עליו עונש קל, כאשר סבר כי אין להורות על מאסר מאחורי סורג ובריח. בהתאם, בית משפט השלום הטיל על אריאלי 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות; 4 חודשי מאסר מותנה; וקנס בסך 10,000 שקל או 3 חודשי מאסר תחתיו. על החברה, שלא הייתה פעילה במועד גזר הדין, הוטל קנס סמלי בסך 18 שקל.

בית משפט השלום נימק את העונש המקל שגזר על אריאלי, בין היתר בכך שלאריאלי אין כל עבר פלילי, היותו אדם נורמטיבי וכן נסיבותיו המשפחתיות המורכבות של אריאלי. עוד ציין בית המשפט כי בהחלטתו נתן משקל גם לזמן הרב שחלף מאז ביצוע עבירות המס ולשיהוי בניהול ההליך שרובץ בעיקר לפתחו של בית המשפט ובמידת מה לפתחה של המדינה.

נוכח קלות העונש, החליטה המדינה לערער לבית המשפט המחוזי על קלות העונש.

בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופטים הנשיאה רויטל יפה-כ"ץ, סגן הנשיאה יורם צלקובניק וגילת שלו) קיבל את ערעורה של המדינה, תוך שהוא קובע כי נפלו מספר שגיאות בקביעת מתחם הענישה על-ידי הערכאה הדיונית, כגון מתן משקל יתר לשיהוי שבהגשת כתב האישום והתעלמות מכך שהעבירות בוצעו על-ידי אריאלי באופן שיטתי ורצוף, מספר רב של פעמים ובמשך 3 שנים.

בנסיבות אלה, קבע בית המשפט, יש כדי להשפיע לחומרה על מתחם העונש ההולם שיש לגזור על אריאלי, ומשכך אין להסתפק בעבודות שירות בלבד, ויש להטיל על אריאלי עונש מאסר בפועל.

לפיכך, המחוזי החליט להחמיר בעונשו של אריאלי ולגזור עליו 10 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 40,000 שקל.

פער הענישה בין הערכאות כשלעצמו אינו חריג באופן המצדיק מתן רשות ערעור

אריאלי, אשר לא השלים עם רוע גזר הדין ועם העובדה כי ייאלץ להיכנס לכלא, עתר לבית המשפט העליון בבקשה לביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי ולהותרת העונש של 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. בבקשתו טען אריאלי כי יש לקיים דיון ב"גלגול שלישי", שכן עניינו מעלה שאלה עקרונית באשר למשקל שיש לתת לשיקול של חלוף הזמן ולאפשרות לשכללו לצורך קביעת מתחם הענישה עצמו.

מנגד טענה המדינה, אשר הסתמכה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, כי הבקשה לא עומדת באמות-המידה למתן רשות ערעור.

עוד טענה המדינה כי העונש שהבית משפט השלום טיל על אריאלי הוא קל באופן שאינו מתקבל על הדעת, וכי אין ממש בטענתו כי פערי הענישה כשלעצמם חריגים באופן המצדיק מתן רשות ערעור.

מכל מקום, המדינה ציינה כי העונש שהושת על אריאלי נמצא ברף התחתון של מתחם הענישה ומקל ביחס לעבירות בהן הורשע אריאלי, ומשכך אין כל מקום להקלה נוספת בעונשו.

בקשת רשות הערעור על חומרת העונש הגיעה אל שופט העליון ג'ורג קרא, אשר חזר על הלכת חניון חיפה וקבע כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים חריגים בהם עולה שאלה בעלת חשיבות ציבורית או כללית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים או מקום בו קם חשש לאי-צדק מהותי או לעיוות דין.

בהתאם קבע השופט קרא כי טענותיו של אריאלי אינן עומדות באמות-מידה אלה, ומשכך דין בקשתו להידחות.

למעלה מן הצורך דן בית המשפט העליון בטענותיו של אריאלי ודחה אותם אחת אחת.

בין היתר קבע השופט קרא כי שיקול חלוף הזמן רלוונטי לקביעת העונש בתוך מתחם הענישה בלבד, ואין לו השלכה על קביעת מתחם הענישה עצמו. בנוסף קבע בית המשפט כי ככלל אין בהחמרת הענישה על-ידי ערכאת הערעור בכדי להקים עילה למתן רשות ערעור, כאשר רק במקרים מיוחדים בהם מתגלה סטייה קיצונית ממדיניות הענישה המקובלת בעבירות דומות, ייעתר בית המשפט לבקשה כאמור.

השופט קרא המשיך וקבע כי פערי ענישה בין הערכאה הדיונית לערכאת הערעור אינם מצדיקים כשלעצמם מתן רשות ערעור, ונדרש פער ענישה חריג במיוחד בכדי להצדיק את בחינת העונש הראוי על-ידי ערכאה נוספת. פער כזה, קבע קרא, לא מתקיים במקרה זה.

משכך הותיר בית המשפט את עונש המאסר בפועל על כנו, תוך שהוא מציין פעם נוספת כי אריאלי הורשע במספר רב של עבירות שבוצעו באופן שיטתי במשך כ-3 שנים, כשסך המס שנגרע מקופת המדינה עמד על כ-280,000 שקל.

בקביעתו כאמור עמד השופט קרא על חשיבות ההרתעה בעבירות מס חמורות, אשר איננה מתקיימת ללא עונש מאסר בפועל בצידה. בהתאם ציין קרא כי אין לתת לחלוף הזמן משקל מכריע באופן הפוטר את אריאלי מעונש מאסר מאחורי סורג ובריח, כאשר בית המשפט מציין כי שיקול זה בא לידי ביטוי בעונש שהוטל על אריאלי על-ידי בית המשפט המחוזי.

בהקשר זה נציין כי בקרוב ייאלץ השופט קרא להביע את עמדתו בערעור שהוגש על-ידי בעל השליטה באי.די.בי לשעבר נוחי דנקנר ואיש שוק ההון לשעבר איתי שטרום, אשר הורשעו בהרצת מניות על-ידי שופט בית המשפט המחוזי ובין השאר ערערו על חומרת עונש המאסר שהושת עליהם.

יהיה מעניין לראות האם מדובר במגמה של החמרה כללית בענישה כלכלית או סנונית אחת שאינה מבשרת את בוא האביב.