המדינה עולה מדרגה במלחמה באתרי שירותי המין

פגיעה ישירה בצינור הפרסום המרכזי של תעשיית המין בישראל: מחלקת הסייבר בפרקליטות הגישה באחרונה 10 בקשות לחייב ספקיות שירות ואחסון אינטרנט, להסיר או להגביל גישה לאתרים המפרסמים שירותי זנות - והיד עוד נטויה • בינתיים, בתי המשפט נתנו 8 צווי חסימה נגד אתרים שונים

אתרים למבוגרים בלבד / שאטרסטוק
אתרים למבוגרים בלבד / שאטרסטוק

תעשיית הזנות בישראל מגלגלת על-פי הערכות של גורמי האכיפה כ-1.3 מיליארד שקל בשנה. לפי נתוני "הסקר הלאומי על הזנות" של משרד הרווחה והמשרד לביטחון פנים, רשת האינטרנט היא ספק המידע המרכזי לשירותי מין. מהסקר, שפורסם ב-2015, עולה כי בשנת 2014 פעלו בישראל 670 אתרי מין בעברית, המיועדים למבוגרים בלבד.

בחיפוש של שירותי זנות על-ידי 50 מילות חיפוש, עלו 2,067 אתרים (אתרי מין ואחרים) הכוללים תמונות ארוטיות של נשים או גברים המביעים עניין ביחסים מיניים עם אחרים, או הפניה או פרסום גורמים המספקים שירותי מין.

בסקר נכתב, כי "ממצאים אלה מרמזים על השינויים שחלים בתעשיית המין בישראל. אם בעבר תעשיית המין הייתה עולם תחתון המוגן על-ידי 'שומרי-סף' וסרסורים, הרי לאחרונה היא הופכת ל'ענף עסקי' המופעל על-ידי גורמים שונים המפעילים אתרי מין באינטרנט. תעשייה זו אינה מתוחמת ומוגבלת לגבולות המדינה, אלא פועלת בזירה הבינלאומית, מה שמחייב את קובעי המדיניות להתמודד עם הסוגיה לא רק ברמת המדינה, אלא גם ברמה הבינלאומית".

על הרקע הזה, ועל רקע המאבק הכולל והמשולב - כלכלי, פלילי ומינהלי - שמנהלות רשויות האכיפה נגד תעשיית הזנות בישראל, סימנה לאחרונה המדינה גם את רשת האינטרנט כזירת המאבק הבאה; והחלה לתקוף שם את ספקי שירותי הזנות והמפרסמים.

בעקבות זאת, הגישה מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה שורה של בקשות בחודשים האחרונים לחייב ספקיות שירות ואחסון אינטרנט, להסיר או להגביל גישה לאתרים מפירי חוק. השאלות שהמאבק הזה מעלות לא פשוטות, ובהן - האם מדובר במלחמה אבודה, אשר במסגרתה המדינה תרדוף אחר צללים, ולא תצליח לאתר את מפעילי ובעלי האתרים? האם על כל אתר שייסגר ייפתח אתר חדש? ועוד.

השופט ציון קאפח מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, החתום על ההחלטה הראשונה והתקדימית, למתן צו הגבלה נגד אתר האינטרנט sex777.net המפרסם שירותי זנות, ציין בהחלטתו כי "יש להודות כי לאור טבעה של רשת האינטרנט, ובכלל כך הקלות שבה ניתן להקים אתרי אינטרנט חדשים, לשנות את מיקומם, או לעקוף את המגבלות הטכניות, אף אחד מן האמצעים שנזכרו אינו אמצעי חסימה הרמטי המבטיח את השגת המטרה שבהפעלתו, בבחינה 'פושט צורה ולובש צורה'".

עם זאת, קבע השופט קאפח, כי אין בכך הצדקה ל"הרמת ידיים" מצד רשויות אכיפת החוק, ועליהן לעמוד באופן נחוש מול אותם אתרים מפירים, ו"לעשות ככל שלאל ידם על-מנת להקשות על הפעילות העבריינית המבוצעת ברשת, ולצמצם את החשיפה אליה".

עד כה, מתוך 10 בקשות שהגישה הפרקליטות, נתן בית המשפט 8 צווים שהורו לספקיות האינטרנט להסיר או להגביל הגישה לאתרי אינטרנט שונים, אשר מפרסמים שירותי זנות לקהל הישראלי.

פעילות משותפת של גורמי האכיפה

במחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה מעריכים, כי אתרי האינטרנט, שלגביהם הוגשו הבקשות כעת, הם בעלי תפוצה רחבה יחסית, והצטברו רבבות ולעיתים אף מאות-אלפי כניסות לכל אחד מהאתרים האלה. במסגרת הבקשות - לחסימת האתרים - מגוללת המדינה את תמונת המצב העגומה והנרחבת בנוגע לפרסום ולהצעת שירותי זנות באינטרנט.

בין היתר, מציינת הפרקליטות בבקשות, כי אתרי האינטרנט שבהם מדובר פונים לקהל יעד ישראלי. במרבית האתרים התוכן כתוב בעברית ו"שירותי" הזנות מוצעים בישראל, ואילו באתרים אחרים הטקסט באנגלית, אולם מספר הטלפון ליצירת קשר להזמנת שירותי הזנות - הוא טלפון ישראלי, והשירותים מוצעים בישראל.

הפרקליטות הצהירה עוד בבקשות, כי החלק הארי של כל אחד מאתרי האינטרנט, שחסימתם התבקשה, הוא פרסום שירותי זנות, וכי התוכן הנוסף, שאינו פרסום שירותי זנות, נוגע לפורנוגרפיה, למאמרים בנושא זנות וכדומה. חלק מהאתרים מאוחסנים בשרתי אירוח בישראל, ובעניינם הבקשה היא להסרת אתר האינטרנט. אולם רבים מהאתרים האמורים מאוחסנים בשרתים זרים, ולכן הבקשה בנוגע אליהם היא להגבלת גישה, באמצעות ספקיות הגישה לאינטרנט בישראל, שכן לא ניתן לחייב את הסרת האתרים עצמם בישראל.

הגשת הבקשות כעת התאפשרה בזכות פעולה משותפת לפרקליטות ולמשטרה, לצורך איסוף מידע על אתרי אינטרנט המציעים שירותי זנות בישראל. הפעילות מרוכזת תחת ניהולו של מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, ד"ר חיים ויסמונסקי, אשר מבהיר כי זו רק ההתחלה. לדבריו, "בימים אלה שוקדים במחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה על בקשות נוספות לפי "חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט".

הגשת הבקשות התאפשרה בעקבות שינוי חקיקה שנכנס לתוקף לפני כחמישה חודשים, אשר מאפשר לבית המשפט להורות לספקיות האינטרנט בישראל, למנוע את האפשרות של איתור אתר מסוים, להגביל את הגישה לאתר מסוים, או להסיר את האתר אם השרת שעליו מאוחסן האתר ממוקם בישראל, ונמצא בשליטת גורם המצוי בישראל.

על-פי החוק, שופט מחוזי שנשיא בית המשפט הסמיכו לכך, יכול לבקשת התביעה לתת צו כאמור נגד אתר אינטרנט מפר חוק, אם שוכנע כי התקיים אחד התנאים המנויים בחוק (ראו מסגרת). הצו יכול להינתן גם ללא נוכחות הבעלים או המפעיל של האתר המפר, אם התביעה לא הצליחה לאתרם בשקידה סבירה. החוק אף מאפשר הטלת עונש מאסר של עד שנתיים, על ספקיות שירות ואחסון אינטרנט שלא ימלאו אחר הוראות הצווים.

עד כה, כאמור, הגישה הפרקליטות 10 בקשות העוסקות כולן באתרים המפרסמים שירותי זנות לקהל הישראלי. אך בכוונתה להרחיב בקרוב את הפעילות לתחומים נוספים, לרבות תוכן פדופילי, מכירת סמים מסוכנים, ארגון הימורים, ואתרים של ארגוני טרור.

ד"ר גרשון גונטובניק, שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ציין בהחלטתו לאשר את מתן הצווים, כי האתרים פוגעים "פגיעה רבה וחמורה" באינטרס החברתי, וכי "עבירות בתחום הזנות משקפות פסול פלילי ומוסרי, וגם עצם הפרסום הוא משפיל, מבזה, וממסחר את גופן של הנשים המתועדות בו".

החוק החדש מאפשר להגיש בקשה למתן צווים, גם בלי שגורמי התביעה הגיעו למפעילי או לבעלי האתרים, שבמקרים רבים מצליחים להסוות את זהותם ולהרחיק מעצמם את שובל הראיות הדיגיטליות. זאת, באמצעות שימוש באמצעים ממוחשבים מתוחכמים. ואכן, הפרקליטות מוצאת את עצמה באפלה פעם אחר פעם בכל הנוגע לבעלים או למפעיל של אתר האינטרנט. במרבית - אם לא בכל - המקרים, זהות הבעלים או המפעילים של אתרי האינטרנט המציעים שירותי מין, אינה ידועה. לדיונים שהתקיימו בבקשות שהגישה הפרקליטות, לא התייצבו כצפוי מפעילי אתרי האינטרנט שמפרסמים שירותי זנות. מי שכן התייצב על-מנת לייצג את האינטרס הציבורי בהיבטים שונים הנוגעים לרשת האינטרנט, היה יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי.

בהחלטה, בעניין חסימת אתר sex777.net, ציין השופט המחוזי קפאח כי "המטרה שאליה בתי המשפט וגורמי האכיפה לחתור, היא כי האתרים החדשים שיוקמו חלף אלה שנחסמו, יטופלו אף הם ביעילות ובמהירות יחסית. שיטות חסימה אשר יתגלו כלא אפקטיביות - יוחלפו באחרות. מפעילי אתרי הפשיעה, לא יוכלו עוד להציע את מרכולתם העבריינית לכל דורש, אלא יצטרכו להיאבק באופן מתמיד, על-מנת להמשיך ולהחזיק את אתריהם ברשת, ולהשקיע כספים ומאמצים במיתוגם ובפרסומם מחדש".

עוד כותב קאפח בהחלטתו התקדימית כי "עבור משתמשי הקצה, הפעילות העבריינית לא תהיה עוד נגישה כל-כך, וצריכת שירותי זנות או ביצוע עבירות סמים לא תהיה במרחק הקשה אחת במקלדת, משל היה מדובר בהזמנת משלוח תמים הביתה, בעודם ישובים על הספה".

התנאים למתן צו נגד מפעילי אתרים

מתי ניתן לחסום אתר אינטרנט

● הגבלת הגישה לאתר האינטרנט חיונית למניעת המשך ביצוע העבירה, באמצעות פעילות האתר

● הגבלת הגישה לאתר האינטרנט חיונית למניעת היחשפות של המשתמש בישראל לפעילות המהווה עבירה, ויש לפעילות האתר זיקה לישראל

● אתר האינטרנט הוא של ארגון טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, והגבלת הגישה חיונית למניעת המשך הפעילות באמצעות האתר

מה השופט צריך להביא בחשבון

● מידת הפגיעה בציבור כתוצאה מהמשך פעילות אתר האינטרנט, והזיקה של האתר לישראל

● מידת הפגיעה בגישה של הציבור למידע באמצעות האינטרנט

● הסיכון לפגיעה בתוכן אחר שאינו קשור לביצוע העבירה, בין שבאותו אתר אינטרנט ובין שבאתר אינטרנט אחר

● מידת הפגיעה בספקי גישה לאינטרנט

● מידת הפגיעה בפרטיות של משתמשי האינטרנט

● אם באתר מתבצעת גם פעילות חוקית, הצו יורה כי הגבלת הגישה והאיתור או ההסרה, יהיו רק לגבי החלק באתר המשמש לביצוע העבירה

"צווי חסימה והגבלה נגד האתרים לא יפתרו את הבעיה"

האם המדינה עושה לעצמה חיים קלים בכל הקשור לסגירת אתרי אינטרנט המציעים ומפרסמים שירותי זנות? האם העובדה שניתן להוציא צווי חסימה לאתרים, גם ללא התייצבות של בעלי ומפעילי האתרים, פוגעת בזכותם להליך הוגן? מנכ"ל איגוד האינטרנט, יורם הכהן, מוטרד מהשאלות הללו. לטענתו, ניתן לראות את הבעייתיות במצב הקיים במסגרת אחת הבקשות שהגישה הפרקליטות, שבה ביקשה להסיר אתר המאוחסן על שרתים של ספק השירות, ובית המשפט נתן את הצו המבוקש להסרתו.

לשיטתו של הכהן, במקרה הזה ניתן היה להגיע למפעילי האתר באמצעות חקירה פשוטה יחסית של גורמים הנמצאים בישראל: "צו ההסרה הוא מוזר, כי המפעיל הרי משלם לספק על ה'הוסטינג' של האתר בשרתים שלהם, והמדינה לא עשתה את המאמץ לפנות לספק, ולברר מי הגורם שמשלם. נותנים צו הסרה, אז המפעיל כנראה כבר עוסק בלהעביר את האתר לשרת בחו"ל. זה לא פותר את הבעיה, ואנחנו טוענים שצריך להיכנס למהלך הזה רק כאשר מגיעים למסקנה שלא ניתן להגיע לעבריין".

השופט גרשון גונטובניק שדן באותה בקשה, ערך בחינה מקיפה של השאלה - האם עמדה הפרקליטות בדרישת "השקידה הסבירה" שחלה על גורמי אכיפת החוק, להשקיע באיתור הבעלים או המפעיל של האתר, בטרם יתקיים הדיון בבקשה למתן הצו שלא בנוכחותם.

גונטובניק קבע כי אחד המבחנים לבחינת מידת השקידה הנדרשת, הוא מאפייניו של האתר העומד על הפרק, במובן שככל שהאתר מוקדש כולו למלאכת הפרת החוק, מתחזקת ההנחה שבעליו ומפעילו לא ישתפו פעולה עם ההליך: "במצב דברים כזה נראה שקיימת הסתברות גבוהה מאוד, שבעלי האתר או מפעילו לא יבואו לדיון, ומכל מקום לא ישיבו לפניות הפרקליטות אליהם".

לדבריו, "הערכה זו משליכה כמובן על היקף המאמצים הנדרש לשם איתורם. בנסיבות אלה, די בכך שנעשתה פנייה לבעלי האתר ולמפעילו, שיש בה כדי להודיע באופן ממשי על קיומו של ההליך בפועל". בסופו של דבר, החליט גונטובניק כי הפרקליטות "יצאה ידי חובתה" בעניין זה של דרישת "השקידה הסבירה", באמצעות שליחת הודעה על הדיון שנקבע לתיבת הדוא"ל של האתר בלבד. גונטובניק התייחס בהחלטתו לחשש שהציג הכהן, בדבר הצורך להשתמש בכלי אכיפה נוספים, וכתב כי הוא "מקווה ומשוכנע שדבריו של הכהן יילקחו בחשבון על-ידי הגורמים הרלוונטיים, שהסמכות לאכיפה מצויה בידיהם". אך גונטובניק הוסיף, שאין בדרישה זו בכדי להשפיע על הכרעתו בבקשות שהונחו לפניו, שכן "המחוקק לא קבע כי 'השקידה הסבירה' מחייבת לנסות ולתפוס את מפעילי האתרים ואת בעליהם. שקידה זו עניינה ביידוע על אודות הבקשה. בשקידה זו, עמדה המבקשת (הפרקליטות, ב' ש'). והצורך להקדיש מאמצים נוספים בתפיסת בעלי האתרים ומפעיליהם מסור לשיקול דעתה, ואינו תנאי הכרחי להיענות לבקשתה".

ד"ר חיים ויסמונסקי, מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, התייחס לחששות שהציג הכהן, ומסר ל"גלובס": "אנו דוחים את הטענות. הגבלת גישה לאתרי אינטרנט הכוללים פעילות בלתי חוקית, היא חלק מאסטרטגיית אכיפה משלימה שפותחה בפרקליטות המדינה, שעיקרה הפסקת המשך ביצוע העבירה, לצד הפעילות הרגילה של איתור, חקירה והעמדה לדין. צמצום החשיפה לפרסומי הזנות באינטרנט הוא צעד הכרחי כחלק מהמאבק בתופעת הזנות ובמעגל הפשיעה הסובב אותה.

"חשוב לציין כי בשל מאפייני המרחב המקוון, שהוא בינלאומי, מבוזר, מוצפן, מאפשר אנונימיות ועוד - לעיתים החקירה הפלילית היא מאומצת מאוד, ועד למימושה, הכרחי לפעול גם בדרך של צמצום חשיפה לתוכן בלתי חוקי, כפי שנעשה במסגרת הבקשות להגבלת גישה שהוגשו לבית המשפט, ושעוד יוגשו בהמשך".

תמונה עגומה של סחר בנשים

בבקשות שהגישה הפרקליטות לסגירתם או חסימת של אתרי האינטרנט "העברייניים" מתארת הפרקליטות את השירותים המוצעים על-ידי האתרים ומשרטטת תמונה עגומה של סחר בנשים ושירותים שהשתיקה יפה להם.

מהמידע ניתן להבין בקלות אלו אתרים בדיוק נמצאים על המוקד. בין היתר, באחת הבקשות צוין כי על-פי בדיקתה של הפרקליטות, ועל-פי מידע שנאסף על-ידי המשטרה בנוגע לתכניו של האתר www.escolady.com, עם הכניסה לאתר, מוצגות בפני הגולש עשרות כרטיסיות של "נערי ליווי" ו"נערות ליווי" תחת כינויים כמו "מאיה המדליקה", "בחורה חמה מארחת", "ליאן - דוגמנית", "מילי 400", "בתל אביב מהמם וגברי" ו-"יפהפיות עם ראש פתוח".

כל כרטיסיה של "נער ליווי" או "נערת ליווי" כוללת פרטים חיצוניים על-אודות אותו אדם, כגון: גיל, גובה, גודל החזה, צבע העיניים, מבנה הגוף, מוצא, השפות שאותן דוברת ומחיר השירות פר שעה.

בחלק אחר באתר האינטרנט, ניתן לבחור את נערות הליווי על-פי קטגוריה, למשל: "נערות ליווי בלונדיניות", "נערות ליווי שטניות", "ישראליות" ועוד.

בבקשה אחרת מציינת הפרקליטות כי הדף הראשי נפתח בכותרת "ברוכים הבאים לאתר סקס 777 - פורטל שירותי הליווי הגדול בישראל" ובו מוצעות אפשרויות הליווי ושירותי המין שהאתר מציע.

עוד נכתב בדף הכניסה לאתר כך: "באתר תמצאו מגוון עשיר ורחב של מודעות ופרסומי סקס הכוללים: נערות ליווי להזמנה לביתך/מלון, דירות דיסקרטיות להשכרה, איתור עיסוי אירוטי באזורך ומציאת שירותי סקס לווי בכול רחבי ארץ ישראל".

לאחר הכניסה לאתר האינטרנט נפרשות בפני הגולש עשרות כרטיסיות של נערות ליווי המלוות בתמונות ומספרי הטלפון שלהן, וכן כרטיסיות המובילות לאתרים נוספים המציעים שירותי ליווי. לאחר לחיצה על "כרטיסיית" נערת הליווי, מופיעה תמונה של ה"נערה", פירוט על-אודות מראה החיצוני (גיל, גודל חזה, צבע העיניים ומבנה הגוף), האזורים שבהם היא עובדת וכן השירותים המוצעים על-ידה.

חתימת השופט זויפה

לאחר הדיונים שהתקיימו ומתן הצווים קרו כמה דברים שמלמדים על המלחמה, הלא כשרה ואף פלילית כפי הנראה, של בעלי האתרים בצווים שהוצאו נגדם: הם "שינו מיקום" ברשת ואחד מהם, ככל הנראה, אף זייף מסמך שנחזה להיות מסמך מטעם שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ציון קפאח, ה"מבטל" לכאורה את הצו שניתן נגד האתר.

ל"גלובס" נודע כי נפתחה חקירה בנושא. ממידע שהגיע לידי "גלובס" עולה כי בפרקליטות, גילו כי במקרה של שניים מתוך שלושה אתרים שהתארחו בשרתי אירוח ישראליים, לאחר מסירת הצווים לביצוע על-ידי ספקיות שירותי האירוח, מנהלי האתרים העתיקו את האתרים לשרתי אירוח זרים. בפרקליטות לא ויתרו והגישו בקשות לשינוי הסעד - מהסרת האתרים להגבלת גישה אליהם.

עוד התברר לפרקליטות לפני מספר ימים כי נשלחה הודעה מזויפת, כביכול בשמו של השופט ציון קאפח מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, המשעה את החלטתו להגבלת גישה לאחד מאתרי האינטרנט שפרסמו שירותי זנות. לאחר שספקיות הגישה לאינטרנט שהצטוו לחסום גישה אל האתר הודיעו על כך לפרקליטות, פנו נציגי מחלקת הסייבר בפרקליטות למשטרה בתלונה בדבר זיוף החלטה שיפוטית, והעניין מצוי בחקירה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988