הנקראות ביותר

ורדה אלשיך: "זו תחילת הסוף של שלטון החוק והדמוקרטיה"

פרשת שיפוץ הפרוטוקול: "פעלתי ביושרה, ולכן ממש לא הזיז לי" ● הפרישה הדרמטית: "לא מתגעגעת לשפיטה" ● האמירות של אפי נוה: "בריונות לשונית" ● הטענות ביחס לשלמה נס: "זה הצחיק אותי" ● והקריירה החדשה כדירקטורית: "יודעים שאתי אי-אפשר לגנוב סוסים" ● שופטת הפירוקים בדימוס ורדה אלשיך בראיון תקיף

ורדה אלשיך / צילום: אריאל ירוזולימסקי
ורדה אלשיך / צילום: אריאל ירוזולימסקי

ורדה אלשיך, שופטת הפירוקים המפורסמת, לא מתקנאת ביורש שלה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין. ארבע שנים וחצי חלפו מאז פרישתה, ובפרק הזמן הזה נחתו על שולחנו של האחרון התיקים הכי מתוקשרים וחשובים בכלכלה הישראלית של העת האחרונה: בזק, פישמן ואי.די.בי הם העיקריים. ובכל זאת, אלשיך טוענת שהיא "ממש לא מתגעגעת לשפיטה".

כמו כל השופטים בדימוס, היום היא מחלקת את זמנה בין גישורים ובוררויות ומתן חוות-דעת. בין לבין, היא גם משמשת כדירקטורית בכלל החזקות, מה שמונע ממנה לשבת גם בדירקטוריונים של בנקים בגלל חוק הריכוזיות.

שאלת תפקודם של הדירקטורים שעלתה לאחרונה לסדר היום הציבורי נוכח פרשת בזק וקריסת טבע, הגיעה לשיא בשבוע שעבר, כשפרופ' חיים לוי, דירקטור בבנק לאומי, עזב את הדירקטוריון תוך טענות קשות כלפי איכות הממשל התאגידי שם. בראיון שהעניק בשבוע שעבר לגלובס, תקף לוי את הממשל התאגידי וטען שהוא "רקוב". אלשיך לא מסכימה: "בואי תראי יום בחיים של דירקטורית", היא אומרת. "אני חברה בדירקטוריון ובשלוש ועדות שונות, אין מצב שאני באה לישיבה ולא קוראת את החומר לפני. אני לא יכולה להיות אחראית לזה שאחרים יקראו, אבל לא נכון לעשות הכללות. אני מצטערת שדירקטור שישב כל-כך הרבה שנים, לא היה לו האומץ לומר את הדברים בזמן אמת, הגם שהבנתי שלדבריו כן אמר. היום, כשמזמינים אותי לטלוויזיה בכוונה שאלכלך על מערכת המשפט, בחיים לא תשמעי אותי עושה את זה. מה שהיה לי להגיד, אמרתי בפנים ובזמן אמת. ראית שהממשל התאגידי בבנק רקוב? למה לא קמת ועשית מעשה?

"דירקטור צריך להכיר את החומר, לא להתבייש לשאול שאלות. יש כאלה שמתביישים לשאול. גם היום, אם עולה מושג שאני לא מבינה, אני שואלת שאלות, בלי להתבייש. להגיד שהשכר מפתה? אם דירקטור מקבל שכר על ישיבה שנמשכת בממוצע ארבע-חמש שעות, כשלפני זה הוא צריך עוד ארבע-חמש שעות להתכונן, אז משתלם יותר לעשות גישור או בוררות מאשר לשבת בדירקטוריון".

פרופ’ חיים לוי / איור: גיל ג'יבלי

מה לגבי הטענה של לוי, שדירקטורים לא פוחדים מאחריות כי החברה מממנת להם ביטוח אחריות מקצועית?

"אנשים טועים לחשוב שבגלל הביטוח המקצועי הדירקטורים יכולים להרשות לעצמם עצימת עיניים, או פעילות תוך ניגוד עניינים או מרמה, שזה עניין אחר, אבל מי שמחפש עקרבים מתחת לשטיח, גם ימצא. מי שלא עושה כלום לא יכול לטעות".

אז איך את מסבירה אם כן את כל הכשלים שאירעו בחברות? איפה היו הדירקטוריונים שלהן?

"יש מקרים שאין לי תשובה עליהם, גם בגלל שאני לא מכירה את העובדות. או שלא בדקו, או שנרדמו בשמירה, שזה גם יכול לקרות. אני לא באה ואומרת שהכול נקי והכול נפלא והכול חף מטעויות. אני יכולה לדבר ממה שראיתי בקריירה שלי, מתיקים שהתנהלו בפניי לגבי פעולות דירקטוריונים. זה שמשתלחים ישר בדירקטוריון והוא מי שאשם וצריך לתת את הדין, אז זה הרחוב אומר, אבל זה לא בהכרח כך, ולכן יש בית משפט שיבדוק ויכריע. לפחות בשני דירקטוריונים לא רצו אותי, כי מישהו אמר: אני לא צריך את ורדה אלשיך שתשמור לי על הידיים. יודעים שאיתי אי-אפשר 'לגנוב סוסים'. אני מאוד גאה בזה".

משל חיסון השפעת

לאורך שנות כהונתה, נודעה אלשיך כשופטת ברזל, שעורכי הדין, בפרט אלה הצעירים, חששו ממנה. היא שלטה ביד רמה על תחום חדלות הפירעון ותיקי הפירוק הגדולים ביותר, ובראשם תיק הפירוק של קלאב מרקט, כמו גם הסדרי חוב של חברות רבות, ובראשן אפריקה ישראל.

במהלך כהונתה הושמעו כלפיה טענות, כאילו יש קבוצת עורכי דין המועדפים עליה, והם אלה שזוכים בליטרת הבשר של הפירוקים, כמינויים מטעמה לכונסים, מפרקים, מנהלים מיוחדים ונאמנים. בראש אלה היה עו"ד ורו"ח שלמה נס. נס עצמו, בראיון שנתן ל-G לפני כמה שנים, אמר בהתייחסו לעניין זה: "מעולם לא קיבלתי מהשופטת אלשיך אף מינוי ביוזמתה. תמיד המינויים היו לבקשת הנושים או החברות".

מה את אומרת על הטענות כלפייך בעניין עו"ד נס?

"זה כל-כך הצחיק אותי. מאיפה זה נפל? לא היה לי איתו שום קשר. מיוזמתי מיניתי אותו אולי פעם אחת כשהוא היה באולם והציעו את השם שלו, אז מיניתי אותו. זה נכון שמצטיירת (בנושא מינוי המפרקים) תמונה של 'משפחה סגורה'. מה שלא לוקחים בחשבון, שכל הרעש הגדול הוא תמיד סביב תיקים גדולים ומסובכים. כשאת הולכת לקבל חיסון נגד שפעת, לא אכפת לך מי יעשה לך את זה, כי זה דורש ידע אלמנטרי, אבל כשאת הולכת לעשות ניתוח של החלפת מפרק ירך, את רוצה לדעת שאת נמצאת בידיים הכי טובות. בנושא פירוקים, כינוסים, הקפאות הליכים - צריך ידע שלומדים אותו במשך שנים רבות, לא ביום ולא ביומיים, ולכן זה נראה שיש מינויים חוזרים. זאת ועוד: את המינויים מבקש מי שמגיש את הבקשה, וזו זכותו להחליט שהוא רוצה שמי שיטפל בו יהיה הטוב ביותר, ולא תמיד ממנים את בא כוח החברה. הרבה פעמים ביקשו בכלל מישהו אחר".

למשל?

"אני לא רוצה לחלק ציונים, אבל יש תיקים שבהם מתמנים בעלי תפקיד לא מנוסים, וחבל, כי בסופו של דבר, אנשים לא מבינים שהצעקות שלהם מונעות השאת תשואה יותר גבוהה לנושים. זה לא נכון שבעלי התפקיד עושים הכול רק כדי להשיא את שכר הטרחה שלהם. אני לא רואה סיבה למנוע מינוי רואה חשבון מסוים, כשיש בקשה למנות אותו, ובפרט כשהבעיה היא חשבונאית. יכולים לומר שלעורך דין מסוים יש יותר מינויים, מה לעשות שזה תחום ההתמחות שלו? מישהו פעם ספר כמה תיקי נזיקין מתנהלים אצל עורכי הדין הוותיקים בתחום הנזיקין לעומת עורכי דין צעירים? זו הקנאה מדברת מגרונם - כשיש 60 אלף עורכי דין, ברור שיש כל מיני קולות".

עו”ד שלמה נס / איור: גיל ג'יבלי

"לא מהטיפוסים ששותקים"

פרישתה משפיטה, כמה חודשים בטרם הגיעה לגיל פרישה, התרחשה כשנתיים לאחר מעורבותה בפרשה שזכתה לכינוי "פרשת הפרוטוקול המשופץ". מדובר בתלונה שהוגשה נגדה לנציבות תלונות השופטים, על כך ש"שיפצה" פרוטוקול של בית משפט, לצורך תלונה שהגישה נגד עורך דין שהופיע בפניה, באופן שהעצים את תיאור התנהלותו של עורך הדין. נציב תלונות הציבור נגד שופטים דאז, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, קבע כי אלשיך ביצעה תיקונים בפרוטוקול לאחר סיום הדיון בפניה בלי ליידע את הצדדים. בעקבות ההחלטה, נשיא בית המשפט העליון דאז, אשר גרוניס, ושר המשפטים דאז, יעקב נאמן ז"ל, החליטו לרשום נזיפה בתיקה האישי של אלשיך.

כשפרשה, כשנה וחצי לאחר אותה החלטה, הודיעה בדרמטיות: "החלטתי שלא החוק, לא העיתונות ולא לשכת עורכי הדין יקבעו את מועד הפרישה שלי - אעשה זאת בדרכי, לפי רצוני, והחלטתי בעיתוי שאבחר".

איך הרגשת באותה תקופה?

"הרגשתי טוב מאוד. הסתכלתי בראי וידעתי שפעלתי ביושרה, ולכן ממש לא הזיז לי. אני יכולה להגיד לך שכל התקופה שתקתי, ומי שמכיר אותי יודע שאני לא מהטיפוסים ששותקים. לא רציתי לרדת לזירת הבוץ הזו. אני רק יכולה לומר לך שפרוטוקולים בעליון יוצאים כשכתוב עליהם: 'הפרוטוקול כפוף לשינויים ועריכה'. אז שם זה בסדר. ואידך זיל גמור".

נציב תלונות הציבור ביקר אותך.

"בטח שהייתה לו ביקורת, כי הוא לא הבין איך פועלת השיטה של המחשב, של הפרוטוקולים, והוא לא טרח ללמוד אותה. הוא סירב ללמוד את הנושא כמו שצריך, וזה היה צריך להטריד אותו, שהוא כותב דברים קשים על נושא ובנושא שאיננו מבין בו.

"היום כשאני מסתכלת, בדיעבד זה הטריד יותר את החברים שלי סביבי מאשר אותי. מי שמכיר אותי יודע בדיוק מה היושרה שלי, מכיר את הפלוסים שלי והמינוסים שלי, ובחיים לא היית מוצאת מישהו שיגיד עליי שאני לא ישרה, וזה שיגע את החברים שלי. כשהאירוע קרה, קיבלתי סדר גודל של 120 מיילים ואיזה 100 הודעות SMS, של תמיכה בי". השופט בדימוס גולדברג לא הגיב עד סגירת הגיליון.

מי שהוביל אז את המאבק נגד אלשיך היה עו"ד אפי נוה, כיום יו"ר לשכת עורכי הדין ואז יו"ר מחוז תל-אביב של הלשכה. נוה, שאף הגיש את התלונה בשם עורך הדין נשוא הפרשה, רפי ארגז, דרש כי יינקטו כנגד אלשיך הליכים משמעתיים, והתבטא כי אלשיך "לא יכולה להישאר יום נוסף בתפקידה". אותו נוה עורר סערה בשבוע שעבר, כשהתבטא בכנס סוכני הביטוח ואמר שדורית סלינגר, הממונה על רשות שוק ההון והמפקחת על הביטוח, היא "המפקחת על הביטוח הגרועה בעולם".

"הלשון שבה כולנו מדברים, כולל שרים בממשלה, הביאו לבריונות לשונית, לבריונות התנהגותית, שעם כל הכבוד, אני לא זוכרת דברים כאלה", אומרת אלשיך. "ביקורת זה דבר חיובי, ואם הוא חושב שהוא צריך לבקר את סלינגר, אפשר לעשות את זה, לא בתוקפנות ולא בבריונות לשונית".

הוא אמר על ההתקפות נגדו בעניין הסגנון, שהוא לא קילל, אז על מה בעצם הביקורת?

"אני מציעה לתת לו פרס על זה שלא קילל, אבל הוא כראש לשכת עורכי הדין - כמו שאבא בבית מהווה דוגמה לילדים - מהווה דוגמה לעורכי הדין, ואם הוא מרשה לעצמו כך, אני לא מתפלאת על הסגנון שפושה היום בבית המשפט. עורכי דין מדברים אל שופטים בסגנון של 'אתה לא מבין'. לשוני הייתה נדבקת לחיכי לפני שהייתי מעיזה לומר דבר כזה לשופט, אבל צורת הדיבור הזו נשאבת ממקומות כמו הממשלה והכנסת.

איילת שקד / איור: גיל ג'יבלי

"לכן אני אומרת: מה שהוא עשה הוא בעיניי מעשה שבראש ובראשונה לא מכבד אותו. אם יש לו ביקורת על סלינגר, זה לגיטימי, אבל צריך לבטא אותה לא בדרך של העלבת אנשים. אני מצטערת להסכים עם זה שהדברים האלה נעשו כדי להוכיח לעורכי הדין: חברים, אני אשמור עליכם. להיות ראש לשכת עורכי הדין זה להיות בעמדה של כוח. הוא בשיח עם נשיאת בית המשפט העליון, בשיח עם שר המשפטים. ראש לשכה צריך לזכור שהוא בתפקיד מכובד וצריך לכבד את בוחריו ואת עצמו".

אפי נוה לא מסר תגובה עד סגירת הגיליון.

רוטויילרים נגד ההוצאה לפועל

כמי שהייתה אחראית על תחום חדלות הפירעון, אלשיך משתאה נוכח התעקשותה של שרת המשפטים, איילת שקד, למנות את פרופ' דוד האן, לשעבר כונס הנכסים הראשי (הכנ"ר), לשופט: בתחילה ביקשה למנותו לשופט בבית המשפט העליון, ומשלא עלה הדבר בידה, כעת נשקלת מועמדותו לבית המשפט המחוזי בחיפה. יתר על כן, בכלכליסט נחשף לאחרונה כי משפחתו של האן מעורבת ב"בית היהודי", מפלגתה של שקד: אביו היה מזכ"ל המפד"ל ואחיו הוא יועץ של יו"ר הבית היהודי ושר החינוך, נפתלי בנט.

מה דעתך על חוק חדלות פירעון שהוא והשרה שקד קידמו?

"אני חושבת שהחוק הזה בסופו של יום לא בא להיטיב עם החייבים, אלא ללמד אחרים שלא נורא להיות פושט רגל. כי אם יכול לבוא לבית המשפט בחור בן 25 שצבר חובות של 50 אלף שקל, לא לעבוד, במשך השנים לשלם טיפות של חובות וכעבור תקופה לבוא לבית המשפט ולקבל פטור, זה חינוך רע, וזה אני אומרת מתוך העובדה שבזמני אני ישבתי גם בתיקים של פשיטת רגל וראיתי איך פושטי הרגל מרמים ומשקרים, והתוצאה של ההתנהלות שלהם הביאה את הנושים להיות פושטי רגל.

"החוק הזה בא יותר מהכול לתת מענה לעומס על השופטים, בגלל שתיקי פשיטות הרגל נמצאים בעלייה מתמדת. וזה ימשיך ויעלה, בגלל היכולת לצאת מהליכי פשיטות רגל בכזו קלות. אני יכולה לתת לך דוגמאות למקרים שבהם פושטי הרגל שנראו מסכנים ואומללים, החביאו טוב-טוב את הכסף, ורק כשהוצאה נגדם פקודת מעצר, פתאום הם הצליחו לפרוע חובות. היה אצלי פושט רגל, שחי ברמת חיים שאני ואת לא היינו חיות בה. אחר ידע להימלט מאימת הדין בצורה הכי מתוחכמת, כולל להשאיר כלבי רוטויילר מורעבים, כדי שיתנפלו על אנשי ההוצאה לפועל. אז נכון שזה לא יומיומי, אבל קשה לי למנות את מספר התיקים שבהם חייבים מתוחכמים יוצאים לחופשי כשהם משלמים סכום זעום מסכום החובות שלהם".

ואי-אפשר בלי פסקת ההתגברות. לאורך השנים, בית המשפט העליון היה תמיד במרכזה של ביקורת, ושרי המשפטים לדורותיהם תמיד נעמדו על רגליהם האחוריות להגן עליו, ופתאום יש שרת משפטים שלא רק שלא מגינה על בית המשפט, היא ממובילי השינוי שיפגע בבית המשפט העליון.

"אני חושבת שהגישה של להחליש את העליון מסיבות פוליטיות תהיה בעוכרנו בסופו של דבר. אוי לנו אם נגיע למצב שפסקת ההתגברות מנסה להגיע אליו. בעיניי זו תחילת הסוף של שלטון החוק והדמוקרטיה. זו הכרזת מלחמה בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת. זה דבר שלא היה אף פעם במדינה שלנו ולא בשום מדינה נאורה אחרת שאני מכירה. אני אומרת מילים קשות, אבל זו דעתי. למדתי מאמא שלי כשהייתי ילדה קטנה, שמה שכתוב קשה למחוק. קל מאוד לכתוב את החוק הזה, יכול להיות שגם יצליחו להעביר אותו, השאלה היא מה יהיה אחר-כך".

ורדה אלשיך

אישי: בת 74, נשואה 3 ילדים 10 נכדים, מתגוררת בתל-אביב. 

השכלה: תואר במשפטים מהשלוחה התל-אביבית של האוניברסיטה העברית והסמכה כעורכת דין. 

מסלול: שירתה בצה"ל כמזכירת הפצ"ר, ולאחר הלימודים עבדה כעורכת דין שכירה. לאחר מכן כסגנית פרקליט מחוז תל-אביב (אזרחי); מונתה לשופטת שלום בתל-אביב והתקדמה עד לכהונת סגנית נשיא בית המשפט המחוזי תל-אביב. מאז פרישתה, אלשיך מחלקת את זמנה בין גישורים, בוררויות, כתיבת חוות-דעת וישיבה בדירקטוריונים (כיום רק בדירקטוריון אחד). 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות