הנקראות ביותר

היצוא הביטחוני בשנת 2017 זינק לשיא של 9.2 מיליארד דולר

תעשיית הנשק המקומית חוגגת שנת שיא, בעיקר הודות למכירת טילי הגנה מדגם ברק 8 בהיקף של כ-2.5 מיליארד דולר ● האם יש סיכוי לשחזר את הנתונים ב-2018, איזה מטוסים מכרה ישראל לקרואטיה ואיך דונלד טראמפ עלול לפגוע ב-150 אלף עובדים בישראל ● ניתוח

מערכת ברק 8 / צילום: באדיבות התעשייה האווירית
מערכת ברק 8 / צילום: באדיבות התעשייה האווירית

היצוא הביטחוני הישראלי זינק ב-2017 לשיא של כל הזמנים והסתכם ב-9.2 מיליארד דולר, לאחר שרשם עלייה של 40%. כך עולה מנתונים שפרסם היום (ד') האגף ליצוא ביטחוני (סיב"ט) במשרד הביטחון.

את העלייה הדרמטית ביצוא הביטחוני ניתן לייחס לשורה של עסקאות ענק שעשתה בשנה שעברה התעשייה האווירית בהודו, ובמרכזן אספקת מערכות של טילי ההגנה מסוג ברק 8 בהיקף של כ-2.5 מיליארד דולר. עסקאות אלה יצאו לפועל לאחר שנים ארוכות של הבשלה ופיתוח משותף עם רשויות ההגנה בהודו. עם זאת, במשרד הביטחון אמרו היום כי בנוסף לעסקת ענק זו, עסקאות ביטחוניות משמעותיות נוספות הובילו לעלייה החדה ביצוא הביטחוני ב-2017 ועל פי הערכות, מגמה זו תישמר גם במהלך 2018.

בתע"א ניכרה היום שביעות רצון מתוצאות היצוא הישראלי, שחלק ניכר ממנו מיוחס לעסקאות שהובילה החברה בשנה שעברה. מנכ"ל התע"א, יוסי וייס, אמר ל"גלובס" כי "אנחנו עובדים על הרבה עסקאות, חלקן משמעותיות בהיקפן ואני מניח שחלקן יבשילו בשנה הנוכחית. התחזית ל-2018 נראית ורודה למדי". לדבריו, "ההצלחה בעסקאות טילי הברק 8 בהודו תבוא לידי ביטוי במשך מספר שנים, באופן שיתבטא גם בשיעורי הרווח של החברה".

לפי נתוני משרד הביטחון, החלק הארי של היצוא הביטחוני הוא של מערכות טילים ומערכות הגנה אוויריות, שמהוות מעל 30% מכלל היצוא, ואחריו, עסקאות הקשורות ליצוא של מערכות מכ"ם ולוחמה אלקטרונית והשבחות של פלטפורמות נשק ומכלולים אוויוניים (אלקטרוניקה אווירית).

את רוב העסקאות הגדולות עשו 4 החברות הביטחוניות המרכזיות, שהן התעשייה האווירית, רפאל מערכות לחימה מתקדמות, תעש מערכות ואלביט מערכות - שהיא היחידה מבין החברות הגדולות שאינה ממשלתית ונמצאת בהליכים מתקדמים לקראת רכישת תעש מהמדינה. בכלל החברות הביטחוניות ברחבי הארץ מועסקים מעל 150 אלף עובדים.

המספרים של ייצוא הנשק הישראלי

המדינות בברית נאט"ו מתחמשות

ראש האגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון, תא"ל (במיל') מישל בן ברוך, הסביר את העלייה בהיקפי היצוא של החברות הביטחוניות בגידול בהוצאה הביטחונית של מדינות החברות בברית נאט"ו, תוך שימת דגש על רכש של מערכות בתחום ביטחון המולדת והגנה על גבולות. זאת, בין השאר על רקע גלי ההגירה אליהן מהשנים האחרונות, וההתמודדות של ארגוני הביטחון שלהן עם התגברות איומי הטרור.

מעל 20% מהיצוא הביטחוני הישראלי הופנה אשתקד למדינות אירופה, אך רוב המוצרים הביטחוניים הישראליים הופנו בשנה שעברה ליבשת אסיה שמהווה את שוק היעד המרכזי של החברות הביטחוניות הישראליות: "אסיה מהווה יעד עבור כל החברות הביטחוניות העולמיות ולמרות שמתקיימת בה תחרות עזה עם מעצמות גדולות, ישראל נהנית בה מיוקרה רבה בזכות איכות המוצרים ושמן הטוב של התעשיות שלה - וזה מאפשר לנו להתמודד באותם שווקים עם חברות ענק", אמר בן ברוך ל"גלובס".

נוסף על עסקאות הטילים הגדולות של התע"א בהודו, בחודשים האחרונים בלטה עסקה ביטחונית נוספת בין ישראל לבין קרואטיה שאותה הוביל משרד הביטחון ביחד עם אלביט מערכות והתעשייה האווירית. מדובר בעסקה בין מדינות, ובמרכזה ישראל תמכור לקרואטיה 12 מטוסי קרב מסוג F-16 מדגם מיושן שיעברו השבחה בתע"א ובאלביט. היקף העסקה נאמד בכחצי מיליארד דולר.

מטוסי ה-F-16 שישראל מוכרת במסגרת עסקה זו קורקעו בשנים האחרונות במסגרת מהלכי התייעלות פנימיים בצבא, בשל התיישנותם ועלויות האחזקה הגבוהות שלהם. לדברי בן ברוך, "לקראת עסקה זו התמודדנו עם ענקיות אירופאיות וניצחנו בתחרות בתוך אירופה וזה לא פשוט. מדובר בעסקה חשובה, כי היא סוללת את הדרך להשקעות ולשיתופי פעולה עתידיים בין שתי המדינות - גם בתחומים שאינם ביטחוניים".

מנתוני משרד הביטחון עולה כי אשתקד רק כ-2% מכלל היצוא של החברות הביטחוניות היה של מטוסים ללא טייס (מל"טים) וזאת אף שמדובר בענף שבמשך שנים ארוכות זוהה עם התעשיות הביטחוניות הישראליות הגדולות, התע"א ואלביט מערכות.

גורמים ביטחוניים מצביעים על כך שבשנים האחרונות נכנסו שחקנים נוספים מרחבי העולם לשוק המל"טים, בהן חברות סיניות שמציעות כלים זולים באופן משמעותי מאלה של ישראל, תוך שהן פונות בעיקר למדינות עולם שלישי.

זאת, בנוסף להרחבת התחרות, בעיקר במהלך השנה האחרונה, בין חברות מישראל לבין חברות אמריקאיות בתחום המל"טים האסטרטגיים שבאה לידי ביטוי במכרז המל"טים של גרמניה, במכרז דומה באוסטרליה ובאחרונה גם בבלגיה: "במשך שנים ארוכות ישראל היתה חלוצה בתחום זה, העולם משתנה, מתפתח ויש תחרות בענף ואנחנו מתמודדים איתה לא רע", אמר בן ברוך.

בחברות שעוסקות בתחום המל"טים מזהים בחודשים האחרונים מוטיבציה גוברת מצד ג'נרל אטומיקס האמריקאית להרחיב את שיווק כלי הטייס שלה בשווקים שבהם החברות הישראליות נהנו עד כה מיתרון מובהק. זאת, בין השאר בעקבות הסרת הגבלות יצוא של מל"טים מסוגים מסוימים שהטיל נשיא ארה"ב לשעבר, ברק אובמה. הגבלות אלה נבחנו שוב על ידי הנשיא הנוכחי, דונלד טראמפ והוא החליט להסירן: "אין ספק שאנחנו נמצאים בתחרות קשה מאוד ובכל שנה היא הולכת ונעשית מורכבת יותר", אמר גורם ביטחוני.

מנכ"ל התע"א, וייס אמר בהתייחס לתחרות בשוק המל"טים בעולם כי "אנחנו הכנסנו את המל"ט הראשון לעולם לפני כ-30 שנה, מאז קמה תחרות גדולה מבית ומחוץ, היא לא פשוטה ולמרות זאת - יש לנו יסוד טוב להניח שבשנה הבאה וגם בשנים שאחריה, ענף זה יבוא לידי ביטוי בצורה טובה יותר במסגרת עסקאות".

עסקת ענק בהודו שעדיין תקועה

במשרד הביטחון שותפים להערכת מנכ"ל תע"א לגבי עסקאות ביטחוניות משמעותיות נוספות שיבשילו בשנה הקרובה - כך ש-2018 תסתיים עם נתוני יצוא שדומים לאלה של 2017.

מדובר בעסקאות שבגלל אופיין, תהליך הבשלתן אורך לעיתים שנים ארוכות, ואחת מהן היא עסקת טילי הספייק של רפאל בהודו שהיקפה מוערך בכחצי מיליארד דולר. מדובר בעסקה שידעה עליות ומורדות, וביצועה מתעכב כבר תקופה ארוכה בגלל מחלוקות פנימיות בתת היבשת, בעיקר בין גופי המחקר והפיתוח לבין הצבא ההודי.

בנוסף לעסקת הטילים התקועה של רפאל, באחרונה דווח על עיכובים בביצועה עסקת מכ"מים גדולה של אלתא מערכות, חברה בת של התע"א שבמסגרתה החברה אמורה לספק לצבא צ'כיה מערכות מכ"ם מתקדמות. הסיבה לעיכוב היא קושי בחיבור המכ"מים הישראליים למערכות של נאט"ו.

חרף העלייה המרשימה ביצוא הביטחוני הישראלי בשנת 2017, במערכת הביטחון מסמנים את השנים הבאות כ"מאתגרות" עבור החברות הישראליות וזאת בשל ריבוי המתחרים בשווקים; דרישת הלקוחות של אותן חברות לקיים בתחומם את יצור המוצרים וזאת - תוך העברת טכנולוגיות וידע והסכם הסיוע הביטחוני האמריקאי, שכולל את ביטול האפשרות שעומדת כיום לפני ישראל להמיר כרבע מסכום הסיוע השנתי מדולר לשקל החל מעוד מספר שנים. ביטול סעיף ההמרה מדולר לשקל צפוי להשפיע משמעותית על היכולת של משרד הביטחון להפנות תקציבי רכש רבים לתעשיות הישראליות - כי יידרש למצות את כל כספי הסיוע ברכש מחברות אמריקאיות בלבד.

לקראת המציאות החדשה שיכתיב הסכם הסיוע האמריקאי, יותר ויותר חברות ישראליות כבר החלו לבסס פעילות בארה"ב, לכרות הסכמים של שיתופי פעולה עם חברות מקומיות או להקים בחו"ל חברות בנות. כך, בימים אלה התע"א שקועה בחיפושיה אחר סמנכ"ל שינהל את פעילותה בארה"ב, וזאת בשאיפה שרכש ביטחוני עתידי מצד ישראל שיהיה מבוסס על כספי הסיוע האמריקאי - יעשה בין השאר מהחברות הבנות של תע"א שרשומות בארה"ב.

לדברי בן ברוך, נוכח המגמה הגוברת של העברת יצור למדינות אחרות תוך העברת ידע וטכנולוגיה, כמו גם מכירה של אותן מערכות לצד שלישי - מערכת הביטחון הקימה מנגנוני בקרה שיבטיחו שמוצרים שמקורם בידע ישראלי לא יזלגו למדינות אויב. זאת, תוך התעקשות על מערכת נוקשה של הסכמי סודיות והגבלות שימוש. עם זאת, חרף הגבלות אלה שאמורות להבטיח את האינטרסים הביטחוניים של המדינה ואת אלה של החברות הישראליות, שמרחיבות את מכירותיהן בעולם - המשק עשוי להפסיד מקומות עבודה שלא נפתחים בתוך ישראל. בעבר הסבירו גורמים ביטחוניים כי נוכח המגמה שהחלה בהודו עם המדיניות שעליה הכריז ראש הממשלה ההודי נרנדרה מודי, "מייק אין אינדיה" והולכת ומתרחבת לכל העולם - לחברות חפצות חיים אין ברירה אלא ליישר קו עם מגמה זו.

במערכת הביטחון הדגישו כי ככלל, היא מקפידה לשמר את היתרון האיכותי והטכנולוגי של צה"ל וזאת תוך שימור ידע ייחודי וגרסאות מתקדמות של מערכות - בתחומה: "אנחנו לא מוכרים כל דבר, וכל עסקה משמעותית עולה לדיונים מעמיקים ויסודיים בפורומים רציניים במערכת הביטחון שבהם נקבעות רמות הסיווג של כל מוצר, ובוחנים גם את הסיכוי של זליגת ידע למדינות אחרות", אמר בן ברוך.

בתוך כך אמר בן ברוך בהתייחס לטענות אודות נשק ישראלי שמגיע למדינות המפרות זכויות אדם כי "אנחנו מקפידים לשמור על זכויות אדם, פועלים בתיאום מלא עם משרד החוץ ושוקלים את כל ההיבטים תוך שימוש במערכות פיקוח ואכיפה".

במשרד הביטחון לא התייחסו היום לפרשיות שבמרכזן חברות ביטחוניות ישראליות שכיכבו במהלך החודשים האחרונים בנסיבות שליליות בכותרות ובהם פרשת ההסתבכות של אירונאוטיקס, שעל פרטיה הטיל בית המשפט צו איסור פרסום.

שר הביטחון, אביגדור ליברמן התייחס היום לנתוני היצוא הביטחוני ואמר כי "בתוך שנתיים הקפצנו את היצוא הביטחוני בעשרות אחוזים. מדובר בהישג בלתי רגיל בכל קנה מידה, שהושג בעבודה קשה של האגף ליצוא ביטחוני והתעשיות הביטחוניות ובזכות שורה של הסכמים עם מדינות שנתנו אמון ביכולות וביצירתיות של משרד הביטחון. ההישג הזה יאפשר לנו להגדיל את תקציבי המחקר והפיתוח, לייצר מקומות עבודה חדשים ובעיקר- להבטיח את העליונות של צה"ל לשנים הבאות".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות