חובות של 10.5 מיליון דולר, תמונה קשה, וחשד לתרמית ולמצגי-שווא כלפי אלפי משקיעים. כך תואר היום (א') בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב מצבה של חברת המסחר באינטרנט "שורט טרייד", ששימשה ישראלים למסחר באופן פרטי בבורסה האמריקאית.
נשיא בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, מינה היום את עורכי-הדין עמית פינס ומיכאל חינצ'ין למפרקים זמניים של "שורט טרייד", הרשומה באיי הבתולה הבריטיים (ולא בארץ). השופט הורה למפרקים להגיש לו דיווח על פעולותיהם, בהקדם, עד 16 במאי.
"שורט טרייד", שבבעלות שלומי נוימן, הודיעה בשבוע שעבר ללקוחותיה כי היא נקלעה לקשיים כלכליים וביורוקרטיים, שאילצו אותה להפסיק את פעילותה. רבים מהמשקיעים הופנו לחברה שהייתה פעילה מאז 2008. על-ידי מכללת "ביג שוט", שבבעלות גיא ברנד. ברנד טוען, כי גם הוא נפל קורבן לקריסה של "שורט טרייד".
במהלך הדיון היום בבקשת הפירוק של "שורט טרייד", חשף עו"ד פינס - שמונה למפרק - חלק מנסיבות קריסת החברה ואובדן הכסף של משקיעים הרבים. פינס אמר, כי "החל מיום חמישי התחלנו בניסיונות להבין מה קרה. יצרנו קשר עם המנהל ובעל-השליטה, שלומי נוימן. התמונה המצטיירת היא תמונה קשה ולא פשוטה בכלל. כרגע יש לחברה חובות של לפחות בין 7 ל-9 מיליון דולר. אבל לפי מסמכים שקיבלנו זה כנראה יותר קרוב ל-10 וחצי מיליון דולר".
השקיעו עשרות-מיליוני ש'
פינס ציין, כי מנגד, הנכסים הנותרים בחברה שאפשר לתפוס ולממש הם יתרה של 100 אלף דולר אצל ברוקר בארצות-הברית, מניות שנסחרות בשווי של כ-750 אלף דולר, "ועוד מחשבים וציוד שאין לו שווי".
עו"ד פינס ציין עוד, כי החברה קרסה לאחר שנוימן הסתבך וסיבך את המשקיעים בעסקה בחברה לייצור קנאביס. "קבוצת משקיעים שהיו גם לקוחות של החברה (של שורט טרייד), השקיעו בהנפקה בחברת קנאביס. מחיר ההנפקה היה מאוד נמוך, ואחר-כך בגלל קשיים רגולטוריים, אי-אפשר היה לסחור במניות. המניות עלו, וניתן מצג שווא כלפי המשקיעים כאילו ניתן לסחור בהן, למרות שאי אפשר היה לסחור.
"הם הזרימו הוראות מכירה וקנייה שלא בוצעו, וכך נוצר (לשורט טרייד) חוב על הנייר כלפי אותם משקיעים, שלחצו לקבל את ההשקעה בחזרה. שאר הלקוחות של שורט טרייד היוו את המקור הכספי להחזר החלקי לאותם משקיעים". לדברי פינס, "זה קרה בספטמבר 2017. נוימן החזיר למשקיעים בחברת הקנאביס חלק מהכספים במזומן וחלק במניות. החזר מאוד חלקי. נוצרו לו הפסדים כלפי שאר המשקיעים, וזה היה סוף הסיפור".
ביום חמישי האחרון הגישו ארבעה משקיעים בקשת פירוק בה נאמר כי "החברה היא חברה פרטית הרשומה באיי הבתולה הבריטיים, אשר מרכז פעילותה ומשרדיה מבוסס בשני סניפים - בני-ברק וירושלים. בעל-השליטה הוא ישראלי, והחברה מנהלת חשבון בבנק מזרחי-טפחות בישראל. מאות לקוחותיה הם ישראלים".
לדבריהם, "החברה התחילה את פעילותה ב-2008, ומאז ככל הידוע היא רתמה אלפי סוחרים שהשקיעו בה עשרות-מיליוני שקלים. החברה הציגה את עצמה כחברה המאפשרת מסחר בטוח הכפוף לרגולציה של הרשות האמריקאית, המציגה פתרון למסחר לאנשים פרטיים המעוניינים לסחור בבורסה האמריקאית, שבה אפשר לסחור רק באמצעות ברוקר מורשה".
עוד לטענתם, "החברה מסרה לסוחרים כי כספיהם מועברים לחשבון נאמנות במזרחי-טפחות, חשבון שבו הם הנהנים ותהיה להם בקרה ושליטה באשר לכספים בחשבונות. מבירורים שנערכו עולה, כי ככל הנראה אין מדובר בחשבונות נאמנות, אלא בחשבונות של החברה אשר שימשו 'צינור' להעברת כספים לחברת סליקה זרה SIPC. מצג השווא שהוצג הוא מאת החברה ונציגיה בלבד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
