אבגול לקראת מכירה? חברה תאילנדית במו"מ לרכישת החברה

על פי הערכות, הצעה המכירה היא לפי שווי של כ-1.3 מיליארד שקל • השווי הבורסאי של יצרנית הבדים עומד על 1.06 מיליארד שקל

מפעל אבגול בברקן / צילום:איל יצהר
מפעל אבגול בברקן / צילום:איל יצהר

בעלי השליטה באבגול , יצרנית הבדים הלא ארוגים, מנהלים מו"מ למכירת מניותיהם לחברה תאילנדית הנמצאת בבעלות הודית. ל"גלובס" נודע, כי מדובר בחברה ציבורית, שמבחינתה רכישת השליטה באבגול היא השקעה אסטרטגית לטווח ארוך.

אם המגעים בין הצדדים יסתכמו לכדי עסקה, עשויים שני בעלי המניות המרכזיות באבגול, הקרן הזרה את'מבה (Ethemba) ולאומי פרטנרס (מחזיקים יחד בכ-66% מההון), למכור את השליטה בחברה לפי שווי של כ-1.7-1.5 מיליארד שקל - הגבוה בעשרות אחוזים משווי השוק, שעמד הבוקר על 1.06 מיליארד שקל (מניית אבגול זינקה בתגובה לפרסום ב-7%).

אבגול מצדה אישרה את דבר המו"מ, אך הדגישה כי הוא טרם הבשיל, "ואין כל ודאות כי המגעים יבשילו להתקשרות בהסכם מחייב".

פעילותה של אבגול מתרכזת בייצור מוצרי בד לא ארוג, המשמש חומר גלם לשוק ההיגיינה - בעיקר לחיתולים חד-פעמיים, תחבושות חד-פעמיות לנשים, מוצרים רפואיים חד-פעמיים ומגבונים. החברה, המנוהלת על-ידי דיויד מלדרם, הציגה צמיחה של 8.5% בהכנסותיה ב-2017 לעומת 2016, לרמה של כ-368 מיליון דולר. הרווח הגולמי, לעומת זאת, הצטמק בכ-10% עקב עלייה בעלות המכירות.

תשואה של עד 140% על ההשקעה

השורה התפעולית של אבגול הצביעה על ירידה של 23% ברווח, לרמה של כ-36 מיליון דולר, ובשורה התחתונה נרשמה ירידה של 15% ברווח הנקי, שעמד אשתקד על כ-21 מיליון דולר. לצד עלייה בהוצאות המימון נהנתה אבגול מהטבת מס בהיקף של כ-11 מיליון דולר, על רקע רפורמת המסים של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ.

קרן את'מבה רכשה את מניות השליטה באבגול (מחזיקה כיום 50.8% מהמניות) בסוף 2012 מידי חברת הפטרוכימיים של דיוויד פדרמן, וממשפחת גולדווסר, בתמורה לכ-107 מיליון דולר (כ-410 מיליון שקל), כלומר לפי שווי חברה של כ-890 מיליון שקל.

בנק לאומי, באמצעות לאומי פרטנרס, השקיע לראשונה באבגול בשנת 2011 עת רכש 11.5% מהחברה ב-110 מיליון שקל. בשנים הבאות ניצל לאומי אופציה שהייתה בידו והגדיל את ההחזקה, כשכיום בידיו כ-15% מההון.

אם העסקה תיסגר בהצלחה, היא תניב לאת'מבה וללאומי פרטנרס תשואה חיובית המוערכת ביותר מ-100% על השקעתן (כולל דיבידנדים שחולקו במהלך השנים האחרונות). מלבד הקרן ולאומי מחזיקים במניות אבגול גם חברות הביטוח מגדל (כ-9%) וכלל ביטוח (כ-8%).

מניית אבגול טיפסה
 מניית אבגול טיפסה

יוצאת מברקן ועוברת לדימונה

הביקוש העולמי לבדים לא-ארוגים בתחום ההיגיינה מוערך על פי אבגול בכ-1.8 מיליון טונות, וחלקה של החברה בו עומד על כ-11%. על פי הערכות שונות, הביקוש העולמי לבדים לא-ארוגים בתחום ההיגיינה צפוי לצמוח בכ-4.7% בממוצע שנתי בשנים הקרובות, בין השאר על רקע צמיחה חזקה בשוקי אסיה הגדולים, כגון סין והודו.

עוד מציינת אבגול בדוחות השנתיים, כי "חלקה של הקבוצה בשוק ההיגיינה העולמי צפוי להישמר ואף לגדול בשנים הקרובות, בין היתר, לאור הפעלתם של הקו החמישי במפעלה של החברה בארה"ב בסוף שנת 2016, והפעלתם של קווי הייצור החדשים במפעליה החדשים של החברה בישראל ובהודו".

במהלך 2017 מכרה אבגול את הקרקע (כ-30 אלף מ"ר) שעליה נמצא המפעל שלה באזור התעשייה ברקן, תמורת כ-15 מיליון דולר. החברה רשמה בגין העסקה רווח הון של כ-11.5 מיליון דולר. במקביל, החברה שוכרת את ששת קווי הייצור במפעל, שעליהם רשמה הפחתה בסכום דומה, ובכוונתה לצמצם בהדרגה את הפעילות בברקן עד לסיומה המלא בתוך שלוש שנים.

זאת, לדברי החברה, מכיוון שצפויה "ירידה הדרגתית בדרישה למוצרים המיוצרים באתר החברה בברקן, בין השאר כתוצאה ממגבלות טכניות של חלק מקווי הייצור. נוסף על כך, הרווחיות של קווים אלה נפגעה מהתחזקות השקל, כתוצאה מכך שרוב תוצרת האתר מיועדת ליצוא, וכן מכך שקווי הייצור באתר ישנים ומאופיינים ביעילות נמוכה יחסית, המצריכה עלויות תפעול גבוהות יותר".

במקביל לצמצום הפעילות באתר בברקן, התחילה אבגול בספטמבר להפעיל קו ייצור במפעל שהקימה בדימונה, ובהנהלת החברה העריכו - עם פרסום הדוחות השנתיים בחודש מארס - כי "מכירות האתר בדימונה צפויות לעלות בחודשים הקרובים. קיבולת הייצור הנוספת החדשה תאפשר לנו לחזק את מעמדנו כספק באמריקה הלטינית, וכן תאפשר לנו לתמוך בביקושים למוצרינו באירופה, המזרח התיכון ואפריקה (EMEA) מקו הייצור החדיש והמתקדם".

מניית אבגול רשמה ירידה של כ-20% בשנה האחרונה, על רקע הירידה ברווחי החברה. היום, כאמור, הגיבה המניה לדיווח בעלייה של 7%, ושוויה של אבגול הגיע לכ-1.14 מיליארד שקל. לאבגול יש גם שלוש סדרות אג"ח הנסחרות בבורסה, בהיקף כולל של כ-800 מיליון שקל.

אבגול היא חברה ותיקה, אשר הוקמה בשנת 1953, והייתה הראשונה שהביאה לארץ, בשנת 1988, את טכנולוגיית "ספאנבונד" לייצור מוצרי בד לא ארוג. אחריה נכנסו לפעילות בתחום מספר חברות ציבוריות נוספות, ביניהן על בד, ספאנטק ושלאג.

תעשיית הבד הלא-ארוג היא תעשייה תהליכית, המאפשרת ייצור בדים על-ידי איחוי סיבים טבעיים ו/או מלאכותיים ליריעת בד מוגמרת. זאת בשונה מתהליך הייצור של בד ארוג או סרוג, המאופיין בריבוי שלבים. בדים לא-ארוגים נבדלים מבדים ארוגים וסרוגים בתצורתם, באופיים, בטיבם ובעלותם.

אבגול מספקת בדים לתעשייה, ואינה מייצרת את החיתולים או תופרת אותם בעצמה. למרות שהחברה משמשת ספקית משנה, קיימים יחסי גומלין ארוכי-טווח בינה לבין יצרניות ומשווקות החיתולים (למשל פרוקטור אנד גמבל).

אבגול יצרה לעצמה יתרון משמעותי, באמצעות יכולת פיתוח מוצרים איכותיים, צמצום עובי הבד והפחתת משקלו. תחום החיתולים, שעל פניהם נראים מוצר פשוט, דורש פיתוח תמידי, ניסיונות התאמה והתייעלות להוזלת העלויות ושיפור היעילות התפעולית. כיום מעסיקה החברה כ-860 עובדים ויש לה 6 אתרי ייצור - בארה"ב, סין, רוסיה, ישראל והודו. מוצרי החברה נמכרים ביותר מ-30 מדינות.