בכירים לשעבר במשרד האוצר: "גוף בלתי אפקטיבי ומנוון"

החשבת הכללית לשעבר מיכל עבאדי-בויאנג'ו: פורום ההנהלה הבכירה של האוצר הוא גוף בלתי אפקטיבי ומנוון אשר לא מקבל שום החלטות. מתקבלים בו עדכונים לעיתים שעתיים לפני מסיבת עיתונאים" • הדברים נחשפים לבקשת "גלובס" וגופים נוספים לפי חוק חופש המידע

משה כחלון / צילום: איל יצהר
משה כחלון / צילום: איל יצהר

"משרד האוצר סובל מהדרדרות קשה בתרבות הארגונית ומתרבות כוחנית אשר באה לידי ביטוי בין היתר בכך שחלק מראשי האגפים במשרד לא מדברים זה", את הדברים האלה אמר לא אחר מאשר קובי אמסלם, לשעבר הממונה על השכר וחבר הנהלת האוצר, בהופעה בפני וועדת קוצ'יק לבחינת מבנה הסמכויות בהנהלת האוצר ב-9 ביולי אשתקד. לבקשת "גלובס" וגופים נוספים לפי חוק חופש המידע הפיץ היום האוצר את סיכומי הדיונים של הוועדה.  

הוועדה, שמונתה על-ידי שר האוצר משה כחלון ביוני שעבר ביוזמת המנכ"ל שי באב"ד, סיימה את עבודתה בנובמבר אך שר האוצר סרב לקבל את תוצרי עבודתה. הוועדה המליצה להותיר את תפקיד המנכ"ל ללא שינוי אך להרחיב את מוטת השליטה שלו ולחזק את המטה המקצועי שכפוף לו. כמו כן המליצה הוועדה להחזיר את תכנון מדיניות המסים מרשות המסים לידי מינהל הכנסות המדינה - מהלך שראש רשות המסים משה אשר התנגד לו בתקיפות. במהלך דיוניה שמעה הוועדה כ-30 עדים ובהם כל בכירי האוצר בעבר ובהווה. בוועדה היו חברים מנכ"לי האוצר לשעבר ירום אריאב, אהרון פוגל וחיים שני. יו"ר הוועדה יוסי קוצ'יק היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה והממונה על השכר. גם הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים עו"ד דרור שטרום היה חבר בוועדה.

ביקורת חריפה במיוחד מתחה על התנהלות האוצר החשבת הכללית לשעבר מיכל עבאדי-בויאנג'ו. לדבריה, פורום ההנהלה הבכירה של האוצר הוא "גוף בלתי אפקטיבי ומנוון" אשר לא מקבל שום החלטות. מתקבלים בו עדכונים לעיתים שעתיים לפני מסיבת עיתונאים". היא ציינה שלמעט שני נושאים איננה זוכרת שום דיון רב משמעות בכל שש השנים שהייתה חברה בהנהלת האוצר.

מרבית הישיבות הן ישיבות עדכון, אם בכלל. לשאלת חברי הוועדה האם הנהלה זה גוף לעדכון או לקבלת החלטות, ענתה עבאדי-בויאנג'ו כי ההנהלה היא גוף לדיונים איכותיים, ניתן לעדכן בו וגם צריכים לקבל בו החלטות. החשבת הכללית הקדישה מקום נרחב בדבריה לשינויים התכופים שנעשים בתקציב המדינה. לדבריה "במהלך השנה מבצעים אלפי שינויים בתקציב מה שמקשה מאד על מעקב אחר התקציב ומקשה מאד על עבודת החשבים במשרדים. בשנים מסוימות לדבריה היו מעל 20,000 שינויים תקציביים ועל כן ברור שאין קשר בין התקצוב המתוכנן לתקצוב בפועל.

"הביצוע לא דומה כלל לתכנון", אמרה עבאדי-בויאנג'ו, "ואין פיקוח אפקטיבי של הכנסת על הממשלה כתוצאה מכמות השינויים האדירה שמתבצעת במהלך השנה". עבאדי-בואינג'ו מתחה ביקורת גם על הסיכומים התקציביים שנעשים באגף התקציבים באוצר ואמרה כי הם "נחתמים על ידי עובדים צעירים מאגף תקציבים, ללא אישור של הכנסת, בהיקפי מיליארדים". סיכומים אלה מייצרים תקציב צל לתקציב שאושר בכנסת שאינו על דעת השר, החשכ"ל, ולפעמים גם לא על דעת הממונה על התקציבים או סגן מאקרו.

עוד ציינה כי מדובר במצב בעייתי ביותר של התכנון התקציבי של מדינת ישראל. טעויות בטפסי ההוצאה, השינויים התקציביים, והסיכומים התקציביים הם טעויות שיטתיות שחוזרות כל שנה באגף תקציבים ונובעות מפעילות לא שקופה שלא מאפשרת בקרה אמתית על פעילות האגף, והביאה בשנים האחרונות לניוון היכולות המקצועיות של אגף התקציבים באוצר.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988