"הטבת העו"ש שנתנו התבררה כלא אפקטיבית ולכן ביטלנו"

אני: לא פורמליסט, לא אוהב רוטינות. סקרן, יצירתי, מוביל שינויים עם דגש על הביחד. עוסק בפיתוח עצמי, מטיל ספק ומאתגר את תפיסת העולם העצמית.

משפחה 1: סבא משה נולד בכפר קטן על גבול רומניה-פולין למשפחת חקלאים. כשהיה בן 5, אבא שלו שלח אותו להביא את הסוסים מהמרעה וכשחזר לא היה אף אחד. כולם נמלטו מאימת הקוזאקים. הוא חיכה עד שירד הלילה ואז הקוזאקים אספו אותו. במשך שלוש שנים נדד איתם ברחבי אירופה, וכשמלאו לו שמונה הגיעו לווינה. הוא נכנס לבית כנסת ופגש במקרה את דוד שלו, שחיבר אותו להוריו.

משפחה 2: הוא לא הצליח להשתלב מחדש במשפחה, בגלל יחסים עכורים עם אביו, ובגיל 15 עלה לארץ ועבד כסבל בנמל יפו. בהמשך הצטרף לתנועת העבודה ובאחד המחנות פגש את סבתא, בתו של הסוחר היחיד בזיכרון יעקב. הם התחתנו, עברו לנתניה וסבא הפך לקבלן וסחר בחומרי בניין. הוא לא סלח להוריו על הנטישה, ועל ערש דווי מלמל: "איך הם השאירו אותי לבד".

משפחה 3: שני ההורים נולדו וגדלו בנתניה. אבא היה הבעלים של סוכנות נסיעות עם אחותו, ואמא, שעבדה במשרד פרסום, באה להציע לו עסקה וכך הם נפגשו. היא אישה בלתי שגרתית ויצירתית מאוד, בעבר פתחה חנויות עם אוריינטציה לאמנות. היום הם עובדים יחד בסוכנות.

ילדות: נולדתי בנתניה ובגיל שבע עברנו לאבן יהודה. בכיתה ט' נבחרתי להיות במחזור הראשון של מגמת ניתוח מחשבים. חוץ מזה, מגיל צעיר אני רץ והאהבה לריצה נשארה עד היום.

לימודים: אחרי שירות בצנחנים טסתי לטיול למזרח ובמהלכו החלטתי שאני רוצה ללמוד פילוסופיה ומתמטיקה. אבא שמע, נבהל ולקחת אותי לחבר רו"ח ששכנע אותי לשנות כיוון. התחלתי כלכלה, צירפתי ראיית חשבון ומשפטים ובמקביל גם עבדתי כמלצר ונתתי שיעורים פרטיים. תקופה לא קלה שההלוואות מהבנק עזרו לי לעבור. עשיתי סטאז' בראיית חשבון ומיד אחר כך בעריכת דין והאוברדרפט תפח לעשרות אלפי שקלים. רק בגיל 30 הצלחתי להתאפס.

בנק הפועלים: אחרי שעבדתי שנה כעו"ד הבנתי שזה לא מתאים לי ושאני אוהב לחשוב, ליצור ולהמציא, ובזכות משחק טריוויה במסיבה אצל חבר, אורי פז מבנק הפועלים הציע לי עבודה באגף האסטרטגי של הבנק והתחלתי תקופה של עשר שנים, שאותן סיימתי בתפקיד האחראי על האשראי בכל סניפי הבנק. ואז קיבלתי פנייה מהד האנטר ועשיתי ראיון בכאל.

יוליה: אשתי, יפהפייה, חכמה, מוכשרת בטירוף ומצחיקה, עובדת במחלקת פיננסים באינטל, מנהלת תקציבי ענק וצוותים בינלאומיים. נפגשנו כשבאה להתראיין אצלי בבנק הפועלים. אנחנו גרים בבני עטרות, יש לנו שלושה ילדים והיא בחופשת לידה עם התינוק.

כאל: זה היה אחרי משבר הפורנו וההימורים בחברה. ההנהלה התחלפה וחיפשו סמנכ"ל לניהול סיכונים. אחרי שנתיים וחצי מוניתי למנהל אגף לקוחות פרטיים והייתי אחראי על מחצית מעובדי החברה.

בנק ירושלים: אחרי שהייתי בבנק ובחברת כרטיסי אשראי, עניין אותי להגיע לעמדת השפעה ניהולית על התרבות הארגונית. לא ידעתי עד כמה בנק ירושלים קטן עד שנכנסתי פנימה, אבל מדובר במקום מדהים, עם 20 סניפים שפרוסים בכל המגזרים.

עו"ש ללא עמלות: הטבת העו"ש שנתנו התבררה כלא אפקטיבית ולכן ביטלנו. מה שקובע הוא המקצוענות והיכולת לייצר מוצרים חדשים כמו אשראי באינטרנט ללא לקוחות, משכנתא דיגיטלית ואשראי בנקודות מכירה, כל מה שיכול לבדל אותנו.

כרטיס פרי פייד: בשורה חברתית. יש מיליון אנשים במדינת ישראל שמקבלים את המשכורת שלהם במזומן או בצ'ק, לא יכולים לעשות דברים טריוויאליים כמו כל אדם אחר. הכרטיס שלנו, שאליו אפשר להעביר את המשכורת בשלב הראשון, מאפשר להם להיות כמו כולם.

הקלות לבנקים קטנים: מחויבות המציאות, כי התחרות היא לא רק על הכמה, אלא גם על האיך.

ריבית גבוהה: אנחנו גובים כשנותנים אשראי ללקוח שאנחנו לא מכירים ומי שצריך כסף במיידי, מוכן לשלם.

דקסיה: אנחנו מעוניינים במיזוג איתו ושת"פ.

פנאי: ריצה. אני עושה לעצמי מרתונים פרטיים, לא במסגרת תחרותית. נמצא כמה שאפשר עם הילדים ויוליה ומחפש הרפתקאות אישיות כמו ויפאסנה וסדנת כתיבה שעשיתי לעצמי.

תפיסת עתיד: להמשיך להיות יצירתי, לחולל שינוי ולהשפיע באופן חיובי על אנשים סביבי בחיים הפרטיים ובעבודה.