במחיר הרשמי של הרפורמה בחברת החשמל, 8 מיליארד שקל, לא הובאה בחשבון האפשרות שהחברה תפסיד בתובענה ייצוגית המתנהלת מאז 2013 נגד החברה - ותדרוש מהמדינה לשפות אותה. התובענה הזאת, שמתנהלת רוב הזמן מתחת לרדאר, מתקרבת לאט ובהתמדה לשלב ההכרעה, לאחר שנכשלו כל הניסיונות של חברת החשמל לעצור אותה, כולל בעזרת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.
התובע הייצוגי יונתן שליידר, באמצעות עו"ד מיכאל בך ושות', דורש החזר של 3.5-5 מיליארד שקל, נכון ל-2009, בגין חריגות השכר בחברה, וצפוי להגדיל את הסכום בדיונים הקרובים. ב-4 בפברואר שבה נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, ואישררה את התובענה הייצוגית וקבעה כי "חברת החשמל נהנתה לכאורה מן ההפקר ויצאה נשכרת מהתנהלות פסולה שנקטה". חיות הוסיפה כי "ישנה אפשרות סבירה שייקבע כי חברת החשמל התעשרה שלא כדין", אמירה המחזקת עוד יותר את ההערכה כי הדיון בתובענה הייצוגית, שמתנהל בימים אלה בבית המשפט המחוזי, יסתיים בהחלטה המחייבת את החברה לשלם לצרכניה סכום של מיליארדי שקלים.
בקשת חברת החשמל נדחתה
הדוח הכספי של חברת החשמל ל-2017 דיווח על רווח נקי של 4.7 מיליארד שקל, עלייה דרמטית של מאות אחוזים ביחס ל-2016. רווחיות רשומה זו הקפיצה את "רווחיות" כלל החברות הממשלתיות והביאה את מנהל הרשות יעקב קוינט להצהיר בימים האחרונים על "המשך השיפור בביצועי החברות הממשלתיות". אלא שמתברר כי חלק מרכזי מאותה רווחיות נובעת מהעובדה שחלק אחד מהתובענה הייצוגית הנ"ל אכן נמחק, מה שאיפשר לחברה לרשום הכנסה חשבונאית חד-פעמית של כ-3 מיליארד שקל.
סיפור התובענה מתחיל ב-2013, כשבית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטת דרורה פלפל) אישר בקשות להכיר בשתי תובענות נגד חברת החשמל כתובענות ייצוגיות. הסכום הכולל היה אז 11 מיליארד שקל - הגבוה ביותר בתובענות ייצוגיות בישראל. התובענה הוגשה בגין שתי עילות. האחת: חריגות השכר לעובדים ולגמלאים לאורך השנים, שהוכנסו לתעריף החשמל ומומנו על-ידי הציבור. העילה השנייה הייתה טעות אקטוארית בחישובי החברה על המחויבות שלה לפנסיה, שהוערכה בזמנו ביותר מ-8.9 מיליארד שקל. רשות ניירות ערך דרשה בזמנו מהחברה לבצע דיווח מחודש של הדוחות שלה, מ-1996 עד 2009.
בגין שתי העילות אישרה השופטת פלפל בזמנו תובענה בגובה 9.5-11 מיליארד שקל. החברה ערערה לבית המשפט העליון, התיק המתין יותר מ-4 שנים עד לדיון שהתקיים באוגוסט 2017, שבו קבע הרכב בראשות השופט אליקים רובינשטיין כי לא הוכח שהציבור מימן את הטעות האקטוארית הזאת. חברת החשמל, בעצת יועציה המשפטיים, הפרישה סכום של 3 מיליארד שקל למקרה שהתובענה על הפנסיה תתקבל ולאחר שנדחתה, הסכום הוחזר לדוחות החברה, והיא יכלה לרשום אותה כהכנסה שנכנסה לשורת הרווח. אולם לעניין חריגות השכר קבע הרכב העליון כי "ישנה אפשרות סבירה שיקבע כי הדיווחים ש/העבירה חברת החשמל לרשת החשמל בנוגע להוצאות שבהן נשאה בשל תשלום תוספות השכר האמורות הביאו לייקור של תעריף החשמל ולגביית יתר מהציבור".
כך קרה שבמקביל לביטול עילה אחת לעניין הטעות האקטוארית בהפרשה לפנסיה, דחו שופטי העליון את ערעור חברת החשמל, שלצדה התייצב היועץ המשפטי לממשלה הקודם וינשטיין, בעניין חריגות השכר, והמימון הציבורי שלהם. העליון הורה להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי שיקבע את סכום ההשבה בגין תוספת השכר הלא חוקיות שניתנו לעובדי החברה ומנהליה, שנאמדו על-פי חישובי העתירה המקורית מ-2009 ב 3.5-5 מיליארד שקל.
בתגובה שבו ופנו היועץ המשפטי לממשלה וחברת החשמל לעליון בבקשה לקיים דיון מחדש בסוגיה. בדיון שהתקיים ביום 4.2.18 התייצבו אנשי חברת החשמל ולצדם היועץ המשפטי הנוכחי, אביחי מנדלבליט, ודרשו ביטול גם של עילה זו של גביית כספי ציבור בגין תוספות לא חוקיות של שכר. הפעם ישבה הנשיאה חיות בראש ההרכב, והיא דחתה באופן חד-משמעי את הבקשה לדיון נוסף. "גם אם תוספות שכר אסורות לכאורה שהעניקה חברת החשמל בעבר לעובדיה אושרו בדיעבד על-ידי הממונה (הכוונה לממונה על השכר באוצר, סק"ל), אין הכרח שאישור זה יביא לדחיית תביעת ההשבה של הקבוצה המיוצגת. לפיכך, הסיכוי שתוצאת פסק הדין תשתנה במסגרת דיון נוסף הוא קטן ואף מטעם זה יש לדחות את בקשתה של חברת החשמל". התיק הוחזר וממשיך להתנהל בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. כאמור, הוא מתייחס לסכום שנקבע לפני כ-9 שנים, 3.5-5 מיליארד שקל, אולם סכום זה צפוי לעלות. החישוב ייעשה על-פי מספר השנים שמימנו בתעריף החשמל את התוספות האסורות ויביא בחשבון את ההחזר שמבצעת חברת החשמל בשנים האחרונות.
סיכוי לשיפוי מהמדינה
בשורה התחתונה, יש לנו תביעה ייצוגית במיליארדי שקלים שמתנהלת נגד חברת החשמל ומתקדמת לכיוון הכרעה. חברת החשמל לא הפרישה כסף למקרה שתפסיד בתביעה על סמך חוות-דעת משפטית, הקובעת שהסיכוי שהתביעה תתקבל נמוך מ-70%. אם תשאלו את בא-כוח התובע עו"ד בך, הוא יגיד כמובן שהסיכוי הרבה יותר גבוה. מה יחליטו השופטים? אין לדעת.
מכל מקום קיימת אפשרות ממשית שהחברה תידרש לפצות את ציבור צרכני החשמל בסכום של 3.5-5 מיליארד שקל, ואז עולה שאלת השאלות: מאין יבוא הכסף? לדעת בך לחברת החשמל יש מספיק מקורות מימון פנימיים, למשל הכספים שהופקדו בבנק לטובת שי לחג לעובדים, אבל גם הוא לא מוציא מכלל אפשרות שבמסגרת הרפורמה החברה תצליח לקבל התחייבות מהמדינה לשיפוי. וכך, בלי שנשים לב, הרפורמה תתייקר לנו בעוד כמה מיליארדים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.