הנקראות ביותר

ההצעה לפגיעה בעצמאות "כאן" צפויה לעלות היום לאישור

לאחר שהדיון בה נדחה פעמיים, הצעת החוק של ח"כ מיקי זוהר אמורה להגיע היום לוועדת השרים לחקיקה ● המכון הישראלי לדמוקרטיה: "העברת החוק תפגע ביכולת של ישראל לשתף פעולה עם איגוד השידור האירופי, לרבות אירוח האירוויזיון"

תאגיד השידור "כאן" / צילום: שלומי יוסף
תאגיד השידור "כאן" / צילום: שלומי יוסף

לאחר שהדיון בה נדחה פעמיים על רקע התנגדותו של שר האוצר משה כחלון, הצעת החוק של ח"כ מיקי זוהר (ליכוד), שנועדה להגביל את העצמאות התקציבית של תאגיד השידור הציבורי "כאן", מתוכננת כעת שוב להגיע היום (א') לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה.  שר התקשורת, איוב קרא, כבר הודיע לפני מספר שבועות כי הוא תומך בהצעה.

הצעת החוק של ח"כ זוהר מורכבת משני רבדים: הראשון מבטל למעשה את העצמאות התקציבית של התאגיד, שעל-פי החוק הנוכחי מקבל בכל שנה סכום קבוע ממשרד התחבורה - החל מ-2019 מדובר ב-650 מיליון שקל - שמבוסס על תשלום אגרת רישוי הרכב. על-פי ההצעה, התקצוב האוטומטי, שנועד לצמצם את הקשר הישיר בין התאגיד לבין הממשלה, יבוטל, ותקציב התאגיד יידון מדי שנה במסגרת דיוני התקציב הכלליים.

הרובד השני של ההצעה מתייחס לתקציב התוכן של התאגיד, ובו מוצע להגדיל את התקציב מ-200 מיליון שקל בשנה כיום ל-240 מיליון שקל, אך לקבוע כי לפחות 25% ממנו (62.5 מיליון שקל) יוקצו "לשידורי המשחקים המרכזיים בכדורגל ובכדורסל, לרבות כל משחקי נבחרות ישראל בכדורגל ובכדורסל".

הרובד הזה מעלה מספר שאלות, שהעיקרית שבהן היא האם הוא נועד להיטיב עם הצופה או דווקא עם בעליי ערוציי הספורט המרכזיים, צ'רלטון ו-RGE (בעלת ערוצי ספורט 5), שהם אלה שמחזיקים בזכויות לרוב המשחקים הללו. כבר כיום מחייבים כללי מועצת הכבלים והלוויין - שאמנם לא חלים על סלקום ועל פרטנר - כי המשחקים המרכזיים בתחום יועברו בערוצים פתוחים (שכוללים גם את ספורט 5 שכן דורש תשלום מסוים). אם התאגיד יהיה חייב על-פי חוק לרכוש את המשחקים הללו, הדבר עשוי לשפר את עמדת הגופים הפרטיים, שמחזיקים בזכויות, במשא-ומתן על מכירתם.

בהקשר זה, לאחרונה נחשף ב"גלובס" כי לפני מספר חודשים הוגשה תלונה למבקר המדינה בהקשר של ניסיון של שר התקשורת לכפות על התאגיד להעביר לצ’רלטון משחקי מונדיאל ללא מכרז. מדובר במהלך שבמסגרתו הציע השר לתאגיד לקבל מצ'רלטון 12 משחקים של קבוצות ישראליות בליגה האירופית (שממילא לא ניתן לשדר בערוצי צ'רלטון בשל הוראות הרגולציה), ובתמורה להעביר לידיה 12 ממשחקי המונדיאל שהזכויות לו נרכשו על-ידי השידור הציבורי. בתאגיד סירבו בתוקף, ובהמשך אכן הוציאו חלק מהמשחקים למכרז, שבו רובם נרכשו על-ידי ערוץ הספורט.

עוד בנושא נתח שוק וצרכנות


בתאגיד טוענים עוד בנוגע לרובד השני כי שינוי אופן הקצאת הכספים, שיוביל לכך שפחות כסף יוקדש להפקות מקור, יחייב אותם גם לפטר כמות משמעותית של עובדים.

גם חוות-דעת שהוכנה על-ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה ונשלחה לשרים לקראת הדיון היום, יוצאת נגד הצעת החוק. ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר וד"ר אסף וינר כותבים בחוות-הדעת כי "בחוק המקורי שוריין תקציב התאגיד בכוונה תחילה, כדי למנוע את הכשלים שהובילו לפירוק רשות השידור, כחלק ממסקנות דוח ועדת לנדס". לטענתם, "ההצעה הנוכחית מיועדת ליצור מצב שבו בעל המאה הוא בעל הדעה, על-ידי מנגנון שליטה פוליטית שאף יכול להוות אפקט מצנן כלפי מערכת החדשות של התאגיד".

השניים טוענים עוד כי "תלות פוליטית של התאגיד מנוגדת לכללים שהציב איגוד השידור הציבורי האירופי, של שידור ציבורי עצמאי. לכן, העברת החוק משמעותה, בין השאר, היעדר יכולתה של ישראל לקיים שיתופי-פעולה עם האיגוד, לרבות אירוח האירוויזיון".

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!