הנקראות ביותר

"צריך לנתק את השירות הלאומי-אזרחי מהבית היהודי"

שר-שלום ג'רבי, מנכ"ל השירות הלאומי-אזרחי ולשעבר מזכ"ל הבית היהודי, מסכם כהונה בראיון פרישה ומדבר על העמותות שקשורות לבית היהודי, הפשקוילים נגדו ברחוב החרדי, המאבק נגד "בצלם" והגידול והגיוון במתנדבים ● "הפוליטיקה היא בהחלט אפשרות", הוא מצהיר

שר-שלום ג'רבי / צילום: איל יצהר
שר-שלום ג'רבי / צילום: איל יצהר

שר-שלום ג'רבי, מנכ"ל השירות הלאומי-אזרחי בשמונה השנים האחרונות, יסיים בשבועות הקרובים את תפקידו, ודבר אחד בטוח, הוא לא יכול להתלונן על כהונה משעממת. מצד אחד, השירות הלאומי-אזרחי בתקופתו נהנה מגידול ניכר במספר המתנדבים, אך ג'רבי התמודד עם התנגדות בחברה הערבית ובחברה החרדית להתנדבות בשירות הלאומי-אזרחי, ואף נתלו נגדו פשקוילים ברחוב החרדי; בעמותות שמזוהות עם הבית היהודי - המפלגה בה צמח - כועסים עליו; ועמותות נמצאות תחת חקירת משטרה, בגלל חשד כי הונו את השירות הלאומי. בדרך הוא גם נלחם בארגוני שמאל, וניסה לשלול מהם תקנים.

שירות לאומי-אזרחי הוא שירות התנדבותי שניתן לבצע בגוף ציבורי, חברה לתועלת הציבור, עמותה או משרד ממשלתי. כך למשל, אפשר להתנדב במשטרה, בתי ספר, קופות חולים, העמותה למען הקשיש, עמותת לתת ועוד מאות גופים. רשות השירות הלאומי מאשרת את הגופים שמקבלים תקנים למתנדבים.

השירות מונה כ-18 אלף מתנדבים, מתוכם כ-11.5 אלף שירות לאומי כללי - כ-7,500 בנות הציונות הדתית, וכ-3,500 מתנדבים נוספים, מתוכם כ-2,000 מאוכלוסיות מיוחדות (נוער בסיכון ובעלי צרכים מיוחדים); 4,800 לא-יהודים וכ-1,600 חרדים. כשג'רבי נכנס לתפקידו היו כ-13 אלף מתנדבים בלבד. המספרים מציגים את התהליך הדרמטי ביותר שעבר הארגון בשנים האלו - הקטנת המשקל של הציונות הדתית בקרב המתנדבים, והפיכתו ליותר מגוון מאי פעם. "השירות הלאומי בכלל התחיל מהחברה האזרחית, לפני 40 שנה, כשחיפשו פתרונות לבנות מהציונות הדתית שלא עשו צבא. אחד היעדים שלי היה הגדלת מספר המשרתים מאוכלוסיות נוספות. רואים איך המשרתים מקבלים אחריות ועוברים תהליך העצמה אישית", אומר ג'רבי בראיון בלעדי ל"גלובס" לרגל סיום תפקידו.

"השירות הלאומי-אזרחי הוא הפרויקט הלאומי של המדינה, אם רוצים לראות חברה אחרת, ולצמצם את השסעים בה - זה המקום. עם זאת, אנחנו לא רוצים לשנות את המתנדבים שמגיעים אלינו, ואני גם נגד שירות בכפייה, אחרת מספר המתנדבים יילך ויקטן", הוא מוסיף. לג'רבי אין עדיין מחליף, למרות שתאריך עזיבתו ידוע כבר 4 שנים, ונעשים נסיונות להאריך את כהונתו בשלושה חודשים.

התקציב: 800 מיליון שקל

ג'רבי (48), אב לחמישה וסבא לשלושה נכדים, גדל בכרמיאל ולמד בישיבה התיכונית בכפר הרוא"ה ובישיבת ההסדר בקריית שמונה. בעבר שימש כמזכ"ל מפלגת הבית היהודי (בגלגולה כמפד"ל). הוא מונה לתפקיד ב-2010 על ידי דניאל הרשקוביץ, אז שר המדע והטכנולוגיה ויו"ר המפלגה. ג'רבי, רב סרן (במיל') בגולני, עדיין מתנדב לשירות מילואים.

מי שאחראי על התפעול של מערך ההתנדבות הן 8 עמותות, שדרכן עובר הכסף למתנדבים. המנגנון עובד כך - כל מתנדב מקבל שכר של כ-800 שקל מהעמותות, חלקו ממומן על ידי הגוף בו הוא מתנדב והשאר על ידי המדינה. אותן עמותות מבצעות הן למעשה צינור הכספים, אך הן מקבלות כסף מהמדינה גם בעבור תפעול מערך המתנדבים, למשל בעבור התשלום לרכזים ותחזוקת הדירות.

תקציב רשות השירות הלאומי עומד על 300 מיליון שקל, ו-500 מיליון שקל נוספים עוברים לעמותות, בעיקר עבור שכר המתנדבים והעובדים, ו-10% מיועדים לתקורה של העמותות.

העמותות המבצעות - שחולשות על תקציבי עתק ואלפי מתנדבים - נבחרות על ידי המנכ"ל, מבלי שהוא צריך לפרסם קול קורא. שתיים מן העמותות נוספו בשנים האחרונות, ושמה של אחת מהן נקשר לג'רבי כי מייסדיה (שכבר לא פעילים בעמותה) הם קרובי משפחתו. "בג"ץ פסק כי אין בסיס לכך שפעלתי לטובתן. גופים אינטרסנטים האשימו אותי בכל מיני האשמות, אבל מי שעושה רפורמות צריך לקחת בחשבון שיתקפו אותו. האשימו אותי שאני עוזר רק לעמותות הדתיות, אבל מה לעשות שהמציאות בשטח היא הפוכה", אמר ג'רבי.

כחלק מהניסיון להרחיב את השירות הלאומי-אזרחי לאוכלוסיות נוספות ולשוות לו מעמד ממלכתי, פעל ג'רבי לשפר את תנאיהם של המתנדבים ביחס לחיילי צה"ל, ואף נערך השבוע "שבוע הצדעה" למתנדבי הארגון, ששיאו בהענקת תעודות הצטיינות בבית הנשיא. "כשנכנסתי לתפקיד הייתי צריך לקבל החלטה - לעבוד אצל משרתי השירות הלאומי ולא אצל העמותות", אמר ג'רבי, "יש סתירה בין שני הדברים. לדוגמא, החלטתי לעשות ביטוח חיים, דבר שהעמותות התנגדו לו מכיוון שזה מגיע מהתקורה שלהם; השגנו תחבורה ציבורית חינם למתנדבים. עמותות מסוימות התנגדו מכיוון שהן קיבלו מהמדינה 250 שקל לתחבורה ציבורית, אך העבירו למשרתים רק 180 שקל. את הפער שמרו לעצמן".

מי מתנדב

הוא מספר כי במהלך השנים הפך את השירות לשוויוני יותר עבור אוכלוסיות ברמה סוציו-אקונומית נמוכה יותר. "לפני שמונה שנים היו בוחרים את מקומות השירות הטובים במחשב, ביום מסוים ובשעה מסויימת. אותה ילדה מדימונה שלא היה לה בכלל מחשב בבית - מראש היתה בעמדת נחיתות. אני מכיר מישהו מירושלים ששכר בהר חוצבים 40 מחשבים והביא 40 איש שידאגו לכך שהבת שלו תהיה ראשונה. שינינו את השיטה כך שתיתן הזדמנות שווה יותר", הוא אומר.

השירות הלאומי אמנם הופך להיות יותר ממלכתי ומגוון, בעיקר כי הדומיננטיות של בנות הציונות הדתית בקרב המתנדבים פחתה, אך מפלגת הבית היהודי ממשיכה לנסות ולשמר את שליטתה בארגון. בשנותיו בארגון כיהן ג'רבי תחת לא פחות מארבעה משרדים ממשלתיים - משרד המדע, המשרד לאזרחים ותיקים, משרד הכלכלה וכעת משרד החקלאות - בכולם תחת שרים מהבית היהודי. האינטרס של המפלגה ברור: זהו גוף עתיר תקציבים; עם מתנדבות רבות שמשתייכות לקהל הבוחרים הפוטנציאלי; וזיקה לעמותות דתיות ולכוח אדם זול שיכול להיות מנותב לקידום ערכי הציונות הדתית.

ג'רבי שומר על ממלכתיות, ולא מהסס גם להביע דעות מנוגדות לאלו שאולי מצופות ממנו. "לדעתי, השירות הלאומי-אזרחי לא צריך להיות בשליטה של הבית היהודי. אני לא אחראי לכך, ולא ביקשתי את זה. זה תוצאה של הסכמים קואליציוניים וצריך לשאול על כך את הפוליטיקאים. אני חושב שזה גוף ממלכתי, שקשור לכל המגזרים, ולכן הוא צריך להיות תחת משרד רה"מ".

במסגרת הניסיון לשמור על ההשפעה של הבית היהודי, מנסה באחרונה ח"כ בצלאל סמוטריץ' לקדם הצעת חוק לפיה משרדי הממשלה יוכלו לפרסם באופן עצמאי מכרז לעמותה שמפעילה את המתנדבים, ולמעשה לבחור עם איזה עמותה לעבוד. זאת, בעקבות מכרז אחוד שפירסם החשב הכללי רוני חזקיהו לכל משרדי הממשלה, ונועד להגביר את הפיקוח ולמנוע אי-סדרים.

נלחמים על החרדים

לגבי עתידו אמר ג'רבי: "עזבתי את הפוליטיקה לפי שמונה שנים. יכול להיות שאחזור - אבל אני לא יודע מתי. כל עוד אני משמש כמנכ"ל, אני לא מנהל אף שיחה על פוליטיקה".

במהלך כהונתו הביע ג'רבי התנגדות לשירות לאומי בעמותות שמאל כמו "בצלם" ו"הטלוויזיה החברתית". הפעם האחרונה שהנושא עלה לכותרות היה לפני כחודש וחצי, לאחר שארגון בצלם קרא לחיילי צה"ל לסרב פקודה ולא לירות על מפגינים לא חמושים בגבול עזה. התקן בארגון בצלם לא מאוייש בשנתיים האחרונות, ובעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, אסרה לבטל אותו, אך הדבר לא מנע מהשר אריאל להורות לג'רבי לבטל את התקן במעורבות פוליטית בוטה. "אני חושב שאסור שיהיו משרתים בגופים כמו 'בצלם' כמו שאסור שיהיו בלהב"ה, שגם להם סירבתי", אמר.

אז בעצם הערכים שלך הם אלו שבאים לידי ביטוי.

"זה לא עניין של שמאל-ימין. מהותה של מדינה דמוקרטית שיהיו בה מגוון דעות, ואני בעד, אבל 'בצלם' עוברים בעולם ואומרים שלוחמי צה"ל הורגים בכוונה, בזמן שמי שנמצא בניר-עם רואה כמה צה"ל משתדל לא לפגוע באזרחים. אני בעד שיגידו את דעתם, אבל אי-אפשר לצפות שהמדינה תיתן להם תקנים".

ומה לגבי רבנים שקוראים לסירוב פקודה ומקבלים כסף מהמדינה? "אתה לא יכול להשליך את כל הבעיות של המדינה על רשות קטנה, אלא צריך לבחון אותי במנדט שלי - לראות שאני לא עושה מפלה בין עמותות ימין לשמאל".

המדינה מנסה לעודד גופים לקחת משרתים ערבים וחרדים, ולכן התשלום עבור תקנים שלהם הוא נמוך באופן משמעותי. תקן של שירות לאומי כללי (שמרביתן בנות שירות מהציונות הדתית) עולה לגוף שמקבל את המשרת בין 1,500 ל-2,500 שקל בחודש (תלוי אם המתנדב גר מחוץ לבית), תקן חרדי עולה כ-500 שקל, ואילו תקן של משרת מהחברה הערבית לא עולה כלל, כדי לעודד גופים לגייס ערבים וחרדים לשורותיהם.

ואולם, הגידול במספר המשרתים החרדים והערבים מלווה בהתנגדויות רבות גם מכיוון האוכלוסיות עצמן. "אני מאויים על ידי גורמים במגזר החרדי. יש לי מצלמות סביב הבית ולחצן מצוקה. זה מגזר מאוד מורכב שהקיצונים בו הורסים את המגזר. אני חייב להגיד שכשהתחלתי את התפקיד מאוד לא אהבתי את המגזר החרדי, חשבתי שהוא פרזיט ומשתמט, אבל למדתי להכיר מגזר מיוחד במינו, יש לנו הרבה מה ללמוד מהנתינה בו".

מספר מתנדבי השירות הלאומי-אזרחי

המתנדבים החרדים פועלים על פי חוק שונה מאלו של שאר מתנדבי השירות הלאומי. הם בני 21 ומעלה שלא רשומים בישיבה, וג'רבי מדגיש כי "מבחינתם הצבא הוא מוקצה מבחינת מיאוס. הם באים אלינו כי בשבילם לשים מדים יותר מדי. יש תופעות קשות מאוד, שהוציאו ילדים של מתנדבים מבתי הספר ומהגנים, או רכז שהפגינו מחוץ לחתונה של בתו".

"הגידול במספר החרדים המתנדבים נובע מכך שהם מבינים שהם לא יכולים לחיות יותר עם הסכומים הזעומים שהם מקבלים. בחלק מהמקומות שהם משרתים, הם יכולים להשתלב בעבודה בעתיד, כמו מכבי אש למשל", הוא אומר.

תחקיר שפורסם ב"ידיעות אחרונות" לפני כחודשיים חשף עדויות על הפקרות בשירות האזרחי של החרדים, לפיהן חלקם עושים עבודה חלקית, אם בכלל. בעקבות התחקיר הקימו בשירות הלאומי ועדה שהמלצותיה טרם התפרסמו. "צריך להודות - משקרים אותנו, בכל המגזרים, לא רק בחרדים", אומר ג'רבי בכנות. "אם זה בהיקפים גבוהים? אני מעריך שלא".

הערבים שינו גישה

בחברה הערבית יש גידול עקבי במספר המתנדבים, שעמד בשנה שעברה על 4,800 - פי שלושה בתוך חמש שנים. 80% מהם משרתים בתוך החברה הערבית ו-90% הן בנות. 40% מהמתנדבים הם מוסלמים, 28% בדואים, 20% דרוזים ו-12% נוצרים.

"לפני שבע שנים היו במגזר הדרוזי רק 60 מתנדבות. הלכתי לשייח' מוואפק טריף ושאלתי למה הם מתנגדים, הרי שיעור הגיוס אצל הגברים שם הוא יותר גבוה מאשר אצל היהודים. הסברנו להם שזה לא צבא, ושאפשר להמשיך לגור בבית. היום יש 1,000 בנות בשירות אזרחי, מתוך כ-1,100 בשכבת גיל, זה הישג אדיר".

"הם רואים איך מתייחסים אליהם ואת הערך המוסף בכך שהם תורמים לאוכלוסייה שלהם. הגידול הוא למרות ההתנגדות המיליטנטית של המנהיגים הערבים - יש ראשי מועצות שמוציאים אותם מהמקומות שבהם הם משרתים, ויוצאים בהכרזות שזה קשור למשרד הביטחון - דבר שלא נכון כיום. הפכנו לרשות אזרחית שכפופה למשרד החקלאות, אבל המנהיגים שלהם עדיין רוצים להשאיר אותם מקופחים. אנחנו למשל לא מצליחים לפרסם בעיתונים ערבים. עם זאת, אני חושב שההנהגה הערבית פחות מתלהמת כיום וההתנגדות פוחתת".

"נפגשתי עם מתנדב ערבי בבית חולים מאיר שחשב שיש בסך הכל כ-100 מתנדבים ערבים בכל הארץ מכיוון שמתנדבים עדיין לא מספרים על זה. המתנדב הזה סיפר שרק משפחתו יודעת שהוא מתנדב. ואולם בניגוד לפעם, היום המשפחה מעודדת יותר, ולדעתי זה רק יילך ויגדל".

לדברי ג'רבי, לפני כמה שנים הם ערכו בדיקה עם פרופ' איציק כץ ממאגר מוחות וגילו כי 85% מהמתנדבים משתלבים במעגל העבודה או הולכים ללימודים אקדמיים. "הקצינו 10 מיליון שקל לטובת לימודי עברית לכל המתנדבים הערבים. בנוסף, התחלנו מיזם משותף עם הג'וינט ליצירת מעטפת לאוכלוסייה הזו, שתסייע לה לצאת לשוק העבודה".

ג'רבי מדבר בגאווה על פרויקט הדגל שלו ושל השר אורי אריאל - הגדלת מספר התקנים של בעלי צרכים מיוחדים מ-84 לפני חמש שנים לכ-1,500 היום. מדובר בנכים, נפגעי נפש, חירשים, עיוורים, מחלות נפש, ומוגבלות שכלית. "זאת אוכלוסייה שקרובה לליבי, צריך לדאוג לה כמה שיותר", אמר.

"לפני שנה גם עשינו יריד במיוחד למתנדבים והבאנו גופים מתחום התעסוקה, הגיעו מאות מתנדבים וחיילים בעלי צרכים מיוחדים, שלא ידעו מה יעשו כשיסיימו את השירות. הבנו שיש כשל גדול, ובפברואר הקמנו בשדרות מרכז הכוונה ביחד עם עמותת גוונים, שעוזר לאוכלוסייה הזאת למצוא מגורים ותעסוקה. כל בעל מוגבלות יכול להתקשר. אנחנו, הרפסודה, עושים משהו שנושאת מטוסים כמו משרד הרווחה או ביטוח לאומי צריכים לעשות".

שר-שלום ג'רבי

גיל: 48
מצב משפחתי: נשוי 5 ילדים 3 נכדים
מגורים: מצפה יריחו
תפקיד: מנכ"ל השירות לאומי-אזרחי
השכלה: תואר ראשון בחינוך, תואר שני במדעי המדינה ומנהל ציבורי
עוד משהו: רס"ן (במיל') בגולני, עדיין מתנדב למילואים

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות