"כשאדם מכנה מישהו שחור, השחור צריך להשיב תודה"

הוט מובייל בקו הגנה יוצא דופן מול לקוחה ממוצא אתיופי שהגישה תביעה לאחר שנציג שירות כינה אותה "שחורה, סתומה ומסריחה" • "אין ולא צריך להיות כל הבדל בין כינוי אישה כ'לבנה מסריחה' לבין כינויה כאישה 'שחורה מסריחה' או כ'ג'ינג'ית מסריחה'" • לאחר הפרסום ב"גלובס" הוט מובייל הורתה לתקן את כתב ההגנה והתנצלה בפני הלקוחה

מנכ"ל הוט מובייל, אסף עופר / צילום: תמר מצפי
מנכ"ל הוט מובייל, אסף עופר / צילום: תמר מצפי

ב-15 באפריל הגישה לקוחה של חברת הוט מובייל, אישה ממוצא אתיופי בשם טלי טמרי-דוד, תביעה בסך 300 אלף שקל נגד החברה, בטענה כי נציג של הוט מובייל כינה אותה 'שחורה סתומה ומסריחה' ובכך התנהג כלפיה בצורה גזענית ומשפילה.

היום (א') אנחנו חושפים כי בקו ההגנה שהגישה לאחרונה הוט מובייל היא בחרה לתקוף את טמרי-דוד ולהאשים אותה כי בתביעתה היא "מובילה קו רעיוני לפיו תיאור אדם כשחור מהווה עלבון גזעני כלפי אותו אדם".

בכתב ההגנה שהגישה הוט מובייל לבית משפט השלום בתל-אביב, כתבה החברה באמצעות עורכי דינה: "תמוה שדווקא התובעת, שהיא אתיופית במוצאה, מובילה קו רעיוני לפיו תיאור אדם כ'שחור' מהווה עלבון גזעני מיוחד כלפי אותו אדם... יש לראות בכינוי אישה כ'שחורה' מחמאה דווקא. מי קבע שלבן זה יפה ושחור זה מכוער?".

"משימת החינוך" של הוט מובייל את התובעת מהמוצא האתיופי שנפגעה מכך שכונתה "שחורה מסריחה", לא הסתיימה כאן. "לדעת הוט מובייל, התובעת אמורה להתגאות ולהתהדר במוצאה, במורשתה, בתרבותה ובהיותה אתיופית ולא לראות בכך עלבון או גזענות. אם התובעת באמת ובתמים חושבת על טובת האוכלוסייה האתיופית, היא צריכה לנקוט גישה הפוכה מזו שבבסיס תביעתה", כתבה הוט מובייל.

למרות החקיקה והפסיקה שאוסרות על אפליה של אנשים מחמת דתם, צבע עורם, גילם, מגדרם, או מכל סיבה בלתי עניינית אחרת, בישראל של 2018 אנחנו רואים עדיין יותר מדי גילויים של גזענות ואפליה. בתי המשפט ובתי הדין לעבודה דנים, לא אחת, בתביעות של אנשים שטוענים כי שיקולים לא ענייניים, של אפליה, מנעו מהם להתקבל לעבודה או לקבל שירות שוויוני.

גם טלי טמרי-דוד, ילידת 1985 ממוצא אתיופי, חשה, לדבריה, על בשרה יחס גזעני ומשפיל. בתביעה שהגישה נגד הוט מובייל היא טענה, כאמור, כי נציג החברה קרא לה "שחורה סתומה ומסריחה" והתנהג כלפיי בצורה גזענית ומתלהמת.

באמצעות עו"ד ענת גינזבורג, כתבה טמרי-דוד בתביעתה כי "תביעה זו עניינה דברי-בלע, קללות, נאצות, איומים, התלהמות גזענית כלפי התובעת, שכל 'חטאה' הוא היותה ממוצא אתיופי, על-ידי עובד מטעם חברת הסלולר הוט מובייל".

לפי התביעה, ב-28 בפברואר 2018 בשעה 14:30 לערך התקשר נציג מחברת הוט מובייל שכינה עצמו בשם "רן" והציע לה מבצעי הצטרפות לשירותי החברה. לפי הנטען, התובעת ביקשה מהנציג ליצור עמה קשר מאוחר יותר, היות ולא הייתה פנויה לשוחח. "רן הודיע בתגובה כי נציג מטעם הנתבעת יצור עמה קשר מאוחר יותר".

לפי התביעה, למחרת, החל מהשעה 12:20 לערך, החלה טמרי-דוד לקבל הודעות כתובות וקוליות באמצעות אפליקציית וואטסאפ ממספר טלפון סלולרי (ששמור במערכת).

לגרסת התובעת, בהודעות כתב רון לתובעת הודעות בזלזול ובלעג. התובעת הודיעה כי אינה מעוניינת בהצעות מטעם הוט מובייל. "רון, שלא היה מוכן לקבל את תשובות התובעת, החל במסכת הודעות שכללה איומים, נאצות, קללות ודברי-בלע שהנייר אינו סובלן: 'לדבר ככה עם החברים שלך לא אתי', ומוסיף הודעה נוספת '..מובן?', בהמשך מתחזה למנהל וכותב לתובעת: 'את לא מדברת עם נציג אלא עם מנהל', לאחר מכן מוסיף ומאיים: 'תורידי טורים מהר, ואני גם חוסם אותך במערכת שלנו'. ובהמשך כתב: 'שחורה סתומה'".

טמרי-דוד ציינה כי הנציג ראה את תמונת פניה של התובעת באפליקציית הוואטסאפ כשכתב לה את ההודעות והיה מודע היטב לכך שמדובר באישה ממוצא אתיופי. היא טוענת כי גם בהמשך שלח רון לתובעת הודעות מוקלטות הכוללות בין היתר איומים, קללות, נאצות, קללות וצעקות. כאשר התובעת כתבה לרון כי כל השיחות וההודעות מוקלטות, הוא הודיע לה בתשובה: "נתראה בבית משפט... ביי... ולא להעז להטריד אותי".

טמרי-דוד, שהייתה פגועה, פרסמה פוסט בפייסבוק אודות האירוע. לאחר פרסום הפוסט פנו אל התובעת מחברת החדשות של ערוץ 2, והיא התראיינה לתוכניתו של עודד בן-עמי וסיפרה על המקרה. לאחר מכן התקשר אל טמרי-דוד אסף עופר, מנכ"ל הוט מובייל, התנצל על האירוע וטען כי מדובר במקרה חריג, וכי החברה לוקחת אחריות מלאה על קרות האירוע. כן טען עופר כי הנציג רון הוא משווק חיצוני, ובעקבות האירוע החברה פעלה על-מנת לפטר אותו ולהגיש נגדו תביעה.

התנצלות לא מספיקה

למרות ההתנצלות הגישה טמרי-דוד את תביעתה, בה היא טוענת כי על הוט מובייל לפצות אותה בשל העובדה שהיא סבלה וסובלת מעוגמת-נפש קשה ביותר. "התבטאויותיו של נציג הנתבעת, האיומים, החרפות, העלבונות והקללות הדירו ומדירים שינה ממנה, גרמו לה לפגיעה קשה בכבודה, צער ועצב רב. באוזניה מהדהדות הצעקות 'ימפגרת' והודעותיו 'יא שחורה סתומה'", לשון התביעה.

בתגובה שמסרה לנו הוט מובייל אחרי פרסום התביעה, הוקיעה החברה את האמירות שנכתבו נגד טמרי-דוד, ונמסר כי "אין בהן כדי להעיד דבר על החברה ועל ערכיה". בכתב ההגנה שהגישה הוט מובייל לאחרונה, באמצעות עו"ד יצחק פינק ממשרד לאמעי, סידר, רהט, צידון, פינק, חזרה החברה על טענותיה כי האדם ששלח את במסרונים הפוגעניים אינו קשור לחברה ולא פעל מטענה.

ואולם, הוט מובייל לא הסתפקה בכך. בהמשך כתב ההגנה היא הקדישה שני עמודים לפירוט התזה שלה, לפיה הטחת הכינוי "שחורה" בטמרי-דוד כלל לא מקימה לא עילת תביעה מסיבות מסיבות שונות שהיא פירטה. ראשית, כתבה הוט מובייל: תיאור גוון של עור אדם אינו יכול להיחשב דבר לא חוקי. "למשל, אם נטיח באדם גבוה את הכינוי 'יא גבוה אחד' (על משקל האמירה 'יא שחורה אחת' שהוטחה בתובעת. ח',מ') - האם הדבר יקים לו עילת תביעה? ובדומה, אם נטיח באישה בהירת שיער את המילים 'יא בלונדינית', האם היא תוכל לתבוע בטענה שהדבר עלול להתפרש כעלבון לאינטליגנציה שלה, נוכח שלל הבדיחות בעניין?"

ההשוואה המופרכת של הוט מובייל שמתעלמת מהנסיבות שבהן הוטחו הדברים בטמרי-דוד לא נגמרה כאן. היא המשיכה וכתבה בכתב ההגנה: "ואם נטיח באדם אדמוני את המלים 'יא ג'ינג'י, או 'יא חלוד', האם הוא יוכל לתבוע? כמובן שלא". לטענת החברה, "הרעיון שבבסיס התביעה לפיו תיאור תכונות גוף יכול להקים עילת תביעה, הוא דבר שצריך לדחותו".

בשלב הבא של התזה לפיה לא ניתן להתייחס אל הכינוי "יא שחורה" שנאמר לתובעת, כפוגעני, הסבירה הוט מובייל כי "מבחינה חברתית ותרבותית דווקא נכון וראוי לעודד תפיסה לפיה אישה 'שחורה' היא דווקא סמל ליופי. מדוע לא לראות כינוי אישה כשחורה כמחמאה דווקא? מי קבע ש'לבן' זה יפה ו'שחור' זה מכוער?"

לדברי הוט מובייל, "המסר שראוי לשדר הוא black is beautiful ולא ש-black is awful". ולכן, לגישת החברה, "אין ולא צריך להיות כל הבדל בין כינוי אישה כ'לבנה מסריחה' לבין כינויה כאישה כ'שחורה מסריחה' או כ'ג'ינג'ית מסריחה'".

הוט מובייל לא עצרה כאן והיא הוסיפה וכתבה: "לדעת הוט מובייל, אם אדם כלשהו מכנה את משנהו 'שחור', ה'שחור' צריך להשיב: 'תודה על המחמאה'. זו הגישה שיש לעודד - ולא את הגישה ההפוכה בדיוק (גישת התביעה) לפיה המילה 'שחור' מהווה עלבון וקללה".

הוט מובייל החליטה גם להזכיר בכתב ההגנה לתובעת מהמוצא האתיופי כי אנחנו בעידן שבו כבר כיהן נשיא אמריקאי שחור שבו הספורטאים המובילים בעולם, חלק מהמוזיקאים הפופולריים ביותר מדענים, איש רוח ודוגמניות מובילות בעולם ובארץ הם שחורים.

אחרי כל הדברים הללו, הוט מובייל "מודה" כי אין ספק שהאדם שכתב את המסרונים מושא התביעה לא התכוון להחמיא לתובעת, אך לדבריה, "לאור כל האמור לעיל הדבר אינו מעלה ואינו מוריד".

באשר לטענות התובעת כי בנוסף על הכינוי "שחורה", היא כונתה "מפגרת", "מסריחה", "חסרת ערכים" וגו', כתבה הוט מובייל: "אכן, השפה בהחלט אינה ראויה, והוט מובייל מגנה אותה. אך אם נאמר כי ביטויים שכאלה מקימים עילת תביעה, התוצאה תהיה כי מדי יום ביומו תוגשנה אלפי תביעות, שכן מציאות החיים היא ששפה ירודה שכזו אינה עניין נדיר במקומותינו".

עורכת דינה של התובעת, ענת גינזבורג מסרה בתגובה: "הוט מובייל ממשיכה את הקו הגזעני והפוגעני שנקט הנציג מטעמה. כתב ההגנה המתלהם אף מקצין עוד יותר, כך שלשיטת הוט מובייל, הטחת המילה 'שחורה' בבחורה ממוצא אתיופי אינה כינוי גנאי, להפך - אצלם זו מחמאה. הקללות ודברי-הבלע שהוטחו בתובעת הם, לדעת הוט מובייל, עניין של מה בכך - 'חוסר נימוס' ותו לא... כנראה שהוט מובייל סוברת שהטחת עלבונות כלפי לקוח זה עניין לגטימי החוסה תחת חופש הביטוי. על הציבור לדעת שזו עמדת הוט, כפי שהוגשה לבית משפט בישראל".

תגובת הוט מובייל: "הוט מובייל גינתה ומגנה כל אמירה פוגענית מהסוג הזה. מנכ"ל הוט מובייל התנצל אישית בפני הלקוחה. ביחס לכתב ההגנה שהוגש, הוא עלול לייצר רושם מוטעה ביחס לעמדת החברה החד-משמעית והבלתי מתפשרת בנושאים האמורים. לפיכך, מהרגע שהדבר נודע להנהלת הוט מובייל, היא הורתה לתקן באופן מיידי את כתב ההגנה בהתאם, והוא יוגש לבית המשפט בזמן הקרוב. אנו שבים מתנצלים בפני הלקוחה".