הנקראות ביותר

החברות שלוקחות את הקנאביס הרפואי כמה צעדים קדימה

בזמן שרוב חברות הקנאביס הציבוריות בישראל עוסקות בעיקר בגידול קנאביס ושיווק שלו, חברות ישראליות בשוק הפרטי ובבורסות זרות מפתחות מוצרים מורכבים ● "גלובס" מציג שלוש ישראליות שמצאו כיוונים לא שגרתיים

קנאביס רפואי / צילום: שאטרסטוק
קנאביס רפואי / צילום: שאטרסטוק

סייקי מדיקל: "צריך להסתיר קצת את הקנאביס כדי להכניסו למערכת הרפואית"

שוק ההון הסתחרר לאחרונה מההבטחות של חברות הקנאביס הנסחרות, ובמיוחד מההבטחה הגלומה בשיווק המוצר בחו"ל. בינתיים, אישור ייצוא הקנאביס מתעכב, ולא מעט חברות פרטיות, מדוברות פחות, מתחילות לממש את ההבטחות שלהן בשוק הישראלי. לדוגמה, חברת סייקי מדיקל, שעלתה לכותרות לפני כמה שנים, כאשר חתמה על הסכם שיווק עם חברת טבע, ואחר כך כאשר החלה לשווק את מוצריה בבתי חולים. לפני כשבועיים קיבלה החברה אישור משר הבריאות שהמפעל שלה מאושר לשיווק של קנאביס בישראל (אישור GMP - Good Manufacturing Process). זהו האישור הראשון שניתן בארץ הכולל הן את המכשיר שבאמצעותו מסופק הקנאביס והן את תרכובת הצמח עצמה. החברה מקווה להתחיל בקרוב לשווק את המוצר גם דרך בתי המרקחת. כמו החברות האחרות, גם סייקי רואה בשוק הישראלי מקפצה למקומות מכניסים יותר. בדיקת היתכנות וגם הכנסות שיממנו את פעילותה בינתיים, אולם הרווחים יגיעו מבחוץ.

סייקי מדיקל הוקמה על ידי פרי דוידסון, שנכנס לתחום הקנאביס הרפואי כבר ב-2005, כחלק מחברת גידול הקנאביס הראשונה בישראל, תיקון עולם. דוידסון, שהגיע ממגזר ההייטק, עשה את ההסבה זמן רב לפני שהתחום תפס תאוצה, דווקא על רקע הכישלון של חברת פארמוס שפיתחה נגזרות של קנבינואידים אך נכשלה בניסוי במוצר שלה ב-2004. לדבריו, ב-2006 הוא עזב את תחום גידול הקנאביס כדי להקים חברה שתעשה סדר בשוק.

"התחום מאוד 'ססגוני', תחום ירוק-אפור, שהפעילות בו לא תמיד אחראית או מסודרת. הפוטנציאל ללא ספק עצום, אך כשרוצים לעשות סקייל-אפ, כלומר לייצר את המוצר באופן מסחרי, עבודה כמו של מגדל היא לא הדרך. והסקייל-אפ חייב להתרחש. כיום רק בישראל יש 36 אלף מטופלים ועוד לפחות 100 אלף זקוקים לטיפול".

"רופאים לא רושמים צמחים"

סייקי הוקמה ב-2011 במטרה לפתח שיטה מדידה והדירה למתן קנאביס רפואי. היא מנסה לפתור את הבעיה המרכזית בתחום - מצד אחד, חלק גדול מהחוקרים והרופאים מאמינים שכל רכיבי הקנאביס יחד פועלים טוב מאשר רכיב אחד מהצמח שניתן לבודד ולהפיק באופן סינתטי. מצד שני, כאשר מתעסקים עם צמח שלם, קשה מאוד לתת מינון מדויק של הרכב שחוזר על עצמו.

לדברי דוידסון, יש לחברה כמה עקרונות יסוד: "לא עושים שום מניפולציה לצמח הגולמי; נותנים את המיצוי באינהלציה משום שזו הדרך הנכונה שבה המוצר נצרך כבר שנים על ידי 90% מהמשתמשים; והמנה צריכה להיות מדידה, כי כאשר לא יודעים מה המינון של החומרים הפעילים שנותנים למטופל, אי-אפשר לנהל סביב המוצר שיח רפואי, והרופאים לא מוכנים לעסוק בזה".

"רופא שואף להיות מדען", מוסיף יו"ר החברה, ד"ר איתן חי-עם, שכיהן בעבר כמנכ"ל משרד הבריאות. "הוא רוצה לדעת כיצד פועלת התרופה, מהן תופעות הלוואי שלה, כיצד ישפיע השינוי במינון, כיצד המוצר ישפיע לאורך זמן. כשאי-אפשר להגדיר את הדברים הללו, רופאים בורחים מהמוצר".

דוידסון: "באופן כללי, ברפואה המערבית הקונבנציונלית, רופאים לא רושמים צמחים. כל עולם צמחי המרפא הוא מותג רמוס, שעולם הרפואה מביט בו באופן חשדני. לכן המשאף שלנו צריך לאזכר משאפים של שוק הפארמה, כמו משאף אסטמה. המתאם בין המנה שנשאפה וכמות החומרים הפעילים בדם צריך להיות ניתן לניבוי לפחות ברמה של הרפואה הקונבנציונלית. אנחנו צריכים להסתיר קצת את הצמח כדי לפנות לו את הדרך להיכנס למערכת הרפואית. לכן המשאפים תוכננו בצורה קצת 'משעממת', נקייה ורפואית".

משרדי החברה, לעומת זאת, משדרים חדשנות לא מצועצעת, וכך גם האווירה בחברה - מעין שילוב בין מעבדת מייקרים לחברת הייטק. עובדי החברה בנו את הקומה השנייה במו ידיהם, ביום גיבוש, מספר דוידסון. במשרד פועלות מדפסות תלת-ממד חדישות, שדוידסון שכנע את החברות המובילות בעולם בתחום הזה לתרום לצורך התנסות.

פרי דוידסון / צילום: איל יצהר

פתרון לבעיית המשאפים

"כשהקמנו את החברה, גילינו בתחילת הדרך ששאפנו גבוה מדי. לא הבנו את גודל האתגר בהשגת מנה מדידה", אומר דוידסון. בסופו של דבר, החברה פתרה את הקשיים בכמה אופנים. "יש לנו גלולת נידוף, שבו הצמח המלא נמצא בתוך פולימר, חומר מעטפת פלסטי שמחזיק את הצמח במקום. בכל מחסנית יש 75 שבבי נידוף. ברגע שהמחסנית נכנסת לתוך המשאף (כשרוצים להשתמש במוצר) הוא שולף שבב אחד, ועל המעטפת נסגר מעגל חשמלי, והיא הופכת להיות גוף חימום הפועל באופן אחיד לאורך זמן. אין דבר דומה לזה בשום טכנולוגיית אידוי". כל שאיפה מדליקה מנגנון שגורם לסגירת המעגל החשמלי ושומר על טמפרטורה קבועה באמצעות חיישני חום הפועלים בזמן אמת.

הצמח עצמו מיוצר בתנאים מבוקרים ככל האפשר במעבדה בהולנד, ולא בשדה פתוח. "זה עדיין אתגר לייצר צמח שיהיה בדיוק זהה בכל מנה", אומר דוידסון. "הבעיה הייחודית בקנאביס לעומת צמחי מרפא אחרים היא שהחומר הפעיל אינו מפוזר באופן אחיד על פני הצמח, אלא במעין כיסים בשם טריכומות. אם אתה טוחן אותו כדי להגיע לאבקה, אתה מפוצץ את הטריכומה והצמח מתחיל להתחמצן. פיתחנו שיטה לטחון את הצמח תוך השארת הטריכומות שלמות".

חשש נוסף היה שעוצמת השאיפה השונה של כל מטופל תשפיע על כמות החומר הנשאפת. "פיתחנו פיה שמסתובבת באופן מבוקר לפי עוצמת הנשימה ומפצה על ההבדלים בשאיפות, למשל, בין ילד קטן עם מחלת ריאות לעומת חולה PTSD שנושם חזק מאוד. בדקנו בניסוי קליני שאכן מתקבלת תמיד אותה מנה.

"וחוץ מזה צריך שהמוצר יהיה פשוט לשימוש כי חלק מהמטופלים כבר אינם בשיאם הקוגניטיבי. הדבר שמאתחל את המנגנון הוא השאיפה עצמה, ואחרי שתי שניות בדיוק חוסמים את הגישה לחומר ופותחים מסלול לשאיפת אוויר. כאשר המטופל מרגיש את האוויר הוא מבין מיד שהמנה נגמרה. זה מאוד אינסטינקטיבי. הפולס הזה גם דוחף את האדים פנימה ולא נותן להם להישאר בגרון".

לדברי דוידסון, תוך כדי עבודה הם גילו שלמשאפים הקלאסיים המשמשים היום בעולם הרפואה "יש בעיות רציניות של שימוש לא נכון ותהליך הכשרה ארוך. ייתכן שלחברה יהיה עתיד בתחום המשאפים, ולאו דווקא בתחום הקנאביס. לא מן הנמנע שזה חלק מהעניין של טבע בחברה".

רוצים לכמת גם את האפקט הפסיכואקטיבי

בניסוי קליני שערכה החברה והסתיים ב-2014, היא הראתה שאכן החומרים הפעילים העיקריים בקנאביס מגיעים לדם החולים באופן מדיד. היום המוצר נמכר בבית המרקחת של בית החולים רמב"ם. "הגיוני להתחיל בבית חולים כי אסור לעשן שם, ומטופלים לא יכולים לצרוך את הקנאביס הרפואי שבבית עזר להם. המוצר היום נרשם ברמב"ם כמו כל מוצר רפואי אחר. הרופא קובע במחשב את המינון והאחות נותנת אותו", אומר דוידסון.

הניסוי הראה עוד כי המטופלים שעישנו קנאביס רפואי לפני שהתחילו להשתמש במוצר של סייקי, מצליחים להוריד את מינון הקנאביס הנצרך כאשר הם משתמשים במשאף של החברה, לעומת עישון רגיל.

השם סייקי מרמז למשהו מעט משוגע, לא רפואי.

"אנחנו אוהבים את העובדה שלמוצר, בחלק מהזנים שלו, יש אפקט פסיכואקטיבי, זה חשוב בין היתר לטיפול בכאב. אנחנו רוצים להגיע למצב שבו נוכל לכמת גם את האפקט הפסיכואקטיבי, לשלוט בו ולא להעלים אותו - הוא לגמרי חלק מתועלות הקנאביס. היום כל המחקר סביב האפקטים הללו עולה בעשן, כי שום דבר לא מדיד".

דוידסון מקווה שצמחים פסיכואקטיביים נוספים, כגון פטריות, ייבחנו מחקרית לאחר שסוגיית המינון וההדירות תיפטר, בין היתר בעזרת המכשיר של סייקי.

איך הצלחתם להיות חלוצים בתחום המעניין רבים?

"בכנסים בתחום המשאפים אמרו לנו - אף פעם לא הייתה חברה שפיתחה גם את המכשיר וגם את התרופה בו זמנית. תמיד השת"פ הגיע בשלב מאוחר, כאשר מכשיר חיפש תרופה או להיפך. אנחנו חברת חומרה, חברת מכשור רפואי וגם חברה שעוסקת בפארמה ובצמחים".

כיום מקיימת החברה מו"מ עם הרגולטורים לקראת כניסה לקנדה וגרמניה. בארה"ב, היא מאמינה שעדיף להיכנס במסלול פדרלי, ולכן היא ממתינה לכך שמסלול כזה יהיה מאושר.

דוידסון: "בעתיד אני רוצה לאתגר כל תרופה בעולם עם צמח הניתן כתרופה. הקנאביס מפלס לנו את הדרך". 

נעם פרמונט אייל ברעד ואייל בלן  / צילום:איל יצהר

קנאביקס: "התאכזבתי מהכימותרפיה, מהמדע הנוקשה שפוסל רעיונות מעניינים"

"האכזבה שלי מהתואר השני שלי בתחום חקר הסרטן היא אחת הסיבות שבגללן אני כאן", אומר אייל בלן, סמנכ"ל הטכנולוגיה ואחד המייסדים של חברת קנאביקס. "התאכזבתי מהכימותרפיה, מהמדע הנוקשה שפוסל רעיונות מעניינים". האכזבה הובילה את בלן אל חקר המוח ולעיסוק במחקר רפואי מנקודת מבט הוליסטית יותר. במשך תקופה הוא עסק גם בתחום הביופידבק.

"לפני חמש שנים, איתמר בורוכוב, שלפני כן עסק בעיקר בנדל"ן ובייעוץ לחברות צעירות, החליט להקים חברה ממוסדת בתחום הקנאביס", מספר בלן. "הגישה התאימה בדיוק לרצון שלי להתקרב לרפואה טבעית ולרצון לתרופות הפועלות על גוף ונפש. כאשר משככים כאב בחולה סרטן, האם שיככת כאב בגוף, או בנפש? היום יותר ויותר ברור שזה בא יחד. אם הפחתנו בחילות ועלה המשקל והמטופל רוצה לחיות, יכול להיות שנאריך חיים יותר מכימותרפיה או תרופה ביולוגית חדשנית. היום מגיעים אלינו סבים וסבתות לא רק חולים, אלא גם בריאים שרוצים להרגיש טוב יותר. סבתא שלי בת 92 ומאז שהחלה ליטול קנאביס היא הפסיקה לדבר על המוות".

כל גידול והקנאביס שלו

לקנאביקס, הנסחרת בוול סטריט, יש שני קווי מוצרים עיקריים. האחד הוא גלולה המכילה מיצוי קנאביס עם תמהיל מבוקר של THC ו-CBD - מיצוי שיחסית אינו נדיר בשוק, אלא שהחברה לקחה את הפעילות צעד אחד קדימה והיא בוחנת את ההשפעה של הגלולה הספציפית הזאת על תיאבון ועלייה במשקל אצל חולי סרטן, בניסוי קליני שנערך בבית החולים רמב"ם. החברה מאמינה כי תוכל לרשום פטנט על יחס החומרים ועל תהליך הגידול של הצמח והפקת הגלולה, ואלה גם יעמדו למבחן משפטי.

התחום השני שבו פועלת החברה הוא הרג תאי הסרטן ישירות באמצעות שמן הקנאביס. החברה הקימה, בהשקעה של כמיליון דולר - חלק נכבד מהמזומן שעמד לרשותה - מעבדה שבה נבחנת ההשפעה של תרכובות קנאביס ישירות על הגידול. "אפשר לומר שערכנו ניסוי חצי קליני, כי הוא נערך על רקמת גידול אמיתית", אומר בלן. מחקרים קודמים כבר הראו שקנאביס, וספציפית רכיב ה-THC (הרכיב הממסטל), הורג תאי סרטן במעבדה, אם כי אין עדיין הוכחות לכך שקנאביס יכול לרפא סרטן. קנאביקס מעוניינת לתת את שירות התאמת תרכובת הקנאביס ספציפית לכל גידול. ההנחה שלה, שכל גידול ידרוש תמהיל חומרים שונה וכך ניתן יהיה לשפר את השפעת הטיפול, עדיין לא הוכחה.

לדברי נועם פרמונט, סמנכ"ל הפיתוח העסקי בחברה, "האנליזות הללו ייצרו ערימות של דאטה, עשרות אלפי תמונות של מאות אלפי תאים. אנחנו בודקים מגוון של כלי בינה מלאכותית כדי לנסות לפתח יכולות חיזוי איזה קנאביס יעבוד על איזה תא, ואולי נמנע מקרים שבהם הקנאביס מחמיר את הבעיה".

האם ניתן לרשום פטנט על קנאביס? האם הייתה ליטיגציה בתחום עד כה?

בלן: "לא שמעתי על כך. אני מניח שתהיה ליטיגציה בעתיד. הרבה מהפטנטים בתחום יושבים בסין. חברות שסוחרות ב-IP. קנו את הפטנטים או רשמו אותם בעצמם. חלק יחזיקו מעמד לאחר בדיקה משפטית וחלק לא, זו סטטיסטיקה. חברות התרופות הגדולות גם מחזיקות חלק גדול מהקניין הרוחני, אולי כדי לחסום תחרות מצד חברות קנאביס, או אולי כדי להיכנס לתחום אם הוא יבשיל".

פרמונט: "בכל מקרה לא נמכור קנאביס, אלא את הטכנולוגיה שלנו".

החברה נסחרת כיום לפי שווי של 120 מיליון דולר בבורסה שמעבר לדלפק בארה"ב, לאחר שעלתה וירדה בחדות על גלי טרנד הקנאביס האמריקאי. החברה גייסה עד כה כ-5 מיליון דולר בבורסה, אך לא בטוח שהיא רוצה להשתדרג לנאסד"ק. רוב שחקני הקנאביס נסחרים בבורסת ה-OTC . "השחקנים בבורסות האלה שונים. לא חסרות חברות עם סיפור נהדר שהגיעו לנאסד"ק והתאדו", אומר פרמונט.,

אביהו תמיר  / צילום משה יפת

קנבו: "אולי בעתיד הלא רחוק כל אחד יידע איזה קנבינואיד חסר לו או נמצא בעודף"

"במהלך חיי עוד לא הייתה הזדמנות כזאת. תחום שעומד לחולל מהפכה ומשקיע סביר עדיין יכול להספיק להיכנס אליו. נניח הסמארטפון, הוא עשה מהפכה, אבל חברות ענק הובילו אותה, לא הייתה נקודת כניסה למשקיע הקטן עד בינוני", אומר אביהו תמיר, שיזם ומנהל את חברת Kanabo Reaserch. "ההבדל הזה נובע מהמעמד הפוליטי-תדמיתי של הקנאביס. החברות הגדולות עדיין יושבות על הגדר. מרגש מאוד לראות באיזה קצב מתפתח התחום. זה התחום היחיד שבו האנליסטים כל הזמן טועים כלפי מטה".

תמיר מזהה "פעם ראשונה" נוספת בשוק הזה. "זו הפעם הראשונה שבה מוצר נמכר באופן חוקי גם למטרות רפואיות וגם למטרות בידור. אם הדינמיקה תהיה כמו בתחום תוספי המזון, אז חברות התרופות יפסידו. הן לא יצליחו לבדל את המוצרים שלהן".

תמיר נכנס לתחום הקנאביס לפני חמש שנים. "זה התחיל מצורך אישי", הוא מספר, "סבלתי ממיגרנות מגיל צעיר ויום אחד הציעו לי קנאביס. ישבתי אצל הספק עם ה'אחות' בחלוק הלבן, שאולי היא אחות של מישהו אבל מה שהיא באמת עושה הוא להראות לאנשים איך לגלגל סיגריות, ואז היא אומרת, 'עם טבק זה נשרף טוב יותר', ואמרתי לעצמי - שום רופא לא היה מאשר את מה שהולך פה".

בעקבות ההתנסות הזאת הוא החליט להשתמש במאייד, ובשלב הבא הקים חברה לייבוא מאיידי קנאביס, שמכרה בשיאה כ-2 מיליון שקל, ללא השקעה חיצונית. "זה התחיל מכך שאחי אמר לי, 'בוא נזמין כמה מאיידים. אם לא נצליח למכור, לפחות תשתמש במוצרים". כיום אחיו של תמיר מנהל את חברת ההפצה.

לדברי תמיר, הם הבינו שהטכנולוגיה הזאת מוגבלת, לא בגלל המכשירים אלא בגלל החומר שמכניסים למנה, שאי-אפשר לדעת בדיוק מה יש בו. "המגדלים אמנם אומרים, 'אל תיגע בטבע. יש לנו הזנים שלנו, ידע של שנים'. פעם הידע על הזן באמת היה המידע הכי טוב שיש, בעולם חוסר המידע הזה. היום זה כבר לא כך".

"אמרו לי 'תמכור, תמכור'"

בניגוד לחברת סייקי, קנאבו משאירה חלק מהרכיבים של הצמח מחוץ למיצוי. "אנחנו מפרידים את הטרפינים, שהם חומרי הטעם והריח בקנאביס ויש להם כנראה ערך רפואי שלא נחקר עד הסוף, ושמים אותם בצד", מסביר תמיר. "אחר כך אנחנו מנקים את הקנבינואידים - החומרים הפעילים הידועים - וזורקים את חומצות השומן ואת חומרי הצמח. אלה חומרים שאין בעיה לאכול אותם אבל לא כל כך רצוי לשאוף אותם. אחר כך אנחנו מערבבים את הטרפינים עם קנבינואידים ביחס ידוע".

אחד המוצרים של החברה, כנראה הראשון שיגיע לשוק, כולל את הקנבינואיד CBD, שהוא חומר פעיל אך לא ממסטל. המוצר לא כולל THC, שהוא החומר הממסטל. "מוצרי קנאביס ללא THC מותרים לייבוא בכמה מדינות בעולם שעדיין אסור לייבא אליהן קנאביס, כמו אנגליה, למשל. הם נמכרים שם כתוסף מזון", אומר תמיר. בעתיד הוא מקווה לשווק גם מוצר עם THC, שכן להערכתו הפעילות המשולבת טובה יותר.

החברה כבר מוכרת את המוצר באירופה. הפורמולציה מיוצרת בארה"ב, שכן עדיין אסור לייצא אותה מישראל. בינתיים בארץ, המוצר נמצא בפיילוט והמטרה היא למכור את הפורמולציה במסגרת רפורמת הקנאביס.

"היינו אמורים להיות חברה של מו"פ ולא למכור בעצמנו, אבל בשוק הזה אין סבלנות. אפילו אנשים כמו דוד צור (בעבר מנכ"ל חברת התרופות קמהדע והיום בין היתר דירקטור בקנבו -ג"ו) אומרים לי תמכור, תמכור. הם רוצים פידבק מהשוק לדעת שמה שאנחנו עושים הוא נכון. בוקר אחד התעוררנו ובאתר האינטרנט הופיעו 150 פניות מכל העולם - של מפיצים ולקוחות מאוסטרליה, מזרח אסיה, שחקן יפני אחד. אמרו לנו - תשלחו כי אני מוכן לשלם לכם".

מה מעכב את אישור ייצוא הקנאביס מישראל?

"השאלה לאיזה משרד ישויכו המסים על ההכנסות".

"חווה אחת יכולה להספיק לכל גרמניה"

למשקיעים בחברות קנאביס בשוק ההון יש לתמיר כמה אזהרות. "החברות הן לרוב במודל של חקלאי, יזם פיננסי ומגדל מומחה שכיר. החברות חושבות שצריך רק ידע כדי להצליח בשוק הקנאביס. מה שבאמת צריך זה שוק.

"הרבה חברות בונות על השוק הגרמני כי הוא פתוח לייבוא, אבל חווה אחת יכולה להספיק לכל הביקוש של גרמניה כיום. קנדה גם מתירה ייבוא, אבל הקנדים בעצמם מייצרים קנאביס באיכות גבוהה. אין להם עניין בהצפה של כל הקנאביס הזול הזה".

נאמר לי לאחרונה שכל הפטנטים בתחום נמצאים בידי החברות הגדולות, שרק מחכות שחברות צעירות יפתחו עבורן את השוק ואז הן ישתלטו עליו.

"זה נכון, והתרחיש הזה סביר. הקנאביס פועל על מערכת תת-נחקרת בגוף, מערכת הקולטנים הקנבינואידים. אני מאמין שחברות התרופות ינסו לפעול ישירות עליהם. אולי בעתיד הלא רחוק יהיו לנו בדיקות למצב הקנבינואידים, שהרפואה התעלמה מהם במשך כל כך הרבה שנים, וכל אחד יידע איזה קנבינואיד חסר לו או יש לו בעודף".

אתם תלכו לשוק ההון בארץ?

"בישראל כנראה שלא. הייתה לנו הצעה להתמזג לשלד בנאסד"ק וגם מחברה זרה גדולה שמגדלת קנאביס ורצתה לרכוש אותנו כמרכז המו"פ שלה בארץ. הדירקטוריון החליט לא למכור להם. אני די בטוח שיהיו פה מרכזי פיתוח של חברות גדולות". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובלי ושוקי עולם?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות