תום עידן ביצי הזהב: למה פיפ"א תתקשה להרוויח מהמונדיאל

בשבוע הבא תיפתח פיפ"א ברוסיה את המונדיאל ה-21 שלה. זו אמורה להיות החגיגה הגדולה שבסיומה ארגון הכדורגל העולמי עושה את החשבון הארבע-שנתי שלו (פיפ"א נעה במעגלים חשבוניים של ארבע שנים, בין מונדיאל למונדיאל). אבל למרבה ההפתעה דווקא בזמן שהכדורגל בשיאו מבחינה פיננסית ומעמיד מספרים נדירים של הכנסות, צמיחה, רווח, עלייה מטורפת בשכר - פיפ"א דווקא רואה מספרים פחות זוהרים.

ארגון הכדורגל העולמי יסגור את המעגל של 2015-2018 עם רווח מינימלי של 100 מיליון דולר. שיעור נמוך מאוד בהתחשב שההכנסה במעגל שבין ברזיל 2014 לרוסיה 2018 טיפסה ל-6 מיליארד דולר, 400 מיליון דולר מעל הצפי. המעגל הקודם שהסתיים במונדיאל 2014 בברזיל הניב רווח של 338 מיליון דולר. ארבע שנים קודם לכן, המעגל שנסגר בדרום אפריקה 2010 הניב רווח של 631 מיליון דולר מהכנסה של 4.19 מיליארד דולר. ובסך-הכול, במשך ארבעת המונדיאלים האחרונים המגמה של פיפ"א היא ברורה - ירידה עקבית ומשמעותית ברווח במקביל לגידול עצום בהכנסות.

פיפ"א מתקשה להטיל ביצי זהב מהמונדיאל דווקא בתקופה הטובה ביותר של הכדורגל. וזה ישליך מאוד על העתיד לבוא, בשורה של החלטות שחלקן לא מעודדות עבור המשחק והאוהדים - מונדיאל 2022 יתקיים בקטאר בחורף, מונדיאל 2026 יורחב מ-32 ל-48 נבחרות (מי זוכר שבמונדיאל 94' עוד שיחקו רק 24 נבחרות). בימים האחרונים מדברים בפיפ"א על צורך חדש ואפשרות ריאלית שמהלך ההרחבה, שאמור להכניס יותר כסף, יחול כבר על מונדיאל 2022 - מהלך שיחייב את הקטארים לבנות עוד 5 אצטדיונים מהרגע להרגע כדי לעמוד בעומס המשחקים. ולאחרונה היא שוקלת ברצינות "מונדיאל קבוצות" שיתחרה בליגת האלופות ויעמיס עוד על השחקנים האומללים, אחרי שקיבלה הצעה בסך 25 מיליארד דולר מגופים מסחריים ביפן, ארה"ב והמזה"ת.

 מונדיאל

יממה לפני שייבעט כדור הפתיחה במוסקבה, ב-13 ביוני, תצטרך פיפ"א להכריע למי היא מעניקה את אירוח מונדיאל 2026 - מרוקו או הצעה צפון אמריקאית משותפת ארה"ב-קנדה-מקסיקו. למרות שנשיא פיפ"א ג'יאני אינפנטינו אמר בימים האחרונים ש"כסף הוא לא הכול בחיים" ורמז כביכול על כך שמרוקו חזק בתמונה, כמו שזה נראה כרגע ולאור הקושי לייצר רווחים גדולים כבעבר אין שום מצב שפיפ"א לא תלך עם הכסף - מונדיאל בארה"ב צפוי להשאיר לארגון כ-11 מיליארד דולר, בערך פי שניים ממונדיאל היסטורי על יבשת אפריקה.

למה פיפ"א הולכת ומצטמקת בשורה התחתונה שלה עד שהיא מתחילה ללכת למקומות מוזרים ולקבל החלטות שלא טובות לכדורגל? חלק מזה לקשור ללחצים המופעלים עליה מכל כיוון אפשרי להחזיר יותר כסף לכדורגל. הרי איזו סיבה יש לפיפ"א להחזיק באופן קבוע יתרות מזומנים של יותר ממיליארד דולר, ללא קשר לנכסים נדל"ניים ואחרים שיש לה. אם יש כסף, שתחלק אותו. יש תחת פיפ"א 211 התאחדויות בעולם ו-6 קונפדרציות יבשתיות (אירופה, אסיה, אפריקה, אוקיאניה, צפון ומרכז אמריקה, דרום אמריקה) שכל אחת מהן דורשת היום יותר מתמיד את חלקה.

חלק מהלחץ המופעל על פיפ"א קשור לכך שהכדורגל הולך ונהייה שייך יותר ויותר לקבוצות ופחות לנבחרות. פיפ"א נדרשת לפצות כל גורם שכביכול "ניזוק" מקיום המונדיאל - הגורם העיקרי הן הקבוצות שמעסיקות את השחקנים. אלו הבינו באמצעות לחץ שאפשר להשיג לא מעט כסף מאחר והשחקנים "עובדים" ושייכים לקבוצות ולא לנבחרות. כך נאלצה פיפ"א לפתוח קרן מיוחדת לפיצוי מועדונים המשחררים שחקנים לנבחרות. על זה התווספה קרן המשלמת עבור ביטוח השחקנים המשתתפים במפעלים שלה. וכמובן שצריך גם בונוסים גבוהים מאוד לנבחרות המשתתפות. ומפה ומשם, תעמיד פיפ"א 791 מיליון דולר במונדיאל הנוכחי בצורת פרסים כספיים ל-32 הנבחרות המשתתפות, כסף למועדונים עבור פיצוי השחקנים שישוחררו למשחקים וביטוח השחקנים המשתתפים במשחקים.

מעגל הלחץ הזה וההתחייבויות רק יעלה כמובן. הרחבת המונדיאל ל-48 נבחרות אמנם תזרים יותר כסף, אבל גם תגדיל את הסכומים בקרנות - יהיה יותר נבחרות לשלם להן בונוסים, יותר מועדונים לפצות, יותר התאחדויות זניחות שצריך להשאיר מעל המים, או כמו שאומרת פיפ"א - לתת להן את התחושה שהן "חלק מהמשפחה". ועל משפחה, כולנו יודעים, צריך לשלם.