הנקראות ביותר

הכניסה החדשה לירושלים: לקשט את הבלגן

בעיריית ירושלים מבינים שפרויקט הענק "שער ירושלים" יגזור על העיר 10 שנים של כאוס, ומתכננים להפוך את הייאוש ליותר נוח

מעבר תת קרקעי ברחוב שז"ר / צילום: ששון תירם
מעבר תת קרקעי ברחוב שז"ר / צילום: ששון תירם

בדימוי המיידי שלנו ירושלים בירת מדינת ישראל, היא עיר קדושה לשלוש הדתות, אבל גם עיר מסוכסכת, קשה וענייה. ע"פ נתוני הלמ"ס, מבחינה סוציואקונומית ירושלים מדורגת במקום 3 מתוך 10 (כמו היישובים הערביים אבו גוש, בסמת טבעון ואעבלין). בימים אלה נעשים מהלכים ראשונים לייצר בסיס כלכלי חדש לעיר, על הגבעה שבין אתר בנייני האומה, ומבנה התחנה המרכזית ושכונת רוממה הישנה.

באזור הזה, ששימש כל השנים בעיקר כמעבר לכיוון מרכז העיר, יוקם רובע העסקים החדש של ירושלים. סרט התדמית של הפרויקט, שבו מככב ראש העיר היוצא של ירושלים, ניר ברקת, מבטיח בפאתוס שכאן יקום "הדבר הבא", שזה "פרויקט משנה מציאות" ושזה לא עניין עירוני אלא "לאומי ובינלאומי".

על פי התכנון המוצע אמור להיבנות כאן, בשטח של 300 דונם, רובע חדש, בהיקף של כ-1,500,000 מ”ר, שיוכל לקלוט חברות הייטק וביו-טק ויהיו בו שטחי מסחר, מלונאות ואפילו מגורים. כמובן שחלק מהעניין הוא ה"האב התחבורתי", "הגדול והמשולב בארץ", שיחבר רכבת ורכבת קלה ותחנת אוטובוסים וע"פ הצפי יעברו בו כ-350,000 איש ביום.

מתכנן תוכנית האב של הפרויקט הוא משרד האדריכלים הוותיק פרחי-צפריר שאחראי לתכנון תוכניות מתאר (תמ"א 19, תוכנית מתאר לפ"ת), וגם לאדריכלות של מתחמי בינוי (התחדשות עירונית במתחם וינגייט ביד אליהו). את המרחב הציבורי תכנן משרד אדריכלות הנוף הגרמני והבינלאומי טופוטק 1 (TOPOTEK 1), שתכנן לאחרונה את המרחב הציבורי בפרויקט Novy Arbat במוסקבה ואת הכיכר שלפני היכל התרבות של העיר גרץ, באוסטריה.

תצפית על אתר כרייה מערבי / צילום: ליאור בנטוב
 תצפית על אתר כרייה מערבי / צילום: ליאור בנטוב

עוד בנושא נדל"ן ותשתיות


אלון שפייזר, מנכ"ל חברת עדן, החברה לפיתוח כלכלי בירושלים, מבהיר שבשונה מפרויקטים אחרים של תכנון עירוני, כאן יש הפרדה בתכנון ובביצוע של הציבורי (רחובות, פארקים, כיכרות ומנהרות) והבינוי של המבנים לסוגיהם השונים: "אנחנו הפכנו את הנוהג הרגיל על הראש. היה חשוב לנו שהקישוריות והמרחב הציבורי יהיו שימושיים, בלי קשר למבנים. כביכול, גם אם לא יבנה אף בניין אנחנו בונים מרחב ציבורי. בשלב זה כמעט כל הבנייה בתת הקרקע מוכנה (חניונים, מנהרות, תשתיות). המרחב הציבורי יצא לביצוע בלי קשר לשיווק המגרשים. אנו צופים שעד 2023 כל המרחב הציבורי יהיה גמור".

ומה קורה עם הבנייה? האם ניתן לחזות מתי היא תתחיל?

"יש כאן מגרשים של המנהל ויש מגרשים פרטיים. בנייני האומה, ומדובר בחלק לא קטן מהמתחם, הם קטגוריה שלישית. אני מעריך שמכרז השיווק הראשון של מגרש השייך למנהל, "מתחם הרכב", בסדר גודל של 100,000 מ"ר שטח בנוי, יצא בשבועות הקרובים. בנייני האומה מתכננים כרגע את הבניין שלהם ולוחות הזמנים שלהם עדיין לא ברורים. יש סכסוך ארוך של מדינת ישראל מול ניצב"א, שהם בעלים של שני מגרשים ואני מניח שיגיע לפתרון בקרוב. כמו כן, יש מגרשים של פרטיים שנמצאים בשלבים שונים של הוצאת היתרים. בכוונתנו להוציא מקבץ פעם בשנה, כדי לא להציף את השוק ואז הבניינים יתחילו להיבנות".

ומתי תסתיים בניית כל המבנים?

"מיום שמגרש משווק ועד שהוא בנוי זה סדר גודל של 5-6 שנים. בקיצור 10-15 שנים. להערכתי תוך כמה שנים ייראה שינוי ניכר כי מתחם בליליוס ושערי צדק (רשות השידור), ייבנו בקרוב. שתי התוכניות הן לא בתוך התב"ע, אבל הן חלק מהתוכנית. תוך עשור תהיה בנויה המסה הקריטית".

מפה של תכנון העיר
 מפה של תכנון העיר

"ועדת קישוט זה לא מילה גסה"

פרויקט בסדר גודל של "הכניסה לעיר" מייצר באופן טבעי הרבה מאוד אי נוחות לתושבי העיר ולבאיה, ובהקשר הזה קשה שלא להיזכר בת"א, שמשותקת למחצה בימים אלה בשל עבודות תשתית הרכבת הקלה. בחברת "עדן", שמנהלת את הפרויקט עבור עיריית ירושלים, החליטו, ומדובר פה בגישה תקדימית, לייצר תוכנית לתקופת הביניים, או איך שהם מגדירים זאת "תוכנית למציאות משתנה".

שפייזר מודה שכל האזור של פרויקט הכניסה לעיר עומד להיות בעייתי: "בשנתיים הקרובות רוב העבודה תהיה בתת הקרקע ולכן בלתי נראית לציבור, אבל אין ספק שיהיו כאן בחמש השנים הקרובות טרקטורים בשטח. יש חשיבה במשך כל הזמן על הסיטואציה של זמן העבודות".

מסמך תוכנית העבודה מעניין במיוחד משום הוא מציע מגוון של אמצעים ל"עיצוב ניראות ויזואלית" ומיתוג, שיאפשרו למשתמשים לחיות עם הבלגן. בין היתר מדובר על השמשה וקישוט של המנהרה התת קרקעית שמחברת את שדרות שז"ר עם התחנה המרכזית, הצבת משקפות שיאפשרו תצפית לאתרי הבנייה, שילוט ובו הסברים ואיורים של החזון התכנוני, מרחבי שהות מעוצבים (פינות ישיבה), גדרות זמניות דקורטיביות, גינון זמני, מיצבי אמנות ועוד.

את קידום התוכנית מנהלת חברת רן וולף תכנון אורבני וניהול פרויקטים. וולף היה אחראי בזמנו לפיתוח נמל ת"א, נמל יפו, פארק אריאל שרון ותוכנית חזון בית הספר החקלאי מקווה ישראל.

גדר מול התחנה המרכזית / צילום: ליאור בנטוב
 גדר מול התחנה המרכזית / צילום: ליאור בנטוב

וולף: "יש כאן התייחסות לתקופת הביניים כתקופה שראויה לתכנון איכותי. הולכים לעבור במרחב הזה מיליוני אנשים ואנחנו רוצים שיהיה להם אזור בטוח ונקי ומעוצב ושיהיה מידע. זה משהו שנוטים להתעלם ממנו בפרויקטים גדולים. אנחנו חושבים על חוויית המשתמש של מי שיעבוד במקום הזה, ולאו דווקא על בסיס הידע שיש לנו היום אלא בתהליך לומד. כלומר שהדברים המודולריים, הזמניים, הם כלי עזר לתכנון המצב הסופי".

האם לדעתך הקישוטים הם שישפיעו על הגישה של הציבור?

שפייזר: "אני לא יודע. מה שבטוח זה שיש סיכוי שזה יהפוך את הייאוש ליותר נוח. בין היתר בכוונתנו להקים infobox (שפייזר מתייחס כאן למבנה הזמני שהוצב בכיכר פוטסדאם בברלין באמצע שנות ה-90 והפך לסמל ההתחדשות המהירה של העיר בעקבות איחוד שתי הגרמניות), שייתן מידע לציבור וליזמים ויאפשר להפוך את העבודות לאטרקציה. אנחנו מתכננים מגדלון, עם מעלית, שיאפשר לתצפת על הכל מלמעלה. מעבר לדבר החדשני, האינפורמטיבי, אנחנו נעבוד מול הקהילה. החל משילוט ועד פרויקטים קהילתיים. ועדת קישוט זה לא מילה גסה. ברגע שהציבור מתחבר לפרויקט הוא רואה את האור בקצה המנהרה".

היקפי הבניה בעיר
 היקפי הבניה בעיר

עיצוב הגדרות: הליגה

החצים על הגדר: עיצוב: סטודיו bakery - גילי קוצ׳יק ורן אמיתי

המנהרה: ליאור בנטוב PESH

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!