ועדת כבל תצא לדרך ללא נתונים חסויים מבנק ישראל

החיכוך הצפוי בין ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא האשראי ללווים הגדולים (ועדת כבל) לבין בנק ישראל התממש. בסוף השבוע הודיע יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, כי בכוונתו לקבוע פגישה דחופה עם המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר על רקע מה שהגדיר: "המידע החסר שהעביר הפיקוח על הבנקים לוועדת החקירה". היום יצאה הודעה משלימה ולפיה פגישה באותו נושא תיעשה גם עם ראש רשות שוק ההון דורית סלינגר, המפקחת על הגופים המוסדיים.

מהמכתבים שנשלחו אל הרגולטוריות בחודש שעבר עולה כי הוועדה מבקשת לקבל לידיה דוחות ביקורת מאז שנת 2003 שעוסקים במתן אשראי לקבוצות הלווים הגדולות. הועדה גם מבקשת לקבל לידיה דוחות ספציפיים במספר מקרים כגון דוחות בנוגע לאשראי לקבוצת דנקנר שנעשו בבנקים פועלים, לאומי ומזרחי טפחות, ודוחות בנוגע לקבוצת פישמן והאשראי שקיבל בהשקעה שעשה בלירה הטורקית. בנוסף מבקשת הועדה לקבל לידיה פרוטוקולים של ועדות אשראי שונות.

בבנק ישראל לא התכוונו מלכתחילה לתת מידע שכזה שהם רואים בו כסודי. באחרונה הם קיבלו לכך אף גושפנקא משפטית שרק ביצרה את עמדתם. נזכיר כי בית המשפט העליון הכריע לפני כעשרה ימים בפסק דין בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון (ביחד עם צדק פיננסי ועמותת הצלחה) כי אין לחייב את בנק ישראל לפרסם דוח ביקורת פנימי (העתירה התייחסה לדוח בנושא האשראי שניתן לאי.די.בי), וכי הסודיות הבנקאית גוברת על זכות הציבור לדעת.

בעבר כבל איים כי אם לא יקבל את כל המידע המבוקש הוא יבצע צעדים חריפים יותר כמו הקמת ועדת חקירה ממלכתית. אלא שהיום ההערכות הן שגם אם המידע לא יגיע, תמשיך הוועדה לעבוד במתכונתה הנוכחית, על בסיס המידע הגלוי והרב הקיים בנושא, אותו מרכזים היועצים של הועדה פרופ' ניתאי ברגמן, פרופ' אשר בלס ועו"ד רמי תמם

עקרונית כבל יכול לבצע שני צעדים אגרסיביים בכדי להביא לפרסום החומרים המסווגים. הראשון הוא כאמור הקמת ועדת חקירה ממלכתית, בפניה ניתן להציג חומרים סודיים. אלא שבראש ועדה שכזו יעמוד שופט בדימוס, ולא תהיה בה ככל הנראה דריסת רגל לפוליטיקאים. זאת ועוד דיוני הוועדה יהיו סגורים לתקשורת, ומסקנותיה יפורסמו רק בסיומה. בבנקים אגב מעדיפים ועדת חקירה ממלכתית, הן בכדי להימנע מה"זובור" התקשורתי, והן בעקבות ההערכה שוועדה כזו תהיה מקצועית יותר מאשר ועדה פרלמנטרית.

אופציה נוספת היא לבצע שינוי בחקיקה, על מנת לחייב את בנק ישראל להעביר את החומרים. אלא שתהליך חקיקה הוא ארוך יחסית, וזמנה של הכנסת הנוכחית הולך ואוזל, היות ובשנה הבאה צפויות בחירות, והוועדה הייתה מעדיפה לסיים את עבודתה לפני הבחירות.
שנית, פסק הדין מביהמ"ש העליון יקשה על חקיקת חוק המנוגד לרוח הדברים שלו. כל הניסיונות שהיו בשנתיים האחרונות לבצע מהלך חקיקה המנוגד לעמדת הרשות השופטת, לרבות פסקת ההתגברות, לא יצאו לפועל.

לכן נראה כי בוועדה צפויים להמשיך בקו הנוכחי, ולצאת לדרך עם החומר הקיים, כאשר לפי הערכות קיים מספיק חומר גלוי שיאפשר לשאול שאלות קשות את בכירי המערכת הפיננסית. במקביל לכך, כבל כנראה לא יוותר לרגולטוריות, ויפעיל עליהן לחץ תקשורתי כדי שיעבירו לו חומרים נוספים ויעזרו לו לקבל כותרות נוספות.