פנייה למבקר: בחן מכרז היח"צ של הרשות לפיתוח י-ם

בסוף השבוע האחרון פרסם "גלובס" טענות בנוגע לתנאי הסף במכרז, שהעלו חשש כי הרשות מכוונת לזוכה מסוים • במקביל, יו"ר האופוזיציה בעיריית ירושלים פנתה למבקר המדינה בדרישה להקפיאו: "עולה חשד להתנהלות שאינה תקינה"

מבקר המדינה יוסף שפירא / צילום: אוריה תדמור
מבקר המדינה יוסף שפירא / צילום: אוריה תדמור

בעקבות הביקורת הציבורית, מכרז  יחסי הציבור של הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י) מגיע למבקר המדינה: ל"גלובס" נודע כי יו"ר סיעת ירושלים ויו"ר האופוזיציה בעיריית ירושלים, פלר חסן-נחום, פנתה ליועץ המשפטי של העירייה ולמבקר המדינה יוסף שפירא בדרישה להקפיא את המכרז. 

נזכיר כי ביום חמישי האחרון פרסם "גלובס" טענות בנוגע למכרז שעורר ביקורת רבה בקרב יועצי תקשורת ומנהלי יחסי ציבור בשל תנאי הסף שבו שהעלו חשש כי הרשות מכוונת לזוכה מסוים. הסעיף העיקרי שעורר תמיהה הייתה דרישה ל-36 עובדים. 

"לפני כחודשיים, כתבה חסן-נחום למבקר, "פרסמה הרל"י מכרז פומבי למתן שירותי יחסי ציבור ודוברות. אחד מתנאי הסף במכרז הגדיר כי על המציע להעסיק 36 עובדים שכירים לכל הפחות. מדובר בתנאי חריג במכרזים מסוג זה, אשר לא נראה כי ניתן להצדיקו בצורה הגיונית. הקשר בין מספר העובדים השכירים לבין היכולת לספק את השירותים להם זקוקה הרשות אינו ברור, בעיקר כיוון שהמכרז מאפשר לחברה לשתף פעולה עם גופים נוספים כדי לספק את השירותים. 

"מאז פרסום המכרז המקורי, בעקבות מחאה ציבורית, פורסם תיקון למכרז שבו מספר העובדים השכירים ירד ל-25. אף על-פי כן, תנאי חריג זה מדיר מהמכרז עשרות משרדים מירושלים ומכלל הארץ היכולים לספק את השירותים הנדרשים, אשר היו שואפים לגשת למכרז", כותבת חסן-נחום, שאף טוענת כי מבדיקה שעשתה עולה כי רק 5  משרדים יכולים לעמוד בתנאי הסף - ביניהם המשרד שמספק כיום את השירותים לרשות.

עוד עולה מהמכתב כי חסן-נחום פנתה למנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים, אייל חיימובסקי, בדרישה לבצע במכרז שני שינויים מהותיים: להוריד את מספר המועסקים הנדרש למספר המינימלי שאכן מעיד על יכולת החברה לספק את השירות הנדרש. לדבריה, לאחר התייעצות עם מספר מומחים בתחום מדובר במספר שנע בין 5 ל-10 מועסקים.

שנית, חסן-נחום מבקשת לאפשר, "כפי שנהוג במכרזים גדולים מסוג זה", לכמה משרדים קטנים להתאגד כדי להגיש הצעה משותפת. "כך הדלת תהיה פתוחה למספר רב יותר של משרדים להציע את שירותיהם לרשות, ולרשות יהיה המבחר הגדול ביותר לבחור ממנו את נותן השרות האופטימלי", כותבת חסן-נחום. 

לטענתה, חיימובסקי לא השיב לה על מכתב זה למעלה מחודש. "מכרז שכזה, הפוגע בזכויות העסקים הקטנים, ועולה ממנו חשד להתנהלות שאינה תקינה - אסור שיתקיים ללא בדיקה מעמיקה", נכתב. "בעקבות זאת פניתי גם ליועץ המשפטי לעירייה שיפעיל את סמכותו על-מנת להקפיא את המכרז". 

"אדגיש כי אין זאת הפעם הראשונה שמגיע אלינו מידע על התנהלות פסולה של הרשות לפיתוח ירושלים", כותבת חסן-נחום למבקר. "בשנתיים האחרונות קיבלתי תלונות מעסקים, חברות ויזמים בעיר ירושלים, אשר הביאו לידיעתי פעולות שבחלקן אינן מקצועיות בעליל, חלקן בלתי אתיות, וחלקן אינן עולות בקנה-מידה אחד עם מינהל תקין".

משרד יחסי הציבור המטפל כיום ברשות לפיתוח ירושלים הוא דבי תקשורת. כמו כל החברות הציבוריות, גם הרשות כפופה לחוק חובת המכרזים ומחויבת לצאת למכרז כל מספר שנים - ללא קשר לשביעות-הרצון שלה מנותן השירות. בסוף השבוע האחרון התפרסמה כאמור כתבה ב"גלובס" שחשפה כי רבים ממכרזי הדוברות ויחסי הציבור במגזר הממשלתי מכוונים לזוכה מסוים. אחת הדרכים היצירתיות לעשות זאת היא הגדרת תנאי סף המתאימים באופן ספציפי לגוף שרוצים בזכייתו.

מהרשות לפיתוח ירושלים נמסר כי "כל פעולותיה של הרשות נעשות על-פי חוק, בשקיפות ובהתאם לכללי המינהל התקין. יתרה מזאת, מענה מסודר ניתן לכל מי שפנה בנושא המכרז, ולראיה - הוא אף שונה בהתאם. המכתב אכן התקבל ועבר כמקובל לבחינה ראשונית בחטיבה לביקורת השלטון המקומי. כידוע,הסמכות לגבי השגות על מכרזים היא בידי בתי המשפט. יצויין, כי פנייתה של הגב' פלר חסן נחום, שמורה אצלנו ועשויה לשמש כתשומה לביקורת עתידית".