הנקראות ביותר

כל אחד יכול לפתוח פעוטון

לא צריך רישיון, ולא צריך עבר נקי - כך קורה שתופעת ההתעללות חוזרת על עצמה

גן ילדים / צילום: שאטרסטוק
גן ילדים / צילום: שאטרסטוק

המקרה הטרגי והבלתי נתפס של יסמין וינטה ז"ל, פעוטה בת שנה וחודשיים שנהרגה על ידי סייעת בגן הפרטי בפתח-תקווה, מסעיר מדינה שלמה וגרם להורים רבים לחרדה יום-יומית לשלום ילדיהם. הרשתות החברתיות התמלאו בפוסטים כאובים וזועמים של ההורים, קריאות לחתום על עצומות ועוד.

הדבר ברור ומובן מאליו - לאף אחד היום לא מובטח שלילד שלו זה לא יקרה. כולם יכולים להיות חלק מהסטטיסטיקה. גם אם נחפש סימני אזהרה וננסה ללמוד לקח מהמקרה, אף הורה לא באמת יודע מה קורה אחרי שנפרד לשלום מהילד שלו בבוקר ודלתות הגן נסגרות.

המעונות לגיל הרך הם שטח הפקר מבלי שאף גורם ממשלתי מפקח עליהם. בהיעדר פיקוח, כל אחד רשאי לפתוח מסגרת חינוכית פרטית לגילאים האלה. כך למשל, לפני שלוש שנים נחשפנו לתופעה של "מחסני התינוקות" של עובדים זרים בדרום תל-אביב שהוקמו ונוהלו ללא פיקוח וללא בקרה - מאז לא השתנה הרבה.

עדיין לא חייבים רישיון עסק, לא צריך שום הכשרה וגם לא עבר "נקי" -לעיתים גם אלה שהורשעו בעבר בהתעללות חוזרים ופותחים מסגרות פרטיות - בהתאם לחוק יסוד: חופש העיסוק. במצב דברים זה, כאשר יותר קל לפתוח גן מאשר דוכן פלאפל, נוצר תוהו ובוהו - ובשנים האחרונות אנחנו עדים ליותר ויותר מקרי התעללות במסגרות אלה.

רק חלק זניח מהתלונות שמוגשות למשטרה על התעללות בגנים פרטיים הבשיל לכדי כתב אישום, כאשר בכ-90% מהמקרים הסיבה לסגירת התיק הייתה חוסר תשתית ראייתית מספקת - ילד בן שנה לא יודע להעיד במשטרה. ועוד כמה מקרים קיימים שלא דווחו רק מפני שהילד לא ידע לספר לנו מה עבר עליו בגן?

קיראו עוד ב"גלובס"


הפוליטיקאים אוהבים להשוות אותנו למדינות ה- OECD בכל מיני הקשרים. רק לפני כמה ימים התפאר ראש הממשלה בהישגים הכלכליים של ישראל בהשוואה לארגון הבינלאומי של מדינות מפותחות - בשפל חסר תקדים באבטלה ובצמצום של אי-השוויון בכלכלה הישראלית. האמת היא שההשוואה בתחום המסגרות החינוכיות לגיל הרך אינה מחמיאה לנו. שם, על-פי רוב, הממשלה מפקחת על כל הגנים הנמצאים בבעלות פרטית.

מרבית הפעוטות בישראל בגילאי 0-3 שוהים במסגרות יום ללא פיקוח הולם של גורם ממשלתי כלשהו. כבר שנים רבות מתנהלים מאבקים פוליטיים בין משרדי הממשלה בנושא הפיקוח לגיל הרך - ובין היתר מי צריך להיות הגורם המפקח: משרד הרווחה ועבודה או משרד החינוך. עברו גם שנתיים מאז שהונחה על שולחן הדיונים בכנסת הצעת החוק המשותפת של הח"כים איציק שמולי ויפעת שאשא ביטון להכניס מצלמות אבטחה לכל הגנים הפרטיים שישדרו בזמן אמת למשרד העבודה והרווחה, שאם לא ידעתם, הוא כיום הרגולטור האחראי בנושא. על אף דחיפותה הברורה, הצעה זו לא זכתה לשום קדימות בכנסת, אלא פשוט נתקעה.

ואולם, התקנת מצלמות האבטחה היא מעין "עזרה ראשונה" בבעיית הגנים הפרטיים, והיא לא תהווה תחליף לצורך לעשות שינוי מבני אמיתי במסגרת החינוך לגיל הרך - להכניס הפיקוח והסטנדרטיזציה גם למסגרות החינוך של גילאי 0-3.

כולנו מכירים מה קורה כאשר המדינה רוצה לבצע רפורמה בענף מסוים - היא יודעת לדחוף לעשות זאת, גם כשמדובר במונופול החזק במדינה של חברת החשמל או בנמלים או גם כאשר מדובר בסלולר. כך או אחרת, שינויים מבניים עלולים לקחת זמן לביצוע, רק שבמקרה הזה - אין יותר זמן לחכות. המדינה נכשלה כישלון חרוץ בשמירה על ילדינו והגיע הזמן לפעול בנושא.

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!