למה חשבון החשמל שלנו לא יוזל למרות הרפורמה?

הממשלה אישרה לאחרונה רפורמה היסטורית בחברת החשמל, שמגיעה תכף להצבעה בכנסת - שצפויה להיות סוערת. כבר סיבה טובה להדליק מזגן ולהתרווח בכורסה. בזמן שהמונה שלכם דופק, ננסה להבין מה קרה פה ולמה הרפורמה כל כך שנויה במחלוקת.

קודם כל נתחיל בסיבה שבגללה בכלל היה צריך רפורמה: חברת החשמל היא מונופול שהגיע לחוב לא יאומן של 42 מיליארד שקל. משהו כמו תקציב משרד הבריאות לשנת 2019. המון כסף.

כדי שהחברה לא תקרוס ומשק החשמל ייפתח לתחרות היה צריך להגיע להסדר עם העובדים וזה לא היה פשוט, כי את המשא ומתן ניהל וועד העובדים הכי חזק והכי גדול במדינה. ובגלל שזה לא היה פשוט זה לקח 22 שנה. מה ששמעתם.

אז מה הוסכם? 2,800 עובדים שיפרשו יקבלו תוספות לפנסה; גם העובדים שישארו יקבלו תוספות לפנסיה וכ-ו-ל-ם יקבלו מענק חד פעמי.

בתמורה תיכנס לשוק תחרות שתאפשר לנו סוף סוף לבחור מי יספק לנו חשמל הביתה.
נשמע טוב, אלא שלמעשה למדינה עדיין אין תכנית מפורטת מתי ואיך עושים את זה.

ומה לגבי מחיר החשמל? בעוד שמונה שנים, מחיר החשמל סוף סוף יירד, כך מבטיחים לנו. למה רק בעוד 8 שנים? כי מישהו צריך לממן את כל המענקים והפנסיות של העובדים, בעלות כוללת של 6.5 מיליארד שקל. מי יממן את זה? אנחנו כמובן.

אז מדובר ברפורמה טובה או רעה? תלוי על איזה חצי כוס מסתכלים. העבודה שהרפורמה יצאה לדרך אחרי כל כך הרבה שנים ומאבקים היא אירוע היסטורי. לא פחות.
עכשיו רק נותר לקוות שהרפורמה תצליח להשיג את היעדים שהציבה לעצמה ושחשבון החשמל של כולנו יתכווץ. בינתיים, אולי כדאי לכבות את המזגן מדי פעם.