תעשיינים במשק קוראים למשרד הכלכלה והתעשייה ולמשרד האוצר לשנות בדחיפות את הקריטריונים להצטרפות לתוכנית החדשה להעלאת הפריון במפעלים, וזאת באמצעות מענקים והטבות בהיקף 230 מיליון שקל למשך שלוש שנים. מפעלים שמוגדרים קטנים או זעירים חיכו במשך תקופה ארוכה לסיוע הממשלתי להעלאת הפריון, אך הקריטריונים שנקבעו מונעים מהם לקבל את המענק המיוחל.
מדובר בתוכנית שפרטיה הוצגו בימים האחרונים במסגרת חוזר שחתום בידי מנכ"ל משרד הכלכלה, שי רינסקי. לפי אותו חוזר, מפעלים שמקיימים מחזור מכירות בהיקף של עד 200 מיליון שקל בשנה יכולים לקבל מהמדינה מענק בהיקף של עד שלושה מיליון שקל כדי לשדרג אמצעי יצור, להעצים את ההון האנושי, לקדם חדשנות, להתייעל במשאבים ובחומרי גלם ועוד.
התוכנית להעלאת הפריון בתעשיה
מפעלים קטנים וזעירים רבים המתינו במשך חודשים ארוכים להוצאת התוכנית החדשה לדרך, לאחר שראו בה הזדמנות לייעל תהליכי יצור בסיוע של המדינה. זאת, לאחר שפעמים רבות בעבר הם מצאו עצמם מודרים מתוכניות סיוע אחרות שהמדינה הציעה לתעשיינים - וזאת לאחר שלא עמדו בתנאי הסף שנקבעו.
עקרונות תוכנית הפריון נקבעו כבר במסגרת הדיונים של הוועדה הציבורית לבחינת כושר התחרות של התעשייה הישראלית בראשות מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד. הוועדה הגישה בתחילת השנה את המלצותיה לממשלה: שורה של תכניות ומהלכים בהיקף כולל של 1.15 מיליארד שקל שיטיבו עם התעשיות הישראליות. התוכנית קיבלה את הכינוי "נטו תעשייה".
אלא שפרטי תוכנית הפריון ותנאי ההשתתפות בה עוררו בימים האחרונים את חמתם של ראשי התאחדות התעשייה והמלאכה ושדולת התעשייה בכנסת, לאחר שהתברר כי מדובר בהטבות שהמדינה תעמיד רק לתעשיינים שפועלים באזורי עדיפות לאומית א' ובירושלים: "זה לעג לרש", אומר נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, יוסי אלקובי: "לפי תנאים אלה, כ-82% מכלל התעשייה בארץ לא זכאיים לתוכנית הזאת".
לפי ניתוח שעשתה התאחדות התעשייה והמלאכה, שמייצגת כ-40 אלף בתי מלאכה ומפעלים קטנים וזעירים, החלת התוכנית באזורי עדיפות ובירושלים תחשוף אליה רק כ 2,800 מפעלים - שהם כ-18% מכלל המפעלים בישראל. לפי ההתאחדות, רק כ 1,500 מפעלים שמעסיקים עד 20 עובדים יוכלו ליהנות מתוכנית הפריון החדשה, שהם כ-12% בלבד מכלל המפעלים הקטנים בישראל.
"הוכינו בהלם ובתדהמה מהאופן שבו הוחלט ליישם את התוכנית", אמר אלקובי ל"גלובס". "המצב הזה עומד בניגוד מוחלט לתוכנית 'נטו תעשייה' שנועדה לפתח את התעשייה הישראלית ולשפר את מעמדה. התוכנית מתעלמת מכלל התעשייה שמרוכזת בתוך הערים, כמו בדרום תל אביב, חולון, ראשל"צ, באר שבע, נתניה וערים נוספות בארץ - ומזניחה מגזר שלם. התוכנית 'נטו תעשייה' שפורסמה בשנה האחרונה היתה עבורנו חמצן שלו נזקקנו במשך שנים ארוכות וקרן אור באפלה. למרות ההשקעה הנרחבת בתוכנית זו, אנחנו מרגישים בעיקר מרומים ובלי פתרון לבעיה קשה שבה אנו נתונים", אמר אלקובי.
גם יו"ר שדולת התעשייה בכנסת, ח"כ אילת נחמיאס ורבין נרתמה למאבק של התאחדות התעשייה והמלאכה ובפניה שעשתה למנכ"ל משרד הכלכלה, רינסקי היא כתבה כי "קשה לתאר עד כמה שהתעשייה הזעירה, שמאפיינת את מרבית החברים בהתאחדות בעלי המלאכה זקוקה למשאבים הללו וחיכתה להם על מנת להעלות את הפריון ולשפר את כושר היצור שלה התמריצים הללו היו יכולים להבטיח את הקיימות שלהם - ומדובר בעסקים שחשיבותם היא בעצם קיומם".
ממשרד האוצר וממשרד הכלכלה והתעשייה נמסר בהתייחס לטענות כי "התוכנית להעלאת הפריון בתעשייה המסורתית גובשה בהתאם להחלטת הממשלה בנושא - שבה מוגדר כי מסלול זה יופעל באזורי עדיפות לאומית. החלטה זו עולה בקנה אחד עם מדיניות הממשלה לפיתוח ולחיזוק הפריפריה".
גורם ממשלתי אמר והוסיף כי "הפריפריה באה מבחינתנו לפני המרכז ואין לנו כוונה להתנצל על כך: דין חולון וראשון לציון אינו כדין שדרות ואופקים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
