החורים התקציביים בתכנית של כחלון וליברמן לחיזוק מבנים

רעידות האדמה שפקדו לאחרונה את צפון המדינה והחשש מהסלמה ביטחונית הובילו את שרי הממשלה לגבש תוכנית לחיזוק מבנים בעלות המוערכת ב–6–7 מיליארד שקלים לאורך עשור • אלא שעדיין לא ברור מאיזה משרד יגיע הכסף ומה לוחות הזמנים לביצוע

ליברמן עם מפקדים בגזרה בביקורו בעוטף עזה / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון
ליברמן עם מפקדים בגזרה בביקורו בעוטף עזה / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

תכנית פיקוד העורף למיגון מפני רעידות אדמה ותרחישים ביטחוניים, ביישובים בצפון וכן השלמת מיגון באזור עוטף עזה נמצאת על המדף כבר תקופה ארוכה. באחרונה הוקם צוות ממשימה מיוחד במשרד האוצר למציאת מקורות תקציביים למימון התוכנית שעלותה מוערכת בכ-6-7 מיליארד שקל, שיתפרסו על-פני תקופה (שוב, מוערכת) של כ-10 שנים. על פי התכנית יחוזקו מבני ציבור באזורים אלו וכן לראשונה המדינה תשביח בתים פרטיים על חשבונה כאשר היעד הוא בניית ממ"דים בכל בית שנמצא עד 20 ק"מ מהגבול במימון חלקי או מלא. ואולם, מאחורי ההצהרות, עדיין נותרו כמה שאלות מהותיות שטרם ניתנה עליהן תשובה מצד מקבלי ההחלטות.

1. מאיפה יבוא הכסף?

זאת בעצם שאלת השאלות.

שר הביטחון אביגדור ליברמן כבר הודיע שלא יתרום שקל למימון תכנית המיגון מתוך הכסף שהוקצה לתקציב הביטחון במסגרת התכנית הרב שנתית גדעון. ליברמן הרי טוען שגם כך חסרים לו יותר מ-8 מיליארד שקל בתקציב הביטחון, שהוצאו מתוכו בגלל אילוצים שכלל לא הובאו בחשבון בעת שהיקפו נקבע לפני כשנתיים. וזה עוד לפני שבכלל מדברים על מיגון העורף.

שר האוצר כחלון מצדו לא מוכן ששר הביטחון יהיה שותף מלא בקרדיט על תכנית מיגון לאומית מבלי שהוא לא יוותר על אף שקל מסעיפי תקציב הביטחון בזמן שהוא, כחלון, יצטרך לסרוק את כל הסעיפים האחרים בתקציב המדינה בניסיון לגרד את המיליארדים החסרים.

2. האם מסתמנת פשרה?

כרגע נראה שתימצא פשרה שבמסגרתה ליברמן יקבל תוספת חד - פעמית לתקציב הביטחון לצורך מימון המיגון - וכך כל צד יוכל לטעון לניצחון : ליברמן על שהצליח להגדיל את התקציב, וכחלון על שהצליח לשמור את מסגרת התקציב הרב שנתית ללא - שינוי .

אם זה מה שיוסכם, כחלון יצטרך להביא את הכסף: תקציב 2019 כבר אושר וכל הכסף כבר הוקצה לסעיפים הרלבנטיים שתכנית מיגון לאומית איננה נמנית עליהם . על - פי כללי הנורמטור החדשים הממשלה אינה יכולה לאשר תוכנית שיש לה עלות תקציבית עתידית, מבלי שתבטיח גם מקור למימון התכנית. המימון יכול להגיע מהעודפים, מסעיפי תקציב אחרים או מגיוס חוב (אבל גם אז יהיה צורך לקצץ בהוצאות כדי לא לחרוג מהתקרה המותרת).

באוצר עורכים בימים האחרונים בדיקות נוספות כדי לגלות כיסים אפשריים שניתן להשתמש בהם לצורך המיגון. אחת האפשרויות היא הקרן להתחדשות עירונית - רק שלא ברור כמה כסף יש בקרן וההערכות נעות בין 100 מיליון ל-1.2 מיליארד שקל. אפשרות אחרת היא קרן מס רכוש שבקופתה הופקדו בשנים האחרונות כמה וכמה מיליארדי שקלים אלא יש קושי משפטי למשוך ממנה את הכסף משום שהאירוע שמאפשר משיכת כסף (מלחמה רעידת אדמה) לא התקיים. ייתכן שאפשר להעלות טיעון משפטי יצירתי שלפיו ניתן למשוך מהקרן כסף כדי למנוע מראש נזקים שהקרן מפצה עליהם בדיעבד.

לצד הקרנות הגדולות, יתכן שבאוצר ינסו למשוך כספים מסעיפים אחרים שלגביהם קיים סיכוי נמוך שיבוצעו במהלך השנים הקרובות, כמו השקעות במיזמים שונים בתחום התשתיות. אם גם זה לא יספיק - יש סיכוי לא רע שנראה את האוצר שולף מהשרוול את השפן הצפוי שלו - קיצוץ רוחבי בכל משרדי הממשלה.

3. מה לוחות הזמנים?

גורמים ביטחוניים טוענים כי התכנית מוכנה, שטובי המומחים של פיקוד העורף שקדו על גיבושה ולא נותר אלא לתקציב אותה ולהוציא אותה אל הדרך. אלא שכעת, הם מזהירים מסחבת: כבר לפני שבועות ארוכים הקבינט המדיני ביטחוני היה אמור לדון עליה, לאשר אותה ולאפשר את קידומה הן בשל הדחיפות והן בשל גודל האיום. אלא שלטענת הגורמים, משרד האוצר עיכב את הדיון בקבינט וכעת, אצה לו הדרך בעקבות רצף רעידות האדמה בצפון.

בכל מקרה, גורם ביטחוני לא הסתיר את מורת רוחו מכך שהצעת המחליטים שתובא לפני חברים הקבינט בנושא זה מדברת על הקמת צוות שיגיש המלצות על הנושא בתוך 60 יום. לטענת הגורם הביטחוני מדובר בסחבת מיותרת וניסיון לדחות קבלת החלטה בנושא כה חשוב - שכן התכנית כבר מוכנה, עלותה ידועה ולכן "לא צריך 60 יום בשביל לקדם את התכנית, אלא 60 שניות של הצבעה, אישור ותקצוב בכ 5 מיליארד שקל", אמר הגורם.

4. ומה עם תקציב הביטחון?

זה לא משנה מה יוחלט בקבינט אודות תכנית המגן שמוצעת לאזור הצפון, ואמורה לענות על החשש מרעידת אדמה כמו גם לספק מענה לתרחיש של ירי רקטות מסוריה ומלבנון: לא רק שמשרד הביטחון לא מתכוון להקצות שקל לתכנית של מיגון אזרחי - אלא שבקרב צוות מיוחד בראשות ראש המטה לביטחון לאומי שבמשרד ראש הממשלה, מאיר בן שבת אמור להכריע על הדרישה של שר הביטחון, אביגדור ליברמן להזרים לתקציב הביטחון לא פחות מ 8.3 מיליארד שקל. במשרד האוצר לא רוצים בכלל לשמוע על זה, ושם מציגים את הדרישה של ליברמן כניסיון לפרוץ את ההסכם שנחתם בין כחלון לבין שר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון בסוף 2015.

ליברמן טוען כי מאז שההסכם נחתם חלו כמה שינויים במזרח התיכון: נשיא סוריה, אסד שורד את המלחמה הממושכת במדינתו; האיראנים מתבססים בסוריה והרוסים מעורבים בכל מה שקורה. המצב הזה לא הובא בחשבון כשהמסגרת התקציבית של מערכת הביטחון לשנים הקרובות נקבעה במסגרת הסכם כחלון-יעלון, ולפי ליברמן, כעת יש להתאים את ההסכם למציאות שנוצרה.