סלקום בדרך לרכוש 60% ממיזם הסיביים האופטייים

העסקה כפופה לאישור סופי ממשרד התקשורת להפחתת חובת הפריסה בכמעט שני שלישים • חברת החשמל תמשיך להחזיק ב-40% מאנלימיטד • סלקום תתחיל לגבש עסקת מימון עם גופים מוסדיים שירצו להשקיע בפרויקט לטווח ארוך

מנכ"ל סלקום ניר שטרן / צילום: סיון פרג'
מנכ"ל סלקום ניר שטרן / צילום: סיון פרג'

חברת סלקום קרובה להשלמת עסקה לרכישת השליטה במיזם הסיבים האופטיים אנלימיטד. ל"גלובס" נודע כי החברה נמצאת בשלב מתקדם של מו"מ עם בעלי המניות במיזם (למעט חברת חשמל שתמשיך להחזיק במיזם 40%) והיא צפויה לרכוש את חלקם, 60%. העסקה כפופה לאישור משרד התקשורת ולתיקון הרישיון של המיזם כך שיחויב בפריסה של עד 40% בלבד, במקום הפריסה האוניברסלית שבה הוא מחויב כעת.

על פי המסתמן סלקום צפויה לרכוש את חלקם של כל בעלי המניות במיזם, כולל ויה אירופה, וזאת בכפוף לאישור משרד התקשורת, שנראה שהוא רואה בחיוב את שינוי הרישיון האמור. פרטי העסקה עדיין לא ברורים סופית וספק אם יתבררו - היות שכל אחד מבעלי המניות, בנוסף להזרמת הון, גם אמור היה למכור למיזם את מרכולתו, כך שלא ברור כיצד תבוצע ההתחשבנות הסופית וכמה יפסידו המשקיעים.

מיזם הסיבים האופטיים מוחזק על ידי חברת החשמל (40%) ועל ידי קונסורציום שבעלת השליטה בו היא ויה אירופה, המחזיקה ב-30% מהמיזם, ועוד 3 חברות: רפק תקשורת, בינת ובאטמ (BATM), המחזיקות כל אחת 7.5% מהמיזם. את 7.5% הנותרים רכש המיזם מטמרס טלקום, לאחר שזו בחרה לנטוש אותו בשל סכסוך בגין ההתחשבנות סביב השימוש של המיזם בכבל התת ימי שלה.

אנלימיטד
 אנלימיטד

עם השלמת העסקה תתפנה סלקום לגבש את המימון להמשך הפרויקט והיא ככל הנראה תפנה לגופים מוסדיים ותציע להם להיכנס כשותפים בו. מדובר בהשקעה של מאות מיליוני שקלים ואף למעלה מזה, וסלקום כבר הצהירה שהיא מעוניינת לצרף שותפים למיזם שבו היא רואה חשיבות גדולה. גם פרטנר נחשבת לאחת המועמדות להשקעה במיזם, והחברה הבהירה שאם תראה בו הצדקה כלכלית היא תיקח בו חלק.

בכל מקרה, השלמת המיזם אינה קשורה למו"מ שסלקום ופרטנר מנהלות ביניהן על שיתוף פעולה בפריסת סיבים אופטיים - שת"פ שמשמעותו היא שכל חברה יכולה להשתמש בפריסה של רעותה. המטרה של המיזם היא להוות מכפיל כוח בפריסת סיבים ולהימנע ממצב שבו סלקום או פרטנר מגיעות ומשקיעות באותו בניין.

עם השלמת העסקה ורכישת חלקם של בעלי המניות במיזם, תתפנה סלקום לעסוק גם בריענון החוזה המורכב והבעייתי מול סיסקו, שהיא זו שעמדה למעשה מאחורי המיזם ותמכה בו מתחילתו (ויה אירופה שימשה רק פורמלית כמובילה שלו). ההסכם עם סיסקו מעניק לה בלעדיות בתמורה לאשראי ספקים, וכתוצאה ממנו מכרה סיסקו ציוד למיזם במחירים גבוהים מאוד.

בשנתיים האחרונות אנלימיטד פעלה למעשה על אש קטנה בעיקר בזכות העובדה שחברת חשמל המשיכה להחזיק אותה מעל המים דרך אי תשלום חובות של המיזם כלפיה. אם המיזם היה נדרש להחזיר את חובותיו לחברת חשמל ספק אם היה קיים, היום כי קופת המזומנים שלו התרוקנה מזמן, ובהיעדר בעלי מניות שימשיכו לסבסד אותו, אין בנקים שיעשו כן.

חשוב לציין כי בשנתיים האחרונות המיזם הגיע לכ-10 אלפים בתי אב מחוברים. רוב הלקוחות מחוברים בקצבים של 100 מגה סימטרי על גבי סיב אופטי שמגיע לבניין שלהם, ומשם מתחבר לדירה ישירות. למיזם יש כבר נגישות לעשרות אלפי בתים ברחבי הארץ וניתן להעריך שהכניסה של סלקום תפיח בו רוח חיים דרך שינוי במודל הכלכלי שלו והפיכתו לחברת תקשורת של ממש.  

תחרות בכל מחיר? / פרשנות

הטיעונים שהועלו בשימוע שערך משרד התקשורת לפני שהוא מתקן את הרישיון של אנלימיטד הם כבדי משקל. כדי לתקן את הרישיון של המיזם, ולהעביר את התיקון גם בממשלה (היות והמיזם הוקם על בסיס החלטת ממשלה), סלקום ואנלימיטד יצטרכו להתפלל שאף חברה לא תגיש בג"ץ, כי על פניו,  זה לא טריוויאלי מבחינה משפטית לשנות רישיון של חברה, שהוקמה על בסיס הרעיון של פריסת סיבים אופטיים בכל רחבי הארץ ועל גבי תשתיות ממשלתיות, ופתאום לאפשר לה לפרוס רק 40%.

זה לא פשוט בכלל, במיוחד כאשר המדינה הקצתה למיזם 150 מיליון שקלים מכספי משלם המסים כדי שיגיע לכל מקום בארץ, ועכשיו מה? הכסף שניתן למיזם ירד לטמיון ורוב המדינה לא תחובר, כי פתאום הגיעו למסקנה שהמיזם לא כלכלי בתנאים שהוקם? מי נותן דין וחשבון?

אלא שלעיני המדינה עומד הרצון לראות מיזם תשתיתי שלישי בכל מחיר. ולשם כך היא מוכנה לעשות פליק-לאקים לרוב ולעבוד על עצמה בעיניים, העיקר שיהיה מיזם שיתחרה בבזק ובהוט. במילים אחרות, כשהמדינה מעמידה לנגד עיניה את שרידותו של המיזם לעומת סגירתו (והבושה שתיגרם לה עקב כך), היא כנראה מעדיפה את שרידותו.

זו נקודה ראויה לציון, כי היא פותחת פתח לדיון הרבה יותר רחב. תארו לכם שמחר חברה סלולרית תקרוס, ותבוא ותבקש מהמדינה עזרה ותטען שהיא מסוגלת לפרוס תשתיות רק בחצי משטח המדינה? למה שהמדינה לא תסכים? הרי זה בדיוק אותו דבר.

לכל טיעון שתטען אנלימיטד יהיה טיעון נגדי משכנע פלוס. רוצים עוד? למה לוותר להוט על חובת הפריסה האוניברסלית כשחסרים לה 8% בלבד להשלמה מלאה, וזאת בשעה שלאנלימיטד מוותרים על 60% פריסה? על פניו זה לא הגיוני.

כאשר סלקום רצתה להתמזג עם גולן טלקום והיה חשש שגולן טלקום תקרוס ללא מיזוג, התייצבה המדינה ואמרה בפשטות - שתקרוס. השוק יעשה את שלו. אם אין לגולן קונה אחר שאינו משוק התקשורת, אז שתיעלם ושתימכר בפירוק. מה תגיד המדינה עכשיו כשמדובר באותו מקרה? למה לא לתת לאנלימיטד להתפרק ושיבוא קונה שיקנה אותה מפירוק?

וכאן באה המדינה ובעצם מקדשת את התחרות ואת הצורך בהשקעה בסיבים אופטיים על פני כל השאר, כולל ההתפתלויות והקומבינות. זו זכותה ואולי חובתה לפעול לקידום השוק באופן שהיא מוצאת לנכון. אפשר לומר במידה רבה של סבירות גם שאם בזק והוט היו כבר פורסות סיבים אופטיים, היה למדינה קל יותר להוביל לסגירתו של אנלימיטד. אבל משום שזה לא קורה, איך יכול משרד התקשורת להצטייר כמי שחותם על תעודת הפטירה של מיזם שכל מטרתו הייתה לעודד תחרות בפריסת סיבים.

וזה קורה מפני ששוק התקשורת במשבר - מי שלא רואה את זה הוא עיוור. כל החברות הסלולריות מפסידות כסף, וכשאין כסף ההשקעות יורדות והשוק חדל להתפתח. זה שיש קצת תחרות בטלוויזיה, זה מחזה תעתועים כי כולם מפסידים כסף. בשורה התחתונה, בזק מרוויחה מהיותה מונופול וחלק מהחברות מצליחות להחזיק את הראש מעל המים, ונעזרות בתרגילים חשבונאיים יצירתיים כדי להימנע מלרשום הפסד, חד וחלק. ולכן המדינה באה ומנסה להציל משהו לפני שיגיעו ההריסות. אף שר לא רוצה לראות חברת תקשורת מתרסקת באמצע הקדנציה שלו.