דוח היעדים האסטרטגיים: הפער מצטמצם אך היעד עדיין רחוק

המשימות בוצעו אך המטרות עדיין רחוקות מהשגה, כך עולה מדוח ראשון מסוגו של מעקב אחר יישום הערכת המצב האסטרטגית של הממשלה, שמפרסמת היום המועצה הלאומית לכלכלה, בראשות פרופ' אבי שמחון.

ביוני 2015 הציגה המועצה הלאומית לכלכלה הערכת מצב אסטרטגית לממשלה. זו הייתה הערכת המצב השניה שנעשתה אך בשונה מקודמתה (שנעשתה ב-2012 כללה הפעם הערכת המצב גם רשימה של שבעה יעדי-על אסטרטגיים שלאורם צריכה המדינה לנווט את דרכה. בנוסף התקבלו בישיבה מספר החלטות ממשלה שנועדו להתניע בממשלה תהליכים בכיוון היעדים האלה.

הדוח המתפרסם היום (ג') קובע כי 15 מתוך 22 משימות שנקבעו באותן החלטות (כאמור מ-2015) בוצעו באופן מלא, 6 בוצעו באופן חלקי ואחת לא בוצעה כלל, כנראה עקב אי-הבנה (מדובר בתכנית לקליטת עולים מומחים). אלא שלמרות שיעורי הביצוע הגבוהים נראה כי היעדים האסטרטגיים שנקבעו ב-2015 רחוקים מהשגה, וחלקם אף התרחקו עוד יותר מאז מועד הצגת התכנית. במועצה הלאומית מסבירים את ההתמקדות בחצי המלא של הכוס ברצון "לתת רוח גבית" למערכת ולעודד את משרדי הממשלה גלגל קדימה לדחוף את המערכת קדימה. בנוסף אומרים במועצה כי היעדים האסטרטגיים שנקבעו היו מלכתחילה שאפתניים ולא נקבעה מסגרת זמן להגעה אליהם. מכל מקום במועצה כבר החלו להכין את הערכת המצב האסטרטגית הבאה שתוצג לממשלה שתיבחר בבחירות 2019.

● היעד האסטרטגי:

טיפוח ומיצוי ההון האנושי

מה זה אומר בתכל'ס:

שבוגרי מערכות החינוך, ההשכלה הגבוהה וההכשרה המקצועית יקבלו כלים וירכשו מיומנויות שיאפשרו להם למצות את הפוטנציאל שלהם ולהשתלב בהצלחה בשוק העבודה החדש, בדגש על ההייטק.

כמה עובדות רלבנטיות:

בשנים 2015-2029 צפוי גידול דרמטי (80% ו-90%) במספר הערבים והחרדים שיצטרפו לכוח העבודה.

מה נעשה מאז 2015:

נרשם גידול משמעותי בזכאים לבגרות איכותית בעיקר במחמש יחידות מתמטיקה וגם תחילתו של שיפור באנגלית. אושרה רפורמה בחינוך הטכנולוגי עם תקציב של 700 מיליון שקל, הוכנו תכניות לשילוב האוכלוסיה הערבית בכלכלה, פורומים וצוותי עבודה . הוקמו פורום להיוועצות עם מעסיקים אישור תכנית לאומית למענה להגדלת היצע העובדים בהייטק.

במבחן התוצאה:

ההישגים של ישראלים במבחני מיומנויות בינ"ל (דוגמת PIAAC) עדיין נמוכים מהממוצע. המחסור בכוח אדם מיומן בהייטק רק החריף.

● היעד האסטרטגי:

פריון ותחרות

מה זה אומר בתכל'ס:

לייעל ולשכלל את שיטות העבודה של העובדה הישראלי כדי להגדיל את התפוקה שלו. להגביר את התחרותיות של המשק כלפי פנים (לטובת הוזלת יוקר המחיה) וכלפי חוץ (לטובת חיזוק הייצוא).

כמה עובדות:

הפריון של העובד הישראלי נמוך ביותר מ-40% מזה של האמריקאי וב-15% מממוצע ה-OECD.

מה נעשה מאז 2015:

משרד ראש הממשלה מוביל מדיניות לצמצום הרגולציה 25% ולבחינת כדאיות של רגולציה (RIA), רפורמה ברישוי עסקים, הרחבת ייבוא מקביל ורפורמה במכון התקנים.

במבחן התוצאה:

ישראל הדרדרה בדירוג במדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי אך עלתה במדד התחרותיות והחדשנות. פר הפריון מול המדינות המפותחות לא צומצם.

● היעד האסטרטגי:

תשתיות מימון

מה זה אומר בתכל'ס:

פתיחת שוק האשראי לתחרות, הגברת ההסדרה על גופים מוסדיים ומעורבותם במתן אשראי, רפורמות בשוק ההון הקמת וועדה ליציבות פיננסית.

כמה עובדות:

בשנת 2020 ינהלו המוסדיים כספי חוסכים בהיקף 1.6 טריליון שקל לעומת 1.1 טריליון שינוהלו בבנקים.

מה נעשה מאז 2015:

הוקמה רשות שוק ההון, הופרדו חברות כרטיסי האשראי מהבנקים (הראשונה נמכרה השבוע), נקבעו הקלות לעידוד גופים חוץ בנקאיים לתת אשראי. מאגר נתוני אשראי יחל לפעול ב-2019.

במבחן התוצאה:

מספר הבנקים לא גדל וגם בשוק האשראי לא מורגשת עדיין התגברות בתחרות. הוועדה ליציבות פיננסית לא הוקמה בגלל התנגדות וועדת הכספים של הכנסת.

● היעד האסטרטגי:

אסטרטגיה בתחום הדיור

מה זה אומר בתכל'ס:

יצירת מנגנונים שימנעו את המשבר הבא בשוק הדיור על-ידי הגמשת היצע הדירות והתאמתו לביקוש הצפוי עד 2040.

כמה עובדות:

מחירי הדירות עלו בכ-130% משנת 2007.

מה נעשה מאז 2015:

התכנית האסטרטגית ל-2040. הקמת רשות להתחדשות עירונית.

במבחן התוצאה:

נעצרה מגמת העליה במחירי הדיור, למרות מעורבות ממשלתית חסרת תקדים אין שינוי דרמטי במספר התחלות הבנייה.

● היעד האסטרטגי:

פיתוח כלכלי אזורי

מה זה אומר בתכל'ס:

פיתוח כלכלי של הפריפריה חיזוק ירושלים, חיפה ובאר שבע כמוקדי תעסוקה איכותית ומרכזי פעילות כלכלית אזוריים.

כמה עובדות:

ב-20 השנים הבאות צפויה אוכלוסיית המדינה לגדול מ-8 ל-12.5 מיליון תושבים.

מה נעשה מאז 2015:

תכניות תחבורה בפריפריה ומערכות הסעה המונית במטרופולינים. חיזוק הרשויות הבדואיות. תכנית לחיזוק הצפון ותכנית לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי ב-15 מיליארד שקל כל-אחת.

במבחן התוצאה:

למרות השיפור בתשתיות, היצע המשרות האיכותיות בפריפריה המשיך לרדת ביחס למרכז.

● היעד האסטרטגי:

ישראל דיגיטלית

מה זה אומר בתכל'ס:

העברת השירותים האזרחיים של הממשלה לדיגיטל. פריסה ארצית של רשת סיבים אופטיים.

כמה עובדות:

ישראל בעלת מאגר מידע ייחודי בתחום הבריאות שיכול לשמש ליישומים שונים שימנעו מחלות ויצמצמו תחלואה באמצעות שימוש בטכנולוגיות ביג-דאטה.

מה נעשה מאז 2015:

אושרה תכנית דיגיטלית לאומית למשרדי הממשלה לשנים 2017-2020 בתקציב של 1.5 מיליארד שקל. אושרה תכנית לאומית לבריאות דיגיטלית.

במבחן התוצאה:

הצלחה חלקית בהעברת שירותי ממשל לאזרח לדיגיטל. התכנית לפריסת רשת סיבים אופטיים רשמה המתקדמות מזערית.

● היעד האסטרטגי:

היערכות להזדקנות האוכלוסיה

מה זה אומר בתכל'ס:

התמודדות עם ההשלכות של הגידול הצפוי באוכלוסיית בני 65 ומעלה כתוצאה מהתארכות תוחלת החיים ויציאת דור הבייבי בום לגמלאות.

כמה עובדות:

עד 2035 אוכלוסיית בני 65 ומעלה כמעט תכפיל את עצמה ותגדל מכ-900 אלף למעל 1.6 מיליון איש.

מה נעשה מאז 2015:

הוחלט לשנות את הקצאת האג"ח המיועדות באופן שיבטיח את הפנסיה של החוסכים המבוגרים. המדינה הגדילה את מעורבותה בקצבאות שאינן ביטוחיות. אושרה תכנית לאומית לסיעוד.

במבחן התוצאה:

גירעון הביטוח הלאומי הולך ותופח, גיל הפרישה לנשים לא נדחה, לא יושמו תוכניות לשילוב בני 65 ומעלה בשוק התעסוקה, בדגש על שירות המדינה.