רשות הגנת הפרטיות מזהירה משימוש לא חוקי בפנקס הבוחרים

בחירות בישראל בכלל, ובחירות לרשויות המקומיות בפרט, היוו בעבר קרקע פורייה לכך שגורמים שונים ניצלו את המידע המופיע בפנקסי הבוחרים לצרכים שונים ומשונים שלא לשמם נועדו. זאת, תוך פגיעה בפרטיות של הבוחרים או סתם הטרדה שלהם.

כך, למשל, ב-2015 "הופצצו" מתפקדי מפלגת העבודה באלפי סמסים, הודעות טלפוניות מוקלטות, שיחות טלפון אישיות, ווטסאפים ואי-מיילים מטעם המועמדים בפריימריס של המפלגה. השימוש במידע שקיים בספרי הבוחרים גלש לעתים גם לשימושים יותר חמורים ופוגעניים, כגון לצרכים מסחריים של גופים שהצליחו לשים עליו את ידם.

כדי להקדים תרופה למכה ולמנוע פגיעה בפרטיות של מיליוני הישראלים שזכאים להשתתף בבחירות לרשויות המקומיות שייערכו באוקטובר הקרוב, הוציא אמש (ב') ראש הרשות להגנת הפרטיות, עו"ד אלון בכר, מסמך מפורט שמבהיר מהן המגבלות החלות על שימוש במידע מפנקס הבוחרים ועל שימוש אישי שאוספים המתמודדים או רשימותיהן. המסמך נשלח ליו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, למנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, ולגורמים נוספים והופץ לכלי התקשורת.

עבירה מינהלית או פלילית

בראשית המסמך מבהירה הרשות להגנת הפרטיות כי כל המידע הנכלל בפנקס הבוחרים הוא מידע אישי רגיש, אשר נגזר ממרשם האוכלוסין. הרשות מבהירה כי המידע על הבוחרים נמסר על-ידי משרד הפנים למפלגה, לסיעה בכנסת, לסיעה במועצת הרשות המקומית או לנציג רשימת מועמדים - לצורך שתי מטרות בלבד: א. התמודדות בבחירות לרשויות המקומיות. ב. יצירת קשר עם ציבור הבוחרים.

ראש הרשות להגנת הפרטיות מציין כי ניסיון העבר מלמד כי בפועל השימושים שנעשים בפנקס הבוחרים כוללים לא אחת גם שימושים לא חוקיים, בהם העברת מידע למטות הבחירות ולפעילים, טיוב הנתונים והשלמתם על-ידי רכישת מידע מפולח ומאופיין, ביצוע סקרים, משלוח הודעות מוקלטות לבוחרים ועוד.

בכר מזהיר כי בנסיבות מסוימות עלול שימוש במידע שלא למטרה שאליה יועד, להיחשב עבירת משמעת/מינהלית שעלולה להוביל להטלת קנס; או אף עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות שדינה עד 5 שנות מאסר.

עוד מזהיר מכתב ריענון הנהלים של הרשות להגנת הפרטיות כי קיימות מגבלות על רכישת מידע מסוחרי מידע. "חוק הגנת הפרטיות קובע עיקרון בסיסי שלפיו המידע האישי של כל אדם הוא שלו, ואסור לאחרים לעשות בו שימוש או לפרסם אותו, אלא אם הסכים האדם לשימוש במידע וכן נתן הסכמתו למטרה שלשמה ייעשה השימוש. סחר במידע שנעשה ללא הסכמה כאמור, אינו חוקי".

הזכות לסרב למסירת פרטים

הרשות מתריעה כי הוראות חוק הגנת הפרטיות חלות גם על משלוח הודעות מטעם רשימות או מתמודדים לבוחרים. הודעות אלה כוללות גם מסרים אלקטרוניים. החוק קובע כי "כל פנייה בדיוור ישיר תכיל ציון כי הפנייה נעשתה בדיוור ישיר, זהות השולח והמקורות שמהם קיבל בעל המאגר מידע זה וזכותו של הנמען להימחק מהמאגר שעל-פיו בוצעה הפנייה".

עוד קובע החוק כי "כל אדם זכאי לדרוש בכתב מבעל מאגר המידע המשמש לדיוור ישיר שמידע המתייחס אליו יימחק ממאגר המידע". כלומר, "יש לבצע הסרה מוחלטת של פרטי הקשר וכל נתון אחר אודות מבקש המחיקה".

הרשות להגנת הפרטיות מציינת כי לעתים מבקשות רשימות מפלגתיות למסור למתמודדים את רשימת החברים בהן ואת פרטי ההתקשרות עימם. זאת, לצורך ניהול תעמולה לקראת עריכת בחירות פנימיות (פריימריז). ככלל, עמדת הרשות היא שהפצה של רשימת החברים בסיעה וכתובות האימייל שלהם למתמודדים בבחירות הפנימיות אינה חורגת מגדר המטרה הרגילה של ניהול מאגר חברי הסיעה והיא תקינה.

עם זאת, הרשות מדגישה כי הפצה במדיה דיגיטלית של כל שמות החברים ופרטי הקשר למספר רב של מועמדים בסיעה עשויה להיות כרוכה בסיכונים משמעותיים לאבטחת המידע, ועלולה לסכן את זכותם של חברי הסיעה לשמור בסוד את היותם חברי סיעה בדומה לחברות במפלגה פוליטית.

פתרון אפשרי לקונפליקט הזה שמציעה הרשות להגנת הפרטיות הוא הפצת מסרי המתמודדים באופן מרוכז באמצעות מערכת הדיוור של הנהלת הסיעה לחבריה, ללא צורך בהוצאת רשימת החברים או כתובות הדואר האלקטרוני מחוץ לארגון.

לפי מסמך הרשות, במקרה שבו אין אפשרות מעשית להפיץ את רשימת המתמודדים בבחירות בצורה מרוכזת כאמור, יש להתנות את מסירת כתובות המייל למתמודדים בבחירות, בין היתר, תוך מתן אפשרות מוקדמת למי שאינו מעוניין בכך להודיע על סירובו.