הנקראות ביותר

גילדה או ענייניות? הסיבות להתנגדות לפקולטה לרפואה באריאל

הקמת הפקולטה לרפואה באריאל אושרה בעקבות המלצות ועדה מקצועית, אך הובילה לקרע בין נציגי האוניברסיטאות לאחרים בוועדה לתקצוב ותכנון של המל"ג • האם האוניברסיטאות רק מנסות לבלום תחרות או שיש להן פתרון טוב יותר להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה? • ניתוח "גלובס"

הפקולטה לרפואה באריאל  / צילום: אוניברסיטת אריאל
הפקולטה לרפואה באריאל / צילום: אוניברסיטת אריאל

אירוע חריג התרחש בשבוע שעבר בוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של מערכת ההשכלה הגבוהה. שלושה מחברי הוועדה הקריאו בישיבה מכתב חריף שבו התריעו מפני האופן שבו מתקבלות החלטות בוועדה, ובפרט בנוגע להקמת הפקולטה לרפואה באריאל. השלושה הם הפרופסורים מונא מארון (אונ’ חיפה), יוסי שיין (אונ’ ת"א) וישעיהו טלמון (הטכניון), והם רמזו ללחצים זרים מצדו של שר החינוך להקמת הפקולטה.

הקמת הפקולטה לרפואה באריאל אושרה לפני כשבועיים על ידי הוות"ת. הפקולטה צפויה לצאת לדרך כבר ב-2019, והיא תהיה השישית בארץ. במכתב תיארו השלושה כי הליך האישור היה חפוז וכי הועלו חששות כבדים שלא נדונו כראוי. הות"ת, שבראשה עומדת יפה זילברשץ, הדפה את הטענות. כדי להבין על מה הוויכוח, צריך קודם כל להכיר את תפקידה של הות"ת. הוועדה היא גוף שפועל במקביל למל"ג והיא אחראית על כל סוגיות התכנון והתקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה. כך למשל, היא מאשרת פתיחת חוגים באוניברסיטאות ובמכללות, כשהאישור ניתן בראייה מערכתית של כדאיות התקצוב.

מספר הרופאים בישראל נמוך מהממוצע ב-OECD

הנושא של הקמת הפקולטה לרפואה באריאל הוא משמעותי בגלל ההשלכות על הכשרת הרופאים בישראל, על האוניברסיטאות האחרות, וכן על מצבה הכלכלי של אוניברסיטת אריאל עצמה. מלבד החשש מלחצים פוליטיים, יש גם כמה סוגיות תקציביות ותכנוניות שצריך להתעכב עליהן טרם פתיחת השערים של הפקולטה החדשה:

1. אין איפה להכשיר את הרופאים

60% מהרופאים החדשים שמקבלים רישיון בישראל למדו בחו"ל, חלקם במוסדות שרמת ההכשרה בהם נמוכה מהרמה בישראל. גם מספר הרופאים בישראל ל-1,000 תושבים הוא נמוך משמעותית מהממוצע ב-OECD. כך שעל הצורך בהגדלת מספר הרופאים שעוברים הכשרה בישראל אין ויכוח, זו בעיה מוכרת. אולם במשך שנים ארוכות מתנגדים באוניברסיטאות להגדלת מספר הסטודנטים בפקולטות שלהן, בטענה שקיים מחסור בשדות קליניים - מחלקות בבתי חולים שבהן מתקיימת ההכשרה, שמצריכות גם רופאים שמסוגלים לפנות את זמנם לטובת ההכשרה ויש להם את הידע הדרוש.

עד לאחרונה תחום השדות הקליניים היה פרוץ, ולא בוצע שום מיפוי מסודר שלו. דו"ח חריף של מבקר המדינה בנושא הוביל את המל"ג לבצע מיפוי, והעבודה עליו קרובה לסיום. במל"ג כבר יודעים להגיד שהמיפוי יאפשר להגדיל את מספר הסטודנטים, אבל אחד החששות שהעלו חברי הות"ת הוא כי הממצאים המלאים טרם הוצגו להם. באריאל כבר סיכמו עם בתי חולים שבהם יבוצעו ההכשרות והדגישו כי זה לא יבוא על חשבון השדות הקליניים של האוניברסיטאות.

2. הפקולטה לא בהכרח כלכלית

שלושת חברי הות"ת ציינו במכתבם כי הועלו חששות כבדים מצד הצוות המקצועי של ות"ת לגבי ההשלכות הכספיות של ביצוע התוכנית על ידי אריאל. הם הדגישו כי מדובר ב"ממצאים לא מחמיאים" על ההצעה להקמת הפקולטה באריאל. "זאת באמת האחריות הכי גדולה שלנו", אומרת יו"ר ות"ת יפה זילברשץ. "אגף התקצוב שלנו אמר כי אוניברסיטת אריאל מאוד אחראית מבחינה כלכלית, אבל שמו לנו רמזור, וטוב שכך, ואמרו: 'לאחר שנות ההקמה צריך לראות שלא נפל על הפקולטה עול גדול מדי. ההקמה היא תהליך מאוד יקר, וגם הפקולטה בצפת עוד לא מאוזנת'".

הסיבה לכך נובעת מעלויות גבוהות שיש לקחת בחשבון. הקמת פקולטה לרפואה, שלא כמו פקולטה רגילה, כרוכה בבניית מעבדות, קניית ציוד ועוד. זה אינו ייחודי לאריאל וגם אוניברסיטאות אחרות מתמודדות עם קשיים כלכליים כתוצאה מתפעול הפקולטה לרפואה. לפי תחשיבים שהוכנו בעבור אריאל, בשנים הראשונות (לאחר ההקמה), שורת החשבון תנוע בין מינוס מיליון שקל לעודף של מיליון שקל בשנה.

באריאל הדגישו שני דברים: הראשון, מכיוון שכבר מתקיימים לימודים פרה-רפואיים באוניברסיטה, יש להם כ-40 מעבדות מתאימות, ולכן העלות הכלכלית שלהם נמוכה בהשוואה להקמת הפקולטה בצפת. השני, בהתאם לדרישת הות"ת, הם שמו בצד רזרבה של 7.5 מיליון דולר, שישמשו אותם במקרה שתהיה סטייה מהתוכנית הכלכלית. כל זאת היה גם לפני הישיבה של הות"ת, שבה כאמור הוצף החשש, ולכן ניתן להניח שזה עדיין סיפק את דעת הצוות המקצועי. נשאלת השאלה למה להעמיד את אריאל בפני סכנה, ולא להרחיב את מספר הסטודנטים לרפואה באוניברסיטאות. 

"באוניברסיטאות אומרים - תנו לנו להגדיל את מספר הסטודנטים, אבל איפה הייתם כל השנים?" אומרת זילברשץ. "אני נותנת לאוניברסיטאות כסף להיערכות בתוך בתי החולים, ואם הם בסוף לא יגדלו - נאלץ אותם לצמצם את הסטודנטים הזרים שלומדים פה, על חשבון שדות קליניים של ישראליים. הקמת הפקולטה באריאל היא חלק מפרויקט לאומי להסדיר את הנושא של ההכשרה בישראל, זה חיי אדם", היא מוסיפה.

3. "לא כולם חייבים ללמד רפואה"

בפני חברי ות"ת הוצגה עבודה מקיפה של ועדה בראשותו של פרופ’ ארנון אפק, המשנה למנהל המרכז הרפואי בתל השומר. הוועדה בחנה את הרמה האקדמית של אריאל והמסקנות שלה היו חד משמעיות - האוניברסיטה "עונה על כל הנדרש לשם הכשרה איכותית של דור העתיד של הרופאים בישראל". באריאל מדגישים כי יש להם יתרון בכך שהם מכניסים קורסים חדשניים, שמכינים את הרופאים לרפואה של העתיד. הוועדה כללה בין היתר גם את פרופ' יונתן הלוי, מנהל המרכז הרפואי שערי צדק, פרופ' שמעון גליק, ממייסדי הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון, ועוד. 

באריאל מדגישים כי הדרישות מהם היו גבוהות, שבדקו באופן דקדקני את המרצים והמחקרים שלהם, וציינו גם שבעבר הייתה התנגדות להקמת פקולטות לרפואה בבאר שבע ובצפת. גם משרד הבריאות שלח מכתב למל"ג שבו הביע תמיכה חד משמעית בהקמת הפקולטה החדשה באריאל. 

מנגד, מנואל טרכטנברג, לשעבר יו"ר ות"ת, סבור כי אין היגיון בהקמת הפקולטה באריאל: "מנסים לפתור את הבעיה במקום שהיא לא קיימת, צריך להגדיל את השדות הקליניים בבתי החולים. צריך להבין גם שללמד רפואה זה לא ללמד חשבונאות. יש הרבה מוסדות אקדמיים בעולם שלא רוצים פקולטה לרפואה כי מבינים את הגודל של המשימה, ולמשל בארה"ב יש פקולטות רק באוניברסיטאות הטובות, אלו שגם יש להן קשר עמוק עם בתי החולים. הייתי מאוד מעורב בהקמת בי"ס לרפואה בצפת וזה היה קשה, למרות שהיה לה את הגב האקדמי של בר אילן. צריך לזכור שאריאל היא אוניברסיטה חדשה".

4. המניעים של האוניברסיטאות

המתנגדים ציינו במכתבם כי "ההחלטה אושרה בקולות היו"ר ובקולות חברי ות"ת שאינם פרופסורים באוניברסיטאות מחקר". הם טרחו להדגיש זאת למרות שהם צריכים לייצג את אינטרס מערכת ההשכלה הגבוהה כולה, ולא את זה של המוסדות שלהם.

התנגדות האוניברסיטאות עוררה את חמתה של יו"ר הות"ת יפה זילברשץ: "בות"ת יש 7 חברים - בעד הצביעו היו"ר, נציגת המכללות ושני נציגי ציבור. נציג אחד של האוניברסיטאות נמנע ושניים אחרים התנגדו - כך שגם האקדמיה עצמה חלוקה. החלטות לא צריכות להתקבל פה אחד, זאת הייתה הצבעה דמוקרטית, והחוק לא נתן לגיטימציה לאף חבר קול יותר גדול".

האם זה עימות בין האוניברסיטאות למכללות? מהמכתב של חברי ות"ת עולה שכן, אך ניתן ללמוד זאת גם מהתבטאויותיו של שר החינוך נפתלי בנט, שמשמש כיו"ר מל"ג. כך, המהלך שהוביל למתן אישור למרכז הבינתחומי להעניק דוקטורט נועד לדבריו כדי לשבור את המונופול של האוניברסיטאות ואת הגילדה שלהן. באוניברסיטאות חוששים מפני מעורבות יתר של בנט, והעובדה כי הוא אחראי למינוי של 4 מתוך 7 חברי ות"ת (כולם אגב הצביעו בעד). במצב שנוצר, גם ויכוח מקצועי הופך מהר מאוד לוויכוח בין ה"גילדה" לאלו שמנסים לכאורה לשבור אותה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות