בעלי רב-בריח ייחקר על הקשר העסקי עם העו"ד המנוח יוסיפוף

הבעלים של חברת רב-בריח, איש העסקים שמואל דונרשטיין, הגיע עד ביהמ"ש העליון על מנת למנוע את חקירתו על-ידי מנהלי עיזבונו של עו"ד יורם יוסיפוף המנוח, באשר לקשרים העסקיים והאחרים שהיו בין השניים ובנוגע לשאלה אם דונרשטיין מחזיק בנכסים או כספים השייכים למנוח - אך זה לא הועיל לו. ביהמ"ש העליון סתם השבוע את הגולל על המלחמה שניהל דונרשטיין בחודשים האחרונים נגד מנהלי העיזבון של יוסיפוף המנוח, וקבע כי עליו להתייצב לחקירתו.

בכך, דחה השופט נעם סולברג את הערעור שהגיש דונרשטיין על החלטת שופטת המחוזי בת"א, איריס לושי-עבודי, שקיבלה את בקשת מנהלי העיזבון של יוסיפוף, עוה"ד עופר שפירא ורז מנגל, לחקור את דונרשטיין במסגרת החקירות שהם מבצעים לאיתור נכסי יוסיפוף בארץ ובעולם.

"ייחקר בליווי בא-כוחו"

התנגדותו הנחרצת של דונרשטיין להיחקר נדחתה, לאחר שביהמ"ש מחוזי קבע, כי הוא לא הוכיח את טענתו, שלפיה מנהלי העיזבון מבקשים לחקור אותו על-מנת לאסוף ראיות לצורך תביעה עתידית שהם יגישו נגדו. "במסגרת תשובתם הבהירו מנהלי העיזבון באופן חד-משמעי, כי טרם גמלה בלבם החלטה בנוגע לזכויות התביעה נגד דונרשטיין, וכי כל כוונתם היא להמשיך ולחקור אודות מצבת נכסיו של המנוח והסיבות לקריסתו הכלכלית. די בכך כדי להראות כי דונרשטיין לא הרים את הנטל הדרוש להוכיח ברמת ודאות גבוהה כי תוגש נגדו תביעה על-ידי מנהלי העיזבון", קבעה השופטת לושי-עבודי.

עוד נדחתה טענתו של דונרשטיין לניגוד עניינים של אחד המנהלים בתיק - עו"ד מנגל, אשר מונה למנהל עיזבון לבקשתו של אחד הנושים של יוסיפוף, צבי נתנאל, ולפיכך נטען הוא "מצוי בניגוד עניינים מובנה ומובהק ביחס לחקירתו או עיסוק וקבלת החלטות כלשהן הנוגעות אל דונרשטיין". השופטת ציינה בהחלטתה, כי הובהר שעו"ד מנגל אינו מייצג עוד את הנושה נתנאל, ואינו קשור עימו עוד בהסכם שכר-טרחה כלשהו.

דונרשטיין לא ויתר והגיש לעליון בקשה לערער על החלטה זו - אך זו נדחתה במלואה. השופט נעם סולברג אישר את קביעותיה של השופטת לושי-עבודי, וציין, כי אכן, על פי ההלכות השיפוטיות, "לא תותר חקירתו של אדם אם מתנהל נגדו הליך משפטי, או אם קיימת רמת ודאות גבוהה מאוד לכך שהליך שכזה יתנהל, באופן שיקנה יתרון לא הוגן לבעל התפקיד"; ואולם הוסיף השופט, קביעת ביהמ"ש המחוזי כי לא הוכח שזהו מצב הדברים צודקת, שכן טענותיו של דונרשטיין - הן בקשר לנחישות להגשת התביעה, הן בקשר לחששות מפני ניגוד עניינים - מבוססים על ההנחה שיש קשר בין פועלם של מנהלי העיזבון בכובעם הקודם, כמייצגי צדדים בעלי אינטרס בהליך, לבין פועלם כעת בכובעם כמנהלי העיזבון; הנחה שיש לפקפק בה".

מכל מקום, ציין השופט, אין צורך להכריע בפרוטרוט בכל טענה וטענה שהעלה דונרשטיין, משום שאין הצדקה כלל לתת לו רשות ערעור על ההחלטה, בין היתר מכיוון שנקבעו תנאים שנועדו למנוע שימוש לרעה בחקירה שתתקיים את הנאמנים. כך נקבע, כי בחקירה "לא תישאלנה שאלות שיש בהן להקנות יתרון דיוני בלתי הוגן למנהלי העיזבון בתביעה עתידית, ככל שתוגש"; ולצורך כך התיר בית המשפט לדונרשטיין להתייצב לחקירה בליווי בא כוחו, ואף הוסיף כי "בכל מקרה של מחלוקת, זו תובא בפני בית המשפט".

"'מסע דיג' ברחבי התיק"

השופט סולברג ציין, כי "משאלו הם פני הדברים, וכאשר חששו של דונרשטיין הוא רק מפני אותו יתרון דיוני בלתי הוגן שעלול להיווצר, הרי שלא עלה בידו להצביע על נזק ממשי שעלול להיגרם לו, ואשר בעטיו יש הצדקה למתן רשות ערעור על ההחלטה. בית המשפט המחוזי הקפיד על שמירת זכויותיו של דונרשטיין, והשתמש בפתרון מידתי וראוי; אין הצדקה ליתן רשות ערעור ולהתערב במתווה זה".

במקביל, נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש דונרשטיין גם על החלטת ביהמ"ש המחוזי שלא לאשר לו לעיין בכל המסמכים וההליכים שהתקיימו בתיק פשיטת הרגל שנפתח נגד עיזבונו של יוסיפוף המנוח, לקבל זכות גישה ועיון בתיק 'נט המשפט'.

השופט סולברג קבע, כי אין הצדקה להיעתר ל"בקשה הגורפת" ולפתוח את התיק כולו לעיונו של דונרשטיין. "כזכור, עסקינן בתיק רחב היקף ומרובה צדדים, והעיון הגורף בתיק עלול לפגוע בהם ובמאמצי ניהול העיזבון שלא לצורך", קבע. עוד הוסיף השופט, כי במסגרת הדיון בעליון נטען, לראשונה, כי קיימות בתיק בקשות ספציפיות שעשויות לשפוך אור על טענותיו של דונרשטיין בקשר לחקירתו, אך השופט סולברג דחה גם אותן וקבע, כי "על פני הדברים, טענות אלו - שלא הועלו בבית המשפט המחוזי - הן בגדר הרחבת חזית; אך מכל מקום הן עשויות להצדיק, לכל היותר, להתיר לדונרשטיין לעיין באותן בקשות ספציפיות, אולם אין הן מצדיקות לערוך 'מסע דיג' ברחבי התיק כולו.

פטירת יוסיפוף חשפה חובות עצומים

דונרשטיין הוא בעל-השליטה, יו"ר ומנכ"ל קבוצת רב-בריח, המפעילה שישה מפעלים בישראל, מעסיקה 1,000 עובדים ופועלת במדינות רבות בעולם באמצעות חברות-בנות. שמו הולך לפניו במשק הישראלי עשרות שנים לאחור, כאחד מחלוצי התעשייה הישראלית וכחתן פרס ישראל לתעשייה.

המחלוקת בין בעלי רב-בריח למנהלי עיזבונו של יוסיפוף, מתנהלת על רקע פטירתו במפתיע של יוסיפוף באוקטובר 2016, שבעקבותיה התברר כי למנוח היו חובות עצומים. עם פטירתו, הגישו נושים של יוסיפוף - מרביתם מלווים בשוק האפור - תביעות לביהמ"ש בנוגע לחובות עתק שהותיר אחריו, בהיקף של יותר מ-600 מיליון שקל. בין החובות הנטענים נגד העיזבון, חוב של 520 מיליון שקל למס-הכנסה. כיום מוערכים חובות העיזבון בכ-700 מיליון שקל.

בנובמבר 2016, מינה ביהמ"ש את עוה"ד רז מנגל ועופר שפירא למנהלי העיזבון. השניים פתחו בחקירה לאיתור נכסיו של יוסיפוף בעולם; וכאן נכנס לתמונה גם שמו של דונרשטיין. ממידע שהגיע למנהלי העיזבון, עלה כי בינו ליוסיפוף התקיימו יחסים עסקיים לאורך שנים. בין היתר, הם ניהלו יחד עסקים משותפים, ואף ניהלו הליכים משפטיים בארץ ובאנגליה.