הנקראות ביותר

ועדת חקירת האשראי מבקשת לעיין בכל המסמכים בתיק פישמן

ועדת החקירה הפרלמנטרית לעניין האשראי ללווים הגדולים הגישה בקשה לשופט אורנשטיין לעיין בכל המסמכים הקיימים בהליך פשיטת הרגל של אליעזר פישמן: "יסייע לעבודת הוועדה ולהעמקת החקירה"

אליעזר פישמן / צלם: איל יצהר
אליעזר פישמן / צלם: איל יצהר

הצדדים בתיק פשיטת הרגל של איש העסקים אליעזר פישמן נמצאים בימים אלה בעיצומו של הליך גישור בפני נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס אשר גרוניס, אך התיק ממשיך לעורר עניין ולעמוד במוקד, גם בקרב צדדים שלישיים שאינם צד רשמי לו. הפעם נכנסה לזירת תיק פישמן ועדת החקירה הפרלמנטרית לעניין האשראי ללווים הגדולים, המבקשת מבית המשפט לאשר לה לעיין בכל המסמכים הקיימים בהליך, בהם שלל בקשות שהגישו הצדדים, פרוטוקולים ולא מעט החלטות שניתנו על-ידי נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין.

פישמן, שנחשב בעבר לאחד מעשירי ישראל, הוכרז כפושט רגל ביוני 2016, בגין חובות של 4 מיליארד שקל. מהדוחות שהוגשו בעניינו עולה כי פישמן גלגל את חובותיו שהלכו וצמחו למיליארדים במשך שנים רבות כמעט באין-מפריע. לפי הערכות, גם של של פישמן עצמו, לאחר מימוש הנכסים של איש העסקים, ייוותר עדיין חוב עצום המוערך בכ-1.5 מיליארד שקל.

בבקשה שהגישה הוועדה לבית המשפט השבוע, צוין כי "פרשת קבוצת פישמן היא אחת מפרשות פשיטת הרגל הגדולות והמרכזיות בישראל בשנים האחרונות, ומהווה חלק מרכזי בבדיקה המעמיקה של צוות הוועדה והיועצים בנוגע להסדרי החוב והנושים הגדולים. נדמה כי אין חולק כי תיק פישמן יכול להוות אבן-בוחן לבחינת הסוגיה".

עוד צוין כי הוועדה סבורה כי בתיק בית המשפט והנאמן לנכסי קבוצת פישמן מצויים מסמכים משמעותיים רבים שיש בהם לסייע לעבודת הוועדה ולהעמקת חקירתה בנושא.

ועדת החקירה, בראשות ח"כ איתן כבל, הוקמה על רקע התפוצצות פרשת החוב של אליעזר פישמן, אז גם התברר כי לאורך שנים קיבלה קבוצת פישמן אשראי בהיקף של מעל 4 מיליארד שקל מהמערכת הבנקאית, ופישמן נקלע להליך פשיטת רגל. הוועדה הייתה קיימת קודם לכן, ואולם בעקבות אירועי פישמן "שודרג" מעמד הוועדה, והיא הפכה לוועדת חקירה פרלמנטרית. הוועדה אמורה לעסוק באשראי שנתנו הבנקים והמוסדיים ללווים הגדולים בשוק ההון ולתהליך הסדרי חוב במקרים בהם האשראי נקלע לקשיים.

בבקשה לעיין במסמכים בתיק פישמן מסבירה באת-כוח הוועדה, עו"ד אביטל סומפולינסקי מהלשכה המשפטית של הכנסת, כי הגם שמדובר בתיק פרטי, המתייחס למשפחת פישמן בלבד, שאינה מהווה את מושא ועדת החקירה, יש לתיק חשיבות רבה לדיונים בוועדה. "הגם שמדובר במסמכים הנוגעים לתיק פישמן בלבד, והגם שקבוצת פישמן אינה המושא של ועדת החקירה, שכן הוועדה חוקרת את התנהלות הרגולטורים והמפוקחים ולא התנהלות הלווים עצמם, נוכח מרכזיותם של התיקים, יש במסמכים כדי לשפוך אור ולסייע לוועדה לבחון את התנהלות הרגולטורים והמערכת הפיננסית בהליכים מול לווים עסקיים גדולים".

עוד מוסיפה הוועדה כי בהתאם לתוצאות ההליך בתיק פישמן, תשקול הוועדה להגיש בקשות דומות לעיון בתיקים נוספים.

דיוניה המשמעותיים של ועדת החקירה הפרלמנטרית לעניין האשראי ללווים הגדולים נפתחו רשמית בחודש שעבר בקול תרועה רמה, על רקע העובדה שראש רשות שוק ההון, דורית סלינגר, החליטה שלא להתייצב לישיבה. סלינגר הגיעה לישיבה אך סירבה להופיע בה, לאחר שגילתה כי מדובר בפורמט של שימוע בסנאט השם אותה בעמדה של "נאשמת" בשולחן נפרד.

הישיבה התקיימה ללא סלינגר ועסקה בחוב של המוסדיים וכן בהתנהלות רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון בנושא הסדרי החוב ללווים הגדולים, ולא בהתנהלות הבנקים.

לוועדת החקירה הפרלמנטרית ישנם יועצים מקצועיים: פרופ' ניתאי ברגמן, המייעץ לוועדה בעניין הקצאת אשראי והסדרי חוב ללוים הגדולים; פרופ' אשר בלס, המייעץ בנושא התנהלות המערכת הפיננסית ורשויות הפיקוח בעניין הסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים; ועו"ד רמי תמם, המייעץ בנושא ניתוח מידע וגיבוש תשתית עובדתית בעניין הסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים. הצוות חקר בחודשים האחרונים את נושא האשראי של המוסדיים, ובישיבה בחודש שעבר הוצגו עיקרי הכשלים שהם מצאו לגבי הפיקוח על האשראי שניתן בשוק ההון ללווים הגדולים.

בבקשה לעיון בתיק פישמן צוין כי היועצים המקצועיים של הוועדה החלו באיסוף החומרים הרלוונטיים ועיבודם, והחומרים בתיק פישמן נחוצים להם לצורך המשך עבודתם.

הנאמן בתיק פישמן, עו"ד יוסי בנקל, מסר בתגובה כי הוא משאיר את ההחלטה בבקשה לעיון במסמכים לשיקולו של בית המשפט.

המימושים נמשכים

כאמור, אליעזר פישמן, שנחשב בעבר לאחד מעשירי ישראל, הוכרז כפושט רגל ביוני 2016, בגין חובות של 4 מיליארד שקל, ומונה נאמן על נכסיו בפשיטת הרגל. במקביל עתרו הנושים המובטחים שבעיקרם מוסדות פיננסים לממש בטוחות - המניות שהחזיקה חברת נכסי משפחת פישמן, וששועבדו לנושים המובטחים. בית המשפט נעתר לבקשות ומינה כונסי נכסים למימוש השיעבודים הספציפיים שניתנו על מניות שהחזיקה החברה בהתאגדויות שונות. המימושים הסתיימו בחלקם, נמצאים בשלבי מימוש בחלקם האחר,  ונותרו נכסים למימוש.

ברקע התנהלו כל העת מאבקים קשים בין בני משפחת פישמן לעו"ד יוסי בנקל המשמש כנאמן בתיק, שכוללים לא מעט חילופי האשמות בין הצדדים, במסגרת הסאגה המכונה "פרשת פישמן". בשורה של בקשות שהגיש הנאמן לאחרונה לבית המשפט לביטול "מתנות" ו"הענקות" שהעניק פישמן האב לרעייתו, לבנותיו ולבנו, טוען הנאמן כי מדובר למעשה בהברחת נכסים מתוכננת לאורך שנים ארוכות. חלק מהנכסים הועברו לילדים בעודם קטינים.

המשפחה, מנגד, זועמת וטוענת כי הבקשות לביטול ההענקות סותרות את החוק, וכי עו"ד בנקל מתיימר ליצור עבור משפחת פישמן "מערכת חוקים מפלנטה אחרת". מדובר בין היתר בבקשה לבטל העברת ארבע וילות בסביון לבני המשפחה, בקשות לביטול העברת מניות לבני המשפחה וכן בקשה להורות על שיתוף בחובות ובנכסים בין אליעזר פישמן ורעייתו טובה.

כל הבקשות הללו התנקזו אל אולמו של הנשיא איתן אורנשטיין, אשר המליץ לצדדים לאחרונה ללכת להליך גישור, ומשלה נעתרו, מינה אורנשטיין את נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אשר גרוניס, למגשר בין הצדדים, בהסכמתם.

בחודשים האחרונים התקיימו בפני גרוניס מספר ישיבות, אחת מהם בנוכחות שני הצדדים - בני משפחת פישמן מחד, והנאמן מנגד - ואחרות עם כל צד בנפרד.

בשלב זה לא ברור אם הגישור יניב פירות, ועד שיסתיים ההליך, לא יוכרעו הבקשות לביטול "המתנות" שהעניק פישמן לבני משפחתו, ואולם הגישור אינו עוצר את המשך מימוש הנכסים בתיק פשיטת הרגל. זה נמשך כל העת ברקע.

בימים אלה פועל הנאמן, עו"ד בנקל, בשיתוף-פעולה עם בני משפחת פישמן, למימושים נכסים בהיקף שנע בין 300 ל-350 מיליון שקל, בהם מימושים של קרקעות שמחזיקה חברת נכדה בקבוצת פישמן בהיקפים של כ-50 מיליון אירו.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות