ארבע שנים אחרי שתלה את המחבט, אנדי רם עובר לריצה

אם היה צריך הוכחה ש"כולם" רצים בימים אלה, קחו לדוגמה את הטניסאי לשעבר אנדי רם, שהצטרף לאחרונה לקבוצת ריצה שמתאמנת למרתון בהולנד

בבוקר הראיון עם אנדי רם ביקשתי מניצן, בני בן ה-14, שישרטט לי קווים לדמותו של המרואיין שלי. ההיכרות של ניצן עם רם מסתכמת בצפייה אדוקה בתוכנית הריאליטי גולסטאר, שרם היה אחד ממשתתפיה. "הוא ממש חמוד", פסק הנער. "הוא מנהיג, הוא ספורטאי ויש לו הבנה בכדורגל. ועוד דבר - הוא ממש רגיש", הוסיף.

"מה אתה אומר על הניתוח?", אני שואלת את רם אחרי ששיתפתי אותו בהתרשמות הזו. "כל מילה בסלע", הוא מחייך חיוך רחב. "אני מנהיג, אבל מהסוג השקט. אני לא אוהב להגיד 'הנה עשיתי, הנה הצלחתי', אני מעדיף שההישגים ידברו בעד עצמם". עוד לא סיים את המשפט, ורם מקבל מחמאה מעובד בבית הקפה שבו אנחנו יושבים על הרצאה שהעניק לעובדי הרשת.

רם הוא איש של אנשים. מה שקצת מוזר בהתחשב בעובדה שקריירת הספורט שלו התמקדה בספורט אינדיווידואליסטי כמו טניס (ורוב השנים בצמד "אנדיוני", עם יוני ארליך, שממשיך עדיין במשחק מקצועי). "לא ראיתי את עצמי מצליח לבד. בפילוסופיה שלי, מה שמביא אותי להצלחות זה הביחד. גם רונאלדו ומסי לא מצליחים לבד. בסופו של דבר, הם חלק מקבוצה".

ועדיין, בחרת להתמקצע בטניס ולא בכדורגל.

"כששחקן זוכה בתואר כלשהו והוא נושא נאום תודה, הוא תמיד מודה למשפחה ולצוות שמקיף אותו. כי אתה יודע שבאמת לא היית מגיע לזכייה אם הם לא היו שם. דווקא בספורט היחידני משקיעים המון כסף בצוות שמביא אותך למעלה, אז אתה לא באמת לבד".

ב-2014 רם החליט לתלות את המחבט. "עשיתי 'קאט'. מגיל חמש ועד 35 התאמנתי שש שעות ביום, והחלטתי שדי. שנה אחרי הפרישה לא עשיתי כלום. אחרי שנה ניסיתי קרוספיט, נפצעתי בברך ועצרתי. נזכרתי כמה נעים לרבוץ על הספה. עברתי שלושה ניתוחים בקריירה ולא רציתי להתמודד עם עוד פציעה. התחברתי לשלט ולספה ורבצתי מול הטלוויזיה. מה לא ראיתי. אפילו בוב ספוג. הפכתי להיות אנטי-ספורט. הגוף אפילו לא אותת לי לזוז, הוא קיבל איזה שוק מהטניס ונהנה מהרביצה. כל ספורט מקצועני מפרק את הגוף. במחשבה ידעתי שצריך לעשות ספורט, אבל לא הצלחתי להניע את זה לפעולה".

אז איך זה השתנה?

"יום אחד מצלצלת אליי רוני גינצבורג, מנהלת השיווק באנדר ארמור ומציעה לי להיכנס לקבוצת ריצה כהכנה לחצי מרתון. הסתכלתי עליה כמו איזו משוגעת שנפלה עליי. אמרתי לה 'צלצלי אחרי שנה, ספרי איך היה לכם'. הלכתי הביתה, חשבתי על הרעיון, ושיניתי גישה. אמרתי לעצמי שזו קבוצה, ואני הרי אוהב להתאמן ביחד, שיהיו שם אנשים שיניעו אותי להיות מחויב למשהו. מעל הכול ידעתי שהנה יש משהו שיכול להקים אותי מהספה.

באתי בבוקר הראשון להדר יוסף ואני רואה שם 300 איש. רציתי לחזור לאוטו לברוח משם. עם כל המוחצנות שבי והרצון לביחד, עדיין אני אוהב שקט. לא עובר רגע, מגיע המאמן ומציג אותי בפני כולם. מוחאים לי כפיים, השעה 5:30 בבוקר ואין לי ברירה, הבנתי שזה אבוד".

קבוצה של 300 איש? זה נשמע יותר כמו כת מאשר קבוצת ריצה.

"גם אני חשבתי ככה בהתחלה. לאימון מגיעים בממוצע כ-150 איש והאימונים נחלקים לפי רמות. זו קבוצה שאתה יכול למצוא בה את כל סוגי הרצים ולקבל השראה מהם. אני רואה שם מישהו עם עודף משקל שסיים מרתון והוא מיד הופך למודל בשבילי".

חלק מהקבוצה (כ-50 רצים) נלקחה תחת חסות מותג הספורט ועליו מנצח מאמן הכושר ערן שומרון "עם משרוקית. כמו בצבא". הם, כולל רם, יטוסו למרתון שיתקיים באמסטרדם ב-21 באוקטובר, מחציתם ישתתפו במקצה המלא (42.2 ק"מ) ומחציתם, כולל רם, בחצי מרתון (21.1 ק"מ). האימונים התחילו ב-1 במאי, לחמישה חודשים אינטנסיביים.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988