ה"פקידים" מול נבחרי הציבור

"לא יעלה על הדעת כי נציג הממשלה, עליו מטילים שני חוקי יסוד את החובה לתת דין וחשבון בפני הכנסת, יבחר שלא לעשות כן", כך כתב יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין במכתב תשובה לח"כ איתן כבל, בנוגע לתקרית שאירעה לפני כשבועיים, שבמהלכה הממונה על שוק ההון דורית סלינגר סירבה להופיע בפני ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא האשראי ללווים הגדולים.

במכתבו לאדלשטיין, קרא כבל לאדלשטיין וליועמ"ש לנקוט סנקציות נגד סלינגר בגין אי התייצבותה בפני הוועדה. אדלשטיין, מיהר להרים את הכפפה, הקים ועדה לבחינת הפרת חובת התייצבות בפני ועדות הכנסת ומיהר לשגר מכתב תשובה לכבל, שבו כתב כי הוא רואה את האירוע בחומרה רבה לא רק מפאת כבוד הוועדה ולא רק מפאת כבוד הכנסת, אלא מפני שכבוד אזרחי ישראל חשוב בעיניו. לדברי אדלשטיין, אזרחי ישראל הם אלו שנפגעים מכך שמהכנסת נמנע לבצע את עבודתה.

עוד הוסיף וכתב אדלשטיין, כי החלטתה של סלינגר שלא להתייצב בפני הוועדה אינה עומדת לבדה, אלא "היא האחרונה בשורה של אישים ונושאי משרות, בכירות כזוטרות, שזומנו להתייצב בפני ועדות הכנסת אך השיבו את פניהן ריקם. נציגי הממשלה ממשיכים להתייחס לכנסת כאסקופה נדרסת, ולא נוכל לתת לכך יד".

מקרה זה הגיע בחלוף שלושה שבועות מאי התייצבות היועץ המשפטי לממשלה בפני ועדת הפנים של הכנסת בראשות ח"כ יואב קיש. קיש תקף את מנדלבליט על אי התייצבותו. הוא טען כי גורמים במערכת אכיפת החוק ניסו לעצור ולבטל את הדיון שקבע. ח"כ קיש יוצא חוצץ נגד כך שגורמים שאמונים על אכיפת החוק, מנסים לבטל דיון בכנסת בטענות מביכות, כלשונו, של חשש להטיית משפט או פגיעה בחקירה מתנהלת.

בהקשר להחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה למנוע מנציגי הפרקליטות, המשטרה ומח"ש להגיע לדיון, טען קיש כי מדובר בפגיעה בכבוד הכנסת. וכי "כדי לסיים את הביזיון הזה, שפקידים בכירים ברשות המבצעת לא מגיעים לדיונים בכנסת כשבא להם, אקדם ואגיש חקיקה שקובעת עונשים פרסנוליים על מי שלא מגיע ולא מתייצב לוועדת הכנסת כפי שעשיתי בעבר. הפעם אני בטוח שאף שר לא יעצור אותה".

מדובר במגמה חדשה, מדאיגה, של הקטנה, הנמכה, וזלזול בנושאי משרות בכירות בשירות הציבורי, מצד נבחרי הציבור.

חוק יסוד: הכנסת מסמיך את ועדות הכנסת לזמן להופיע בפניהן כל נושא משרה או ממלא תפקיד בשירות המדינה. הוראות דומות נקבעו גם בסעיף 42 לחוק-יסוד: הממשלה ובתקנון הכנסת.

התייצבותם של בעלי התפקידים השונים הכרחית על מנת לאפשר לוועדות לקיים דיוני פיקוח מקצועי וכן דיוני חקיקה אפקטיביים ומשמעותיים, ולכן יש חשיבות רבה להבטיח את ההתייצבות ושיתוף הפעולה של אותם גורמים.

בעבר, מקום בו נדרשו נושאי משרה ציבוריים להופיע בפני הוועדות השונות הם עשו כן, מתוך הבנה מלאה של הדברים. והנה, בשנה האחרונה ישנה מגמה של סירוב משרתי ציבור, בכירים ברובם, להתייצב בפני ועדות הכנסת.

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, העומד בראש הרשות המבצעת, מטיף זה שנים כי עובדי המדינה, בכירים כזוטרים, הינם "פקידים". בעבר הרחוק, בו שימש בתפקיד שר האוצר, דימה את משרתי הציבור ל"שמן" בעוד שעובדי המגזר הפרטי נושאים אותם על גבם. מטאפורות אלו והיחס המתנשא והמזלזל כלפי משרתי הציבור, משך השנים הצליחו לחלחל לרבים וטובים מבין השרים וחברי הכנסת.

אג'נדה זו תפסה מקום מרכזי בתפיסת עולמה של שרת המשפטים ושר החינוך, הפועלים להנמכת מעמדתם של משרתי הציבור, ותפיסה לפיה כל תפקידם מתמצה בהגשמת שאיפותיו של הדרג הנבחר.

אווירה זו, של זלזול והנמכת מעמדם של משרתי הציבור, מוצאת ביטויה שוב ושוב וביתר שאת בשנה האחרונה. לא אחת ניתן לשמוע ולקרוא דברים קשים ומבזים כלפי פקידים ובעלי תפקידים בממשלה, בצה"ל ובמשטרה. כל אמירה תופסת כותרת לרגע ומשרתת את נבחר הציבור מול בוחריו.

יחס זה הוביל למצב הלא רצוי בו הפקידים מעדיפים שלא להתייצב בפני חברי הכנסת המשכן ולהיחשף לבריונות ולהשפלות.

מצב זה הוביל לכך שבמארס 2018 הקים יו"ר הכנסת ועדה בראשותו, שתחליט על סנקציות נגד מפרי חובת ההתייצבות בפני ועדות הכנסת. הסנקציה החמורה ביותר שיכול יו"ר הכנסת להטיל במצבים כגון אלו (מעבר לשלילת כניסה למשכן הכנסת וכיו') היא פנייה לאחראי על המשמעת בגוף שבו המפר עובד, בקובלנה משמעתית נגד ממלא התפקיד.

ואולם אל לו לפקיד ציבור, זוטר כבכיר, לחשוש מהעמדה לדין משמעתי בגין אי התייצבות בפני ועדות הכנסת. כל עוד חברי הכנסת לא ישמרו על מעמדם וכבודם של משרתי הציבור, אין כל מקום להטלת סנקציה מסוג זה על הפקיד.

תפקיד וועדות הכנסת לפקח על עבודת הרשות המבצעת חשוב עד מאוד. העדר שיתוף פעולה בין הדרג הנבחר לדרג המקצועי הינו תופעה מדאיגה. ההידרדרות בתרבות השיח בין הדרג הנבחר לדרג המקצועי, בשנים האחרונות, היא שהובילה לתוצאה עגומה זו. לא משמעת נדרשת, אלא תרבות וכבוד הדדי.

■ הכותב היה הממונה על המשמעת בשירות המדינה.