מה הקשר בין החומה במקסיקו לגדר ההפרדה

פעילי שמאל דמוקרטיים בארה״ב המציאו שם חדש לדור הישן של הדמוקרטים שתומכים בישראל -  PEPs, פרוגרסיביים למעט בנוגע לפלסטין (Progressive except for Palestine).

התיאור ׳פרוגרסיביים׳ מוצמד לחלקים במפלגה הדמוקרטית, שחותרים לשינוי תפיסת עולם באמצעות התנגדות למלחמות ולאימפריאליזם. הם שואפים להכליל את נושאי הבריאות כחלק מזכויות האדם, והתבוננות שלהם על הכלכלה והשווקים היא מנקודת מבט של צדק חברתי. אידיאולוגית הם יושבים באגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית. הפוליטיקאי המזוהה ביותר עם הפרוגרסיביים הוא כמובן הסנטור היהודי ברני סנדרס, שנבחר לתפקידו כעצמאי ומחוץ למפלגה הדמוקרטית, אך הצטרף אליה לקראת קמפיין הבחירות לנשיאות בשנת 2016.

פוליטיקאית נוספת מהאגף הפרוגרסיבי, שזוכה להבלטה חסרת פרופורציות בחודשים האחרונים היא אלכסנדרה אוקזיו-קורטז, חסרת הניסיון. אוקזיו-קורטז הביסה בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית את חבר הקונגרס הוותיק במחוז שלה (ברונקס וקווינס) ותהיה חברת הקונגרס מן האיזור כמעט בוודאות, שכן הרפובליקנים אינם חזקים שם. אוקזיו-קורטז מלהיבה את הדמיון והיצרים במפלגה. היא צעירה, רהוטה ועד לפני פחות משנה עבדה כברמנית במסעדה בניו יורק. הפוליטיקה שלה בנוגע לזכויות עובדים, משפחות, ביטוח בריאות וההתנערות שלה מן התורמים הגדולים - מעוררים התלהבות רבה בקרב האגפים הפרוגרסיביים במפלגה.

בחירות אמצע הקדנציה מתקרבות

כעת ניקח כמה צעדים לאחור ונסתכל על התמונה הרחבה יותר. ב-6 בנובמבר ייערכו בארצות הברית בחירות אמצע הקדנציה. הבחירות נחשבות למבחן הפוליטי המשמעותי של הממשל השמרני-רפובליקני והנשיא דונלד טראמפ. למפלגה הרפובליקנית יש כיום רוב רפובליקני בשני בתי הקונגרס וטראמפ עצמו לא עומד לבחירה לפני 2020.

בסנאט יש לרפובליקנים רוב של 51:49. מולם עומדים 47 סנטורים של דמוקרטיים ועוד שני סנטורים עצמאיים, שמצביעים עם הדמוקרטים. הסנטורים נבחרים אחת לשש שנים ומדי שנתיים מתמודדים בבחירות שליש מהם. בנובמבר יעמדו לבחירה 33 מושבים בסנאט, רובם מוחזקים על ידי דמוקרטים. כלומר, האתגר להשיג רוב הוא לא פשוט ולפי רוב ההערכות, הרפובלקנים יצליחו לשמור על רוב זעום של 51. אם הדמוקרטים ינצחו בכל המדינות "המתנדנדות" ויש 7 כאלה, הרי שישיגו רוב של 52. קשה, אך לא בלתי אפשרי.

בבית הנבחרים, שהוא הבית התחתון, יש לרפובליקנים רוב של 236 צירים מול 193 לדמוקרטים. 6 מושבי בית הנבחרים אינם מאוישים. מספר הצירים הכולל הוא 435, כלומר צריך 218 כדי לנצח. כדי להעביר את בית הנבחרים צד, על הדמוקרטים לכבוש עוד 25 מחוזות לפחות. זה יהפוך את המפה, אך רוב ההערכות הן שהפער בין שתי המפלגות יצטמצם, אך לא יתהפך.

אם הדמוקרטים יצליחו להפוך את הרוב בסנאט או בבית הנבחרים, יוותרו לטראמפ שנתיים מורכבות עד לסוף הקדנציה הראשונה שלו. טראמפ אופטימי ומקווה שרוב הרפובליקני יגדל. אבל התוצאות עשויות להיות בכיוון ההפוך ואף לייצר לו קונגרס לעומתי, בו הוא לא יצליח להזיז דבר. אך תמיד יהיה לו את מי להאשים.

הדמוקרטים שוברים חזק שמאלה

בצד הדמוקרטי נראים טרנדים מעניינים, שהחלו כבר ב-2016, כשהמונח "סוציאל-דמוקרטים" נישא בפי כל וקבוצת הפרוגרסיבים במפלגה הלכה והתחזקה. השיח פנה שמאלה בעיקר בהיבטים הכלכליים, אבל גם היחס לישראל עובר שינוי גדול. פעילי שטח רבים במפלגה הדמוקרטית מטיחים במועמדים שלהם את ההאשמה הבאה: בעוד שאתם מקדמים ומדברים על זכויות אדם, משום מה הכל נעצר כאשר זה נוגע להמשך ההחזקה בשטחים והשליטה של הישראלים בפלסטינים.

הסנטור היהודי הדמוקרטי בן קארדין (מרילנד) מתמודד על מקומו בסנאט בנובמבר. קיימת סבירות גבוהה שהוא ייבחר. בחודשים האחרונים הוא תמך בהצעת חוק נגד תנועת ה-BDS. לפי ההצעה, שקודמה על ידי הליגה נגד השמצה, איפא״ק וארגונים יהודיים נוספים, הממשל האמריקאי יהפוך את אקט ההחרמה נגד ישראל לעבירה פלילית ויטיל קנסות כבדים על חברות שמשתתפות בקמפייני BDS. בעיתון הפוליטי "Roll Call" סופר על האופן שבו קרדין מצא את עצמו תחת מתקפה של ארגוני שמאל שונים.

בג׳יי סטריט סיפרו לאחרונה, שהשטח הצעיר של המפלגה הדמוקרטית נע וממשיך לנוע חזק לכיוון השמאל. האגפים הפרוגרסיביים של המפלגה העמידו מועמדים בפריימריז בחלק מן המחוזות לקראת בחירות אמצע הקדנציה, ולא כל נציגיהם הצליחו. אך האווירה במפלגה הדמוקרטית הקצינה. עם המגמה הזו מגיעה גם ביקורת קשה יותר על ישראל ועל סנטורים ותיקים שתומכים בחקיקה המגוננת על ישראל. כאמור, PEPs.

הנושא הישראלי-פלסטיני לא אמור להיוות עניין מרכזי בקמפיינים, אך אם הנשיא טראמפ יפרסם בשבועות הקרובים את התוכנית המדינית עליו עומלים שליחיו לאזור, ג׳יסון גרינבלט, ג׳ראד קושנר והשגריר דיוויד פרידמן, זה עשוי להפוך לנושא מרכזי יותר. ב-Roll Call מספרים איך בתוך המפלגה הדמוקרטית העניין ממשיך לעלות שוב ושוב. לדוגמה, במסגרת עימותים של מועמדים לא בולטים במיוחד בכל מיני מחוזות הנושא הזה עלה והמועמדים השתמשו בו כדי להשתלח זה בזה.

אוקזיו-קורטז, הכוכבת העולה של המפלגה, כינתה את ירי צה״ל על הפלסטינים שהתקדמו אל הגדר בחודשים אפריל-מאי - ״טבח״. צה״ל פרסם שרובם היו אנשי ארגון הטרור החמאס, אך היא לא תיקנה את ההתבטאות, ואחרי שנבחרה - לא חזרה לנושא. בעוד שהיא צוברת פופולריות בשטח, הנשיא לשעבר ברק אובמה נזהר מלהעניק לה תמיכה פומבית. עדיף להתרחק מנושאים שנויים במחלוקת, אמר ל"גלובס" אדם המעורה בהחלטות במפלגה הדמוקרטית.

פעילים פרו-פלסטינים מגיעים לכנסים ולאירועים של המפלגה הדמוקרטית. כך למשל, בכנס Netroots של האגפים הפרוגרסיביים של המפלגה, שנערך בראשית אוגוסט, ניגשו פעילים לסנטור הפופולרי הדמוקרטי קורי בוקר, וביקשו ממנו להצטלם יחד עם שלט שבו מסרים נגד החומה שארה״ב בונה על גבול מקסיקו. בוקר, כך הוא טען, לא שם לב שעל השלט יש השוואה בין חומת ההפרדה הפלסטינית לחומה הנבנית בדרום ארה״ב. הוא הצטלם, והשלט עורר סערה.

כל תומכי ישראל בארה״ב דוחים על הסף את ההשוואה. הגדר מול הגבול המקסיקני נועדה לעצור מהגרי עבודה בעוד שהגדר בין ישראל לרשות הפלסטינית נועדה לעצור פיגועי טרור.

נושא הגדר במקסיקו נשמע פנים-אמריקאי, אבל ב-2017, שמונה ימים אחרי שטראמפ נכנס לתפקיד, התגייס נתניהו לצייץ ציוץ תמיכה בעניין: ״הנשיא טראמפ צודק. בניתי את החומה בגבול הדרומי. זה עצר את ההגירה הבלתי חוקית. הצלחה ענקית. רעיון מעולה״.

נתניהו מרגיז את הדמוקרטים

הציוץ של נתניהו הרגיז רבים במפלגה הדמוקרטית. הוויכוח הפנים-אמריקאי בנושא הגירה חוצה את הצדדים בצורה מוחלטת. התנגדות למדיניות ההגירה של טראמפ עומדת בלב בחירות אמצע הקדנציה.

היחס לישראל מגיע גם להתמודדויות באזורים נוספים בארה"ב. המועמדת הדמוקרטית מאחד האזורים הרחבים ביותר בוירג׳יניה (מחוז 5, העיר שארלוטסוויל ועוד) היא העיתונאית החוקרת לשעבר לזלי קוברן. מדובר באזור שמצביע לרוב לרפובליקנים, אבל לאחר שהציר הרפובליקני המכהן הפתיע כשחשף את התמכרותו לאלכוהול ונטש את הזירה הפוליטית, קוברן הפכה למועמדת עם סיכוי.

קוברן היא עיתונאית תחקירים ותכניות דוקו, סיקרה חמש מלחמות והיתה מוצבת במקומות רבים בעולם. היא כתבה לפני 27 שנים (1991) ספר יחד עם בעלה אנדרו קוברן: "יחסים מסוכנים: מאחורי הקלעים של הקשרים הסמויים בין ישראל לארה״ב". הספר נתפס כביקורתי מאוד נגד ישראל והמפלגה הרפובליקנית קפצה על העניין כמוצאת שלל רב. הם האשימו אותה באנטישמיות.

״זה ספר מלפני 27 שנים וכן, הוא ספר קשוח שבוחן את יחסי ישראל-ארה״ב מהצד של מבצעים חשאיים, מודיעין וצבא״, אמרה קוברן ל"ניו יורק טיימס" לאחרונה. היא נפגשה עם רבנים וראשי קהילות יהודיים באיזור הבחירה שלה בווירג׳יניה ושכנעה אותם שהביקורתיות שלה אינה אנטישמיות. ג׳יי סטריט החליטו שהם תומכים בה, בעיקר של עמדותיה בנוגע לפתרון שתי המדינות.

במפלגה הדמוקרטית תאבים לשלטון והם רוצים את הכוח בחזרה. השטח מושך אותם חזק שמאלה ואחת הדרכים להגיע לשם, היא לטפס גם על הגב של הסכסוך שלנו.